לא רק אתגר לנשיות - אלא בעיקר אתגר לאישיות

מסע מלכת המדבר 2001 הסתיים. לאחר תשעה ימים של נופים קסומים, התמודדויות חדשות והתנסויות מדהימות, נחתנו בישראל כשאנחנו מלוות ב-43 עולים חדשים מאתיופיה. בשדה התעופה קיבלו את פנינו בטקס חגיגי השרה ציפי ליבני ונציגי הסוכנות היהודית.
אבל שום דבר לא הכין אותנו לקראת המראות המרגשים של עולים חדשים, לבושים במיטב מחלצותיהם, כורעים ארצה ומנשקים את אדמת המולדת. בנקודה זו, הלחצים שליוו אותנו במהלך הימים האחרונים, הגעגועים למשפחות, לילדים ולחברים, כמו-גם חוויות שעדיין לא הספקנו לעכל, הפכו לבכי סוחף שהצליח לרגש גם את הציניות שבין הבנות. כי מעבר לכל דבר אחר, "מסע מלכת המדבר" הוא מסע פנימה, עמוק לתוך נפשנו, מסע שילווה אותנו בכל ימות המחר.
במרחק של פחות מיממה קשה מאד לסכם את המסע לאתיופיה. החשש האישי שלי לפני שיצאתי היה פחות מהאתגרים הפיזיים ויותר מאלה הנפשיים. 45 נשים שכלואות יחד במשך 9 ימים ללא יכולת התנתקות, זו התנסות שיכולה להיות קשה עד טראומטית. בראייה לאחור, מדובר בחוויה מתקנת ומלמדת שהאירה אולי לראשונה באופן אמיתי ואובייקטיבי על נקודות החולשה והכוח שבקווי האישיות של כל אחת מאתנו.

לקסיקון המסע או נקודות לציון

אז מה היה לנו שם? "בוקר טו-או-ב, אני לא שומעת ריצ'רצ'ים", זו היתה קריאת התרנגולת של שרון שהעירה אותנו מדי בוקר, ושמרוב חינניות לא היה לנו את האנרגיות לסרב לה.
היתה גם את עוגת התפוחים של גברת מרתון, פיקציה בלתי קיימת שגרמה לנו להיזכר בכל הדברים האהובים עלינו במיוחד שייאלצו לחכות לחזרה ארצה.
היה את רמי שכמעט והתחנן שלא ניתן לשום דבר להרוס את היופי הטבעי שלו, את טדי שאם זה היה תלוי בנו היינו מכתירות אותו לנשיא אתיופיה ולצדיק הל"ז ברשימת צדיקי אומות העולם ואת פרימה-קווין, המלכה האם והרופאה הכי שווה באזור – נעמה קונסטנטין.
היו את ה"שקופים" שכללו את צוות "גאו" של נשיונל ג'אוגרפיק, שככל שהמסע התקדם הפכו לפחות ופחות שקופים ושינו את שמם ל"אגו", את הצוות של "מסע עולמי", שהצליח לזעזע את אמות הסיפין של ההורמון הנשי, את יונתן שכולן הסכימו לאמץ ואת העיתונאיות המתחלפות בצוותים השונים.
היה גם קובי שאת חיינו הפקדנו בידיו וחבלי הסנפלינג, ואת זיידוש שהצליח לחלץ אותנו ממצבים קשים. היו לנו שעות של נסיעה בין 4 דפנות הג'יפ שהפכו לבית שני בימים האחרונים, היה את מכשיר הקשר שהפך לידידנו הטוב ביותר ולזה שעזר לנו להעביר את הזמן בכיף בכיף, כמו שאומרת שרון. מכשיר הקשר שבעזרת משחק טריווית הסקס עזר לנו למצוא את נקודת הג'יפ הנשית ונראה אתכם אומרים שהיא לא קיימת.
נקודה בלתי תשכח במסגרת המסע היתה ללא ספק חטיפת הפאוץ' של אליאן על-ידי המקומיים והבטחה להחזיר אותו רק אחרי שגורמים ממשלתיים נקטו בשיטה של לחץ פיזי מתון על ראש השבט. מסע מלכת המדבר 2001, מלא בריחות (קחו לדוגמא את אלו של שבט ההאמר), בתחושות (בעיקר של אבק הדרכים, ג'יפים מעשנים ורגלים רטובות מבוץ), במושגים חדשים כמו איינדה ביר (ביר אחד שכל העולם וחברים שלו ביקשו מאיתנו), טנה איסטלינג (תהיה בריא באתיופית), פרנג'י (כמו הגרינגו הפורטוגזי, משמעו זר), אמסגנלו (תודה רבה) ובעיקר באהבה אמיתית לאתגרים ולאנשים.

לא רק אתגר לנשיות אלא גם אתגר לאישיות

אז לא היה לנו זמן לשופינג אמיתי, אבל אני מוכנה לחתום על-כך שרכשנו לעצמנו חברויות חדשות לכל החיים ולקח ברור אחד – אין הר גבוה מדי או נהר עמוק מדי שיעמוד בפני מלכות אמיתיות.
"מלכת המדבר" היא אתגר לא רק לנשיות, שהרי כולנו יודעות שאין דבר העומד בפני הרצון של המין החזק באמת, היא אתגר מחשל לאישיות. כל אחת מהמתמודדות במסע חוזרת הביתה קצת פחות נוקשה, קצת יותר אמפתית ונכונה לפתיחות ולהקשבה מהסוג האמיתי שאליו קשה-עד-בלתי-אפשרי ללמוד במסגרות אחרות.
ברמה הטכנית, מסע "מלכת המדבר" הצליח להוכיח למי שלרגע חשבה אחרת, שה"שטח" הוא לא טריטוריה גברית בלבד ואחרי החילוצים, התקיעות, החלפות הצמיגים והשיוטים במשטחי בוץ, כל אחת מאיתנו מוכנה להאכיל באבק כל גבר שיעמיד את עצמו בתחרות.
מלכות המדבר 2001 חוזרות ארצה בראש מורם ועם אינספור חוויות. רק שקצת קשה לחכות למסע 2002 שיתקיים בגרוזיה.