"בישראל מתבצעות יותר האזנות סתר מאשר בבריטניה"

"רק 4 בקשות להאזנת סתר נפסלו בשנת 2000", כך עולה מדיון של ועדת החוקה שהתקיים בכנסת הבוקר ועסק בהיתרים הרבים שמנפקים בתי המשפט המחוזיים למשטרה לביצוע האזנות סתר. בשנת 2000 ניתנו כ-1700 היתרים לביצוע האזנות, מתוכן 40% היו לעברייני סמים, 17% במסגרת חקירות רצח או ניסיון רצח ו 10% במרמה והונאה.
לטענת יו"ר הועדה, ח"כ אופיר פינס, בישראל מתבצעות יותר האזנות סתר מאשר בבריטניה למשל. "אני יודע שהתחושה במערכת המשפט אינה נוחה מכמות הציתותים, והשופטים מרגישים לעיתים שהם הופכים לחותמת גומי", כך פינס, "ביקשתי מנשיא בית המשפט העליון לאפשר השתתפות שופטים בדיון הזה, אך הוא סירב לאשר את הבקשה משום שלטעמו הדבר חורג מהקשר הנכון, בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. אני מבין ממספר הפסילות המצומצם שלשופטים בעצם אין כלים לבחון את נחיצות ההאזנות וזה הופך אותם לחותמת גומי. ביטחון המדינה חשוב לכולנו אבל אני חושב שיש להכניס איזונים בחוק ההאזנות הקיים".
השופט המחוזי בדימוס, יעקב בזק, שהשתתף בדיון טען לעומת פינס, כי יש לשופטים את היכולת לקבוע אם ההאזנה נחוצה או לא. "אני חושב שריבוי האזנות שמקבלות את אישור השופטים מראה שההסדרים שנקבעו בחוק טובים, ועובדה ששיקול הדעת של המשטרה תואם ברוב המקרים את החלטת בתי המשפט בעניין".
חברי הועדה ביקשו מן המשטרה להמציא נתונים המצביעים על מספר האזנות שהביאו לפתיחת חקירה נגד אדם או להגשת כתב אישום. "באופן הזה יהיה ניתן לברר אם למשטרה יש או אין יותר מידי מוטיבציה להאזין", אומר חה"כ שאול יהלום. "אם אנחנו נשמע שמתוך 1000 האזנות יוצאים רק 100 כתבי אישום, למשל, ניתן יהיה להבין שהרבה מאד האזנות מתבצעות לחינם".
עו"ד לילה מרגלית, מהאגודה לזכויות האזרח, העלתה שאלות קשות בנוגע לחוק. "יש לקבוע בצורה חדה יותר מהם הקריטריונים לפיהם בית המשפט צריך לאשר האזנת סתר", דרשה, "כיום על פי הצורה הנוכחית של החוק, אין חובה להציג לבית המשפט חומר חקירה, פתיחת תיק או ראיות לכאורה אפילו. כל הדיון בבית המשפט המחוזי – שם מקבלת המשטרה את ההיתר – נעשה בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד בלבד, וזה כמובן מעמד בעייתי".