לחופי ים החימר

אופי המסלול: ברגל וברכב



אורך המסלול: כארבע שעות



במהלך ימי החנוכה שב ומוזכר נס פך השמן, שהספיק להדלקת מנורת בית-המקדש במשך שמונה ימים. אך הפעם הטיל יהיה בעקבות שמן האדמה, הלא הוא הנפט. נפט כנראה שלא תמצאו במהלך הטיול הזה, אבל סימנים מבטיחים לעתיד יש למכביר, בדמות סימני לוואי של הנפט: הביטומן והחימר.
את הטיול ייפתח בביקור בנביעות החימר שבדרום ים-המלח. איך מגיעים? יורדים בכביש 31 אל צומת נווה זוהר (בדרך חולפים על-פני ערד, ומומלץ לעצור לביקור במרכז המבקרים שבעיר שמספרו: 9954409-08). פונים ימינה אל דרך עפר על-פי השילוט לנחל חימר. אל דאגה: כלי-רכב יכולים לעבור בדרך העפר הזו. לאחר כקילומטר וחצי מגיעים לאזור חנייה רחב. על-פי הסימון והשילוט, ממשיכים ברגל למסלול שנמשך כשעתיים לאורך אפיק נחל חימר. חשוב לציין: אם יש מזג-אוויר גשום או חשש לשטפונות, יש להמנע מכניסה לאפיקי נחלים.
נחל חימר הוא מהגדולים שבנחלי מדבר יהודה. יובליו העליונים מנקזים את המים מאזור ערד ודימונה, ובמעלה הנחל יש, בין השאר, מכתשות אבן וגבים האוצרים מים לאחר שטפונות, מפל יבש ומערות שבהן התגלו גולגלות מעוטרות בזפת שגילן 9,000(!) שנה. שימו לב: הליכה לאורך כל הנחל מתאימה למיטיבי לכת בלבד.
ממזרח מזדקר חוטמו הדרומי של הר סדום העשוי ברובו מלח. סוללות העפר הגדולות מקיפות את מאגר החימר, הקולט אליו בשנים ברוכות את מי השטפונות מנחל חימר. החימר - אותו החומר שממנו יוצרים את הכדים - מופיע במקורות בסמיכות לזפת ולכופר. ועמק השידים הוא ים המלח ועמק השידים בארות בארות חימר, נכתב בספר בראשית. בספר שמות מסופר על אמו של משה רבנו: ותקח לו תיבת גומא, ותחמרה בחימר ובזפתו". ייתכן, אם כך, שלפנינו שמות נרדפים לזפת או לחומרים הנלווים לשמן האדמה".
אחת התופעות המרתקות שבים המלח הן נביעות החימר. גושי חימר הצפים ועולים מקרקעית הים. בשנות ה-70 הזדמן לי לחזות בתופעה המדהימה (והנדירה) הזו. גושי הענק שצפו אז על-פני המים, ושאותם תיאר לפני אלפי שנים ההיסטוריון יוסף בן-מתתיהו (יוספיוס פלביוס), עוררו התרגשות רבה בקרב אנשי עין-גדי.
הימצאותו של החימר בים-המלח העניקה לים את הכינוי ים החימר. בתקופות ההלניסטית והרומית נחשב החימר לאחד ממוצרי היצוא החשובים ביותר של ארץ-ישראל, לצד המלח ומוצרי האפרסמון. בחימר השתמשו לציפוי אוניות וספינות, לחניטה, לפולחן ולמרפא. ערכו הרב של החימר היה אחד הפיתויים שגרמו לעמים ומעצמות להיאבק על השליטה באזור בימי קדם.
ממשיכים ללכת באפיק זרוע-החלוקים, החבוק מצדדיו במצוקים בהירים ורכים של חוואר הלשון. כעבור כ-15 דקות אפשר להבחין שפני-השטח הופכים לכהים. זהו איזור נביעות החימר, וכאן ניתן להתרשם מגושי החלוקים האחוזים זה בזה על-ידי החומר השחור. בנקיק צר בגדה השמאלית אפשר לראות את גלישת החימר (הזפת) הצמיג על-פני הסלע. בימים חמים החימר ממש מבעבע תחת רגלינו. עד ל-1991 גדלה באזור הנביעות מרואה עבת-עלים - עץ נדיר, ירוק-עד ממשפחת הצלפיים. תפוצתו בארץ מצטמצמת היום לנחל לוט ולשמורת עין-גדי.
בהמשך המסלול מבחינים בעצי שיזף ושיטה האופיינים לאיזור. מתחת לעץ השיטה (המסומן בירוק ובאדום) מסתיים המסלול - אך אפשר להמשיך לצעוד כשעה נוספת במעלה הנחל (נתיב המסומן בכחול), עד שהאפיק נעשה צר.
מאזור הנביעות חוזרים אל הרכב. עולים מערבה אל כביש 90, ונוסעים צפונה עד לשמורת הטבע נחל-בוקק. מול מלון הייאט אפשר להחנות את הרכב ולרדת לטיול נוח של שעה באפיק הנחל. מעל הגדה הצפונית מתנשא צוק כהה ומרשים של ביטומן, תצורת בוקק. באפיק הנחל חלוקי ביטומן, ואם תנסו לשפשף אותם יעלה ריח השמן באפכם. בקצה המסלול יש בריכה קטנה ומפל, המקבלים את מימיהם מעין-בוקק. בדרך-כלל ישנה זרימת מים לאורך הנחל, ולצד האפיק ניתן לראות צמחייה עשירה ושפני סלע ובעלי-כנף לרוב.
בעקבות מי המעיינות הגיעו לכאן המתיישבים הראשונים. מלכי בית-חשמונאי הקימו באזור מערך התיישבות הגנתי, ששרידיו נמצאים בגנים הלאומיים קומראן ומצדה, ובשמורות הטבע עיינות-צוקים (עין פשחה) ועין-גדי. בעין-בוקק פעלה בתקופה ההיא חווה חקלאית-תעשייתית, שהיתה קשורה לתעשיית בושם האפרסמון היוקרתי. כיום נבלעת החווה החשמונאית הזו בין בתי המלון שאורחיהם, כידוע, מעדיפים בשמים אחרים.
בתקופה הרומית-ביזנטית הוקמה על הגדה הצפונית של הנחל מצודה, שהיוותה חלק ממערך ההגנה על הספר (קו הלימס). במהלך החפירה שהתבצעה על-ידי מ. גיחון מאוניברסיטת תל-אביב, התגלה שלד אדם שבארובות עיניו נעוצות שתי מטבעות הנושאות את דיוקן הקיסר אדריאנוס. סמוך לשלד נמצא מטבע שחוק מימי בר-כוכבא. חז"ל הכריזו על הכסף שהונפק בימי המרד כעל "מעות של סכנה" ואסרו על השימוש בו. אדם שברשותו מטבע שכזה, הצטווה: "שישחוק, או יקוע או יוליך לים המוות" (בבא מציעא, נ"ב, ע"ב).
מיטיבי לכת (המצוידים במפה, מים וציוד מתאים) יוכלו להמשיך לעין-נואית: מעיין מים תרמיים הנובע על המדרון שמצפון לאפיק הנחל. כיום שפיעת המים אינה ניכרת על פני השטח.
חזרו אל הרכב. תוך כדי נסיעה צפונה תוכלו להבחין באיזור כרייה של פצלי שמן-ביטומן. הפצלים משמשים כיסוד לתעשייה פטרו-כימית וניתן לנצל אותם כדלק להפקת קיטור וחשמל. הדרך מובילה לצומת ועל-פי השילוט ממשיכים לגן הלאומי מצדה. את הנר הראשון של חנוכה תוכלו להדליק על במת ההר, ביחד עם חיילי צה"ל. חג החנוכה, המציין את מלחמת הגבורה של החשמונאים ביוונים, הוא הזדמנות טובה להזכיר גם את סיפור המרד ברומאים - שהוצת על מצדה בשנת 66 לספירה, וגם דעך כאן בשנת 73/74 לספירה.