שתף קטע נבחר

שאלות ותשובות: מהי יישות טרור?

מהי משמעות הכרזת הממשלה על הרשות הפלסטינית כ"יישות התומכת בטרור"? האם מותר להיפגש עם אנשי הרשות? ומהו מעמדם של אנשי כוח 17 והפתח? מורה נבוכים משפטי

בעקבות החלטת הממשלה להכריז על הרשות הפלסטינית כ"יישות התומכת בטרור", מסביר הפרופסור עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי וטרור מאוניברסיטת חיפה, בשיחה ל-ynet את משמעות ההחלטה שהתקבלה מבחינה פוליטית, חוקית וצבאית.

מה המשמעות המשפטית של ההכרזה ומה האבחנה בינה לבין ההכרזה על התנזים וכוח 17 כארגוני טרור?

"הרשות הפלסטינית היא ישות שמקבילה למדינה מבחינה משפטית, ולכן אי אפשר להכריז עליה כעל ארגון טרור אלא רק להגיד שהיא נותנת חסות לארגוני טרור. אם מדינה לא מפסיקה לתמוך בטרור שיוצא מתחומה, ניתן לתקוף אותה מתוך עקרונות של הגנה עצמית.
לפי התקדים האמריקני, למדנו שגם אמריקה הכריזה על השלטון האפגני כתומך טרור. נתנו לשלטון צ'אנס להסגיר את בן לאדן ואת החברים באל קעאידה, אך הדבר לא נעשה וארה"ב תוקפת את אפגניסטן בגיבוי האו"ם. ישנה החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם ושל העצרת הכללית, שהכריזה מלחמה על הטרור ואסרה על כל פעולה של סיוע לארגוני טרור כולל עזרה כספית.
הרשות הפלסטינית מבחינה זאת היא בגדר יישות, בדרך להיות מדינה, וחלים עליה אותם איסורים. תמיכתה בארגונים כמו החמאס והג'יאד האיסלאמי, למשל, היא התנהגות אסורה מבחינת המשפט הבינלאומי ונותנת לישראל צידוק ללחום בה. הכוונה היא לא רק באמצעות צבא, אלא גם באמצעים כלכליים ומדיניים, בנימוק של הגנה עצמית.
ישנן גם מספר אמנות בינלאומיות שאוסרות השמדת עם וקובעות שאסור לפגוע באוכלוסיה אזרחית, כמו אמנת ז'נבה.
גם לנו יש חוק פנימי ישראלי, הפקודה למניעת טרור מ-1948, שנועד לתת מענה חוקי למלחמה נגד ארגוני טרור או מי שתומך בטרור. מבחינת החוק הישראלי, ההכרזה על התנזים ועל כוח 17 כעל ארגוני טרור, מאפשרת לפעול נגדם צבאית וכלכלית. מי שנפגש עם מי מנציגי הארגונים, עובר על חוק העונשים וצפוי למאסר.
אם הרשות לא תפעל נגדם, ישראל רשאית לתקוף גם את הרשות, כנותנת חסות".

אז מדוע הרשות הפלסטינית עצמה לא הוכרזה כארגון טרוריסטי?

"כדי להותיר פתח לאפשר לה לחזור בה מתמיכתה בארגוני טרור ואז תוכל הממשלה לבטל את מעמדה כרשות תומכת טרור. פרט לכך, אין למעשה אפשרות להכריז על מדינה כעל ארגון טרור. אם מכריזים על הרשות כעל ארגון טרור, זה מחזיר אותנו שנים אחורה לתקופת אש"ף, מה שיגרום לביטול חד צדדי של כל ההסכמים שנחתמו מאז אוסלו, שהפכו את אש"ף לרשות הפלסטינית. זה לא ממש אפשרי כי מדובר בהסכמים בינלאומיים.
צריך לזכור שהאמריקנים והאירופים מעוניינים בהקמת מדינה פלסטינית. זה גם אינטרס ישראלי, אחרת נחזור למצב של שליטה צבאית בשטחים. יותר סביר מבחינת ישראל להותיר את הרשות על כנה ולגרום לשינוי בהתנהגותה או לשינוי מנהיגות בתוכה".

האם החלטת הממשלה לא מוטטה למעשה את הרשות?

"זה בהחלט צעד דרסטי בכיוון של פגיעה כמעט אנושה ברשות, אבל עדיין ניתן להחיות את הגוף הזה. אם אותו גוף יחליט שהוא מפסיק לתמוך בטרור, ויעשה את המצופה ממנו".

האם זה לא עלול ליצור מצב של הפלת ערפאת - למעשה?

"כן, אבל מה שיקרה במצב כזה, הוא שנצטרך להילחם נגד מי שמפעיל נגדנו טרור.
המסר הוא שמי שעולה לשלטון, חייב לכבד את עקרונות המשפט הבינלאומי ולעמוד באותן דרישות שהקהילה הבינלאומית דורשת.
הלקח ממלחמת לבנון הוא שאסור לנו להתערב בחייו של עם אחר ולנהל לו את חייו. אנחנו צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו מבלי להתערב במי שישלוט בפלסטינים. אם יהיו אלה ארגוני טרור, ניאלץ להלחם בהם".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום ארכיון ידיעות אחרונות
ד"ר עמנואל גרוס
צילום ארכיון ידיעות אחרונות
מומלצים