זהירות, פיזיותרפיסטים פינים מעופפים

אתה פשוט לא יודע באיזו פינה תמצא את הרגע שבשבילו שווה לראות את המשחקים האלו. יון גיונג-קאנג מדרום קוריאה עלה לקבל מדליית זהב במשקל 54 קילוגרם בהיאבקות בסגנון יווני-רומי. הקהל הקוריאני הגדול הריע לו. אחריו עלה האוקראיני לקבל את הכסף. מחיאות כפיים. ואז עלה סים קוון-הו מצפון קוריאה לקבל את הארד. כל מאתיים הדרום קוריאנים בקהל הריעו לו. גיונג-קאנג חיבק את קוון-הו. קוון-הו בכה. ואיתו כל עין קוריאנית ביציע. "קוריאה היא אחת" צעקו הצופים הדרום קוריאנים באקסטזה.
אתה פשוט לא יודע איפה תמצא רגע מצחיק עד דמעות במשחקים האלו. מרקו ילי-הנוקסלה מפינלנד ניצח בקרב על מדליית הארד במשקל 76 קילוגרם. לילי-הנוקסלה יש מנהג אחרי כל ניצחון. הפיזיותרפיסט שלו רץ אליו וקופץ עליו בתנועת התקפה. ילי-הנוקסלה תופס אותו וזורק אותו בכוח לקצה השני של המזרן. ככה הם אוהבים את זה ביווני-רומי בפינלנד. לזרוק פיזיותרפיסטים. איש ביטחון אוסטרלי אחד לא ממש עוקב אחרי היווני-רומי בפינלנד. כשהפיזיותרפיסט רץ וקפץ על ילי-הנוקסלה הוא רץ להפריד. ילי-הנוקסלה הוא כמובן מדליסט אולימפי, ולמרות ההתערבות הבטחונית לא התקשה לתפוס את הפיזיותרפיסט ולהשליך אותו. איש הביטחון ניסה לתפוס את ילי-הנוקסלה ואז קלט פתאום ששני הפינים מתפקעים מצחוק. הקהל של היווני-רומי הסתכל בו בחוסר אמון. מה, אתה לא יודע שבפינלנד המנצח זורק פיזיותרפיסט?
אתה פשוט לא יודע איפה תבין משהו על שבדים במשחקים האלו. בגמר ה-97 קילוגרם התאבק מיקאל ליונדברג השבדי מול דיוויד סלדזה מאוקראינה. הרבה מאוד שבדים באו לעודד וראו את ליונדברג עולה ליתרון 1:2. הקרב נכנס להארכה (כי שום מתאבק לא הגיע לשלוש נקודות) ואז החלו השבדים לשיר "יובה, יובה יו-בה-יה. יובה יובה יו-בה". השיר היה קליט, וכל הקהל הנייטרלי הצטרף אליהם. "מה זה יובה בשבדית?" שאלתי את אחד השבדים. "תעבוד. תמשיך לעבוד. זה מה שאנחנו שרים לו. שיעבוד קשה האידיוט. אחרת לא יצליח בכלום". הסביר השבדי והתחיל לצחוק.
אתה פשוט לא יודע אם המלחמה הקרה הסתיימה כשאתה הולך ליווני רומי. הקהל הרוסי עודד גם כל מתאבק אוקראיני, והיה בטירוף כשמתאבק רוסי (מוראט קרדנוב) התאבק בגמר מול אמריקני (מאט לינדלנד) וניצח במשקל 76 קילוגרם. הקהל האמריקני עודד בשאגות "יו.אס.איי. יו.אס.איי". אוהדת רוסייה יפהפייה, במכנסי ג'ינס ממש ממש ממש קצרים, קמה והתחילה לצעוק "פאק, אמריקן". כמה אמריקאים נדהמים נעצו בה עיניים. אבל מיד הבינו שזה לא סוג של הבטחה או העדפה מינית, כשהבחורה החלה להוביל את הקהל בשאגות "רא-סי-יה. רא-סי-יה". "היא כנראה מתכוונת ל'פאק, אמריקה' לא 'פאק אמריקן'", העיר איזה אמריקני במלנכוליה.
וכשהכל נגמר אחרי שלוש שעות פשוט לא בא לך ללכת. שכחת כבר אם התלבטת לגבי החמישים דולר לכרטיס. פתאום אתה באולימפיאדה שעליה קראת שהיית ילד. מי הגה את הרעיון הנואל להביא למשחקים שחקני אנ.בי.איי ומולטי-מיליונרים מהטניס? תנו לנו יווני-רומי. תוסיפו משקלים, תכניסו תחרות קבוצתית. כי בשביל החבר'ה האלו האולימפיאדה היא לא תאריך ביומן בין היו.אס אופן לגמר המאסטרס. יום המדליות ביווני-רומי, עם אלפיים צופים בטריבונות זמניות בחלק הדרומי של קומפלקס הקונגרסים בדרלינג הארבור, הוא הסופרבול, ווימבלדון וגמר המונדיאל. הכל ביום אחד.