נבחרת דנמרק

דנמרק אחרי עזיבתם של האחים לאודרופ היא נבחרת אפורה, קשה ודינמית. פניה עדיין בתוך העבר המפואר, הכולל אליפות אירופה לאומות ב-1992 בניצוחו של המאמן ריצ'רד נילסן. העתיד נראה קצת חסר ודאות. הישגים משמעותיים לא יהיו שם, אבל עדיין הדנים מספקים נבחרת מספיק טובה כדי להגיע לטורנירים החשובים. גם זה משהו, פעם זה לא היה כך.

היסטוריה: גביע היסטורי ב-92'

מלבד ההישג המזהיר ב-1992, טורניר אליו הגיעה דנמרק רק בגלל שיוגוסלביה הודחה עקב המלחמה, אין לויקינגים האדומים תארים. במונדיאל האחרון שנערך ב-1998 הם הגיעו הכי רחוק אי פעם - לשלב רבע הגמר. חוץ מזה, במסגרת אליפות אירופה ב-1964 הם סיימו במקום הרביעי, וב-1984 הגיעו לחצי גמר. הישג נוסף ראוי לציון הוא זכייתם במדליית כסף במשחקים האולימפיים. שלוש פעמים הם עשו את זה: ב-1908, 1912 ו-1960. מבחינת מונדיאלים, דנמרק הגיעה לשלב השני במונדיאל 86' במקסיקו, אך הוכתה שם 1:5 על ידי ספרד.
השחקנים הבולטים בהיסטוריה של נבחרת דנמרק שייכים ברובם לנבחרת המהוללת של 92', והם באו מאותה משפחה: מיכאל ובריאן לאודרופ. מיכאל לא שיחק באותה אליפות. בין כוכבי שנות ה-80', ניתן למצוא חלוץ כספית בשם פרביאן אלקיאר לארסן וכן את מורטן אולסן. עוד שני פיגורות דניות הן יאן מולבי, אקס ליברפול, והשוער הענק, פיטר שמייכל, ככל הנראה השוער הטוב בעולם במהלך רוב הניינטיז.

הכוכב הנוצץ: אבה סאנד

השחקן הבולט כיום בנבחרת הדנית הוא חלוצה בן ה-28 של שאלקה, אבה סאנד. סאנד הפך לשחקן מקצועני רק ב-1997, כי רצה לסיים את התמחותו בהנדסה. כבר בעונתו הראושנה כמקצוען, זכה סאנד באליפות עם ברונדבי וכבש 28 שערים. לאחר עונה זו זומן לנבחרת ומאז הוא חבר קבוע בה ובעיקר הכובש המרכזי שלה. ב-1999 עבר סאנד לשאלקה תמורת 3.3 מיליון ליש"ט והפך לאחד הכובשים הבולטים בבונדסליגה. סאנד הוא חלוץ בעל נוכחות פיזית, משחק ראש משובח ובעיקר מיקום אופטימלי באיזור השער. אם האגפים בנבחרת, הכוללים את מרטין יורגנסן ויספר גרונקיאר (אם יהיה כשיר), יזינו אותו היטב, הדנים יכולים להיות קצת אופטימיים.

תסריט אופטימי: שמינית הגמר, בגלל ההגרלה

דנמרק מסיימת במקום השני בבית המוקדם אחרי צרפת, ובשמינית גמר פוגשת ככל הנראה את ארגנטינה. למרות שאופטימיות היא תכונה חשובה, דומה שזו הדנית תיגמר כבר בשלב שמינית הגמר. את הטענות אפשר יהיה להפנות רק להגרלה.

תסריט פסימי: הביתה, בלי ניצחון

שני המשחקים הראשונים של הדנים הם נגד אורוגוואי וסנגל. לא נבחרות קשות, אבל בטח לא קלות. הדנים לא מצליחים להשיג ניצחון ומגיעים למשחק השלישי שלהם נגד צרפת, כשהם כבר יודעים שאת שאר המונדיאל יראו מהטלוויזיה.