שחקנים בלי מדים

בהפסקת המשחק המכריע נגד נבחרת אוסטריה, שנערך באיצטדיון רמת גן, התייעץ מאמן הנבחרת, ריצ'ארד נילסן, עם מספר שחקנים. נילסן ביקש את עצת ותיקי הנבחרת, האם להחליף באגף שמאל את דדי בן דיין. החורים, שלא לומר בורות, שהשאיר דדי באגף, גרמו לכאב ראש לא קטן למאמן הדני.
במקביל, באותה שעה, יגאל אנטבי, מגינה השמאלי של הפועל תל אביב, פיצח גרעינים בבית מול הטלוויזיה. רבים חשבו שאנטבי הוא האיש שצריך להיות על המגרש במשחק הגורלי, ואם לא על המגרש לפחות על הספסל. אבל אנטבי בכלל לא היה אופציה. הוא לא העביר שלוש שנים בצבא. על אנטבי שמו איקס גדול. לא משנה כמה טוב הוא יהיה ולא משנה אם הפועל תיקח את גביע אופ"א, כשאנטבי מבקיע חמישייה ומחלץ כדורים מהקו, את המדים הלאומיים הוא לא ילבש. למה? כי הוא לא ערך חיפושים על פועלים במעברים בעזה והוא אפילו לא מכר 'טורטית' לחיילים בשק"ם בקריה. ועכשיו, לך תסביר את זה למאמן הדני שבסך הכל מחפש מגן שמאלי.
הכנסת מעולם לא חוקקה חוק שאוסר על יהודי שלא לבש את המדים הירוקים, ללבוש את המדים הכחולים לבנים. זה אפילו לא מוזכר בשום תקנה. אבל בכל זאת הנורמה הזו השתרשה. למעשה, היא כל כך מוטמעת בהוויה המקומית, עד שהיא הביאה בזמנו לגירושו של נועם שוהם בבושת פנים מהנבחרת הלאומית. שלמה שרף, המאמן הלאומי דאז, דווקא חשב שהוא מתאים, אבל כשנשמה טובה לחשה באוזנו ששוהם השתחרר מהצבא, לאחר שעבד כעובד רס"ר בבסיס מרוחק, שוחרר השחקן לאלתר.
שרף, אגב, לא שינה מאז את דעתו. לדבריו, כדורגלן בכלל ושחקן נבחרת בפרט, צריך להוות דוגמא. "שחקן שנמצא בנבחרת מהווה דמות לחיקוי בציבור", אומר שרף. "הוא חייב לשמש דוגמא ובין היתר שירות צבאי מהווה דוגמא להתנהגות חיובית. מבחינתי, שחקנים שלא שירתו בצה"ל לא צריכים להיות בנבחרת".

- והסיבה שבגללה הם לא השלימו שירות מלא, או לא התגייסו, לא חשובה?

"לחלוטין לא. זה יאלץ אותנו לחשוב איזו סיבה מוצדקת ואיזו סיבה לא. צריך חוק ברור – מי שלא שירת בצבא, לא מגיע לנבחרת ישראל. לדוגמא, בזמנו שקלתי להזמין את נועם שוהם, אבל מהר מאוד ירדתי מזה כי שמעתי שהוא לא שירת בצבא".

- כדורגלנים ערבים משחקים בנבחרת, למרות שהם לא עשו צבא.

"שהערבים יעשו שירות לאומי. המדינה צריכה לתת לערבים זכויות מלאות, אבל צריך שיהיו להם גם חובות. לדעתי, הם היו מרגישים הרבה יותר טוב ויותר שייכים, אם היו מאפשרים להם לתרום. הם לא היו מרגישים אזרחים סוג ב' וזה היה גם מקרב בין העמים".

- ובכל זאת, המצב לא דורש איזשהו שינוי או גמישות?

"זה מה שצריך להיות ואף אחד לא מוסמך לשנות את זה. זה חוק לא כתוב, אבל זה לחלוטין מוסכם. שינוי של המנהג הזה, יעשה לנו רק רע. תחשוב איך יתייחסו במדינה לנבחרת לאומית, שהשחקנים שלה לא עשו צבא".

מאמני נבחרת - הקו המתון

בדומה לשלמה שרף, גם מאמן הנבחרות הצעירות, זאב זלצר, חושב ששחקנים שלא שירתו בצבא לא ראויים להיות בנבחרת. אולם זלצר, בניגוד לשרף, מציג קו מתון יותר: "צריך לברר כל מקרה לגופו. מי שמייצג את המדינה יש לו חובות ואחת מהן היא שירות צבאי. מנגד, אם מישהו עשה טעות בגיל 18 והוא רוצה לתקן, מגיע לו צ'אנס נוסף".
יעקב גרונדמן, שאימן את נבחרת ישראל בצוותא עם יצחק שניאור, מציג עמדה דומה לזו של זלצר: "לייצג את הנבחרת וללבוש את המדים הלאומיים, זה כבוד לא קטן. אני לא אומר ששחקן שצריך היה לפרנס את המשפחה ולא התגייס בגלל מצוקה או מחלה, פסול בהכרח. אבל מנגד, מי שעושה חוכמות, משחק אותה משוגע ומשתחרר אצל הקב"ן, לא מגיע לו פרס, אלא אם מאוחר יותר הוא מודה בטעות ומוכן לתקן".

דבר האקדמיה

פרופ' אסא כשר, שבזמנו חיבר את הקוד האתי של הצבא, סבור שהנורמה הנהוגה בהחלט ראויה: "צריך לזכור שמדובר בגוף ייצוגי וההתאחדות לכדורגל רוצה לשמור על מעמד מכובד וגם על ייצוגיות. מותר להתאחדות לקחת בחשבון שיקולים סימליים והיא רשאית שלא לבקש את שירותיהם של שחקנים בעלי עבר פלילי, שחקנים שהשתמשו בסמים ושחקנים שלא התגייסו".
במקביל, פרופ' כשר מבדיל בין שני מושגים כהגדרתו: 'משתמט' ו-'פטור'. לדבריו, כדורגלן שלא שירת בצבא בגלל נסיבות מקלות, אין סיבה לשפוט אותו מנדטורית לכף חובה. מנגד, כדורגלן שלא שירת בצבא, למרות שהיתה לו אפשרות לעשות כן, יבדק על פי אמות מידה אחרות. "כדורגלן שלא השתמט, אלא היו נסיבות מיוחדות בגינן הוא לא שירת, כמו מצוקה קשה בבית, אסור שזה יהיה תלוי כנגדו מאחר שלא מדובר בהשתמטות, אלא בפטור ואין כאן פגיעה בייצוגיות. בכל מקרה, כל סיטואציה צריכה להיבחן בצורה רגישה".
באשר להשוואה עם שיתופם של כדורגלנים ערבים בנבחרת, אומר כשר: "מי שמגייס לצה"ל הוא שר הביטחון. אם שחקן לא נקרא לגיוס לאור הסכסוך הערבי – ישראלי, הוא לא אשם ולא פסול מלהיות בנבחרת. חשוב שהנורמות יהיו ברורות והולמות, כלומר, שמדובר במשהו סמלי ובפגיעה בייצוגיות".
זאב סגל, פרופ' למשפטים מאוניברסיטת תל אביב, שנמנה בזמנו על חברי הוועדה שחיברה את הקוד האתי של נבחרות הכדורגל של ישראל, מציג קו דומה לזה של פרופ' כשר. "בקוד האתי שחיברנו, ציינו את החשיבות של נבחרת ישראל כשגרירה של מדינת ישראל. במדינה שלנו, השירות הצבאי לא נתפס רק כחלק מהחובות, אלא הוא חלק מההוויה הישראלית ותחושת הביחד שלנו. הנשיאה בנטל, זה נושא שעומד על סדר היום הציבורי ואי שיוויון גורם לתחושות קשות בחברה. מנגד, מי שהעדיף שלא לשרת ורוצה לתקן את זה, צריך ללכת לקראתו".

מבחן הבג"ץ

כדורגלן, שלא ניתנת לו אפשרות לשחק בנבחרת על רקע שאינו מקצועי גרידא, נפגעים סיכוייו לחשיפה מחוץ לביצה של ליגת העל ולמעשה נפגעים אינטרסים כלכליים שלו. האם הפגיעה ראויה ועומדת במבחן הסבירות? באגודה לזכויות האזרח חושבים שלא. מנהלת המחלקה המשפטית באגודה, עו"ד רחל בנזימן, מסבירה: "כל רשות שקובעת הנחיות והגבלות, צריכה שהן יהיו ענייניות, סבירות וקשורות לנושא בו הן עוסקות. כמו שאנחנו לא רוצים שיוטלו הגבלות על אנשים על סמך דת, מוצא או השקפת עולם, כך אין קשר בין היכולת של כדורגלן לשחק בנבחרת, לבין השאלה אם הכדורגלן שירת בצבא. בפועל, נוצרת אפליה בין שחקנים יהודים לערבים, על בסיס שכלל אינו רלבנטי".

- כבעלת ניסיון, האם לדעתך זה יעמוד במבחן הבג"צ?

"אני מאמינה שבית המשפט יקבע שזו מדיניות מפלה, שאין לה צידוק ענייני".

- ואם כדורגלן יפנה אליכם, תסייעו לו?

"יש לנו סדרי עדיפויות, אבל בהחלט נשקול לסייע גם לכדורגלנים".

מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, חיים צימר, אמר בתגובה: "נכון להיום המנהג הזה קיים, לא שינו שום דבר. אבל לאור הדברים החדשים שעלו בעניין, הנושא ייבדק מחדש".