תרגילים בהתבגרות

ניצחון המרשים של מכבי חיפה על ויטסה ארנהיים ההולנדית ביום חמישי לא שודר על ידי אף תחנת טלוויזיה. כל השנה אנחנו חולמים ועורגים לאירופה וכשסוף סוף אירופה מגיעה אלינו אנחנו מתעלמים ממנה. הכמיהה הישראלית לנצחונות בלבד סותרת מהותית את רוח הספורט. מכבי חיפה הוכיחה כי היא יריבה ראויה להולנדים, אבל הקהל שלה (רק 5,000 צופים) וקברניטי הטלוויזיה לא עומדים באותו קליבר. זו בדיוק אותה תפיסה מעוותת שמשתקפת בשידורי האולימפיאדה ומכתירה את המשלחת הישראלית בתור כישלון. בלי קשר למדליה של קלגנוב, אם ארבעה ספורטאים שלנו מגיעים למקום הרביעי ועוד שניים מסיימים במקום החמישי בעולם, הם ראויים לתואר כוכבים. גילי לוסטיג, ראוי לשק של מחמאות על המשלחת שלו. אבל מי שלא יודע להעריך ניצחון על מוליכת הטבלה בליגה ההולנדית יתקשה לכבד ספורטאים שעובדים שנים כדי לזכות ברגע אחד של תהילה. ספורט הוא קודם כל אהבה, ובמקום שבו אין אהבה, הרבה יותר קשה לגדל הישגים. לכן, כל הישג שמזדמן לנו מקרב אותנו אל הבגרות שכל כך חסרה בתרבות הספורט שלנו.

ועידת פסגה

סוגיית הילדותיות והבגרות מובילה אותנו באופן טבעי למשחק המרכזי של המחזור השביעי בליגת העל. מכבי תל אביב מארחת את מכבי חיפה בבלומפילד לדו קרב קלאסי. המשחק הזה יהווה מבחן בגרות עבור חלק נכבד מהמשתתפים. הקירבה והחמימות שבתוכה מתנהלת הליגה שלנו מביאה למשחק הזה את אברהם גרנט וניר לוין, שהיה פעם חניך שלו; גם אבי נמני, היום החניך של לוין, היה עד העונה בן טיפוחיו של גרנט. יוסי בניון הוא השחקן שגרנט מנסה להפוך לנמני הבא. כל כך הרבה כבישים מצטלבים לא פלא שיש כאן פוטנציאל לתאונת דרכים.
נתחיל עם נמני. המשחק האחרון שלו היה לפני שלושה שבועות, זה היה המשחק הראשון של לוין כמאמן מכבי ונמני כבש בו את שער הבכורה שלו העונה. שער קלאסי של נמני, שש נגיעות בכדור על שטח של ארבעה מטרים שהסתיימו בטיל לחיבורים של רפי כהן. השער היפיפה לא סייע, מכבי הפסידה ונמני הורחק לשני משחקים לאחר תקרית האשכים עם יניב לוזון. מכבי התאוששה בלי נמני כשטל בנין לוקח אחריות וכובש ארבעה שערים מול שתי הקבוצות החלשות בליגה. מכבי צברה ביטחון ומומנטום, עכשיו נמני צריך להוכיח שהוא יכול להשתלב בחזרה בהרכב מבלי לעצור את התנופה. גם לניר לוין זה מבחן קשה, למזלו מכבי לא התמודדה מול הגדולות עד עתה וכך נמנעה מבוכה בזמן משבר חילופי המאמנים. בשבוע הבא מחכה לצהובים נסיעה לטדי, התוצאה בבלומפילד תשפיעה על כל העונה של מכבי.
מכבי נחה עשרה ימים מאז משחק הליגה האחרון שלה, מהבחינה הזו יש לצהובים יתרון רעננות על פני הבחורים של גרנט ששיחקו מול ארנהיים. הקבוצה של גרנט מתחילה לגלות אופי, אבל יש לירוקים עוד כמה נקודות ללטש. לחיפה יש כישרון, קצב, ספסל עמוק והגנה מנוסה. מה שחסר לגרנט זה מנהיג, מישהו בוגר ומנוסה שיכול לקחת משחקים גורליים על הכתפיים. בניון וקטן עדיין צעירים מדי עבור התפקיד. זרים הם אף פעם לא מנהיגים. מי שנשאר הוא ראובן עטר שכבש מול ההולנדים את שער הניצחון. ייתכן שלעטר אין כושר ל-90 דקות של כדורגל, בטח לא כל שבוע. אבל כשחיפה הסתבכה שוב ושוב מול ההגנה של בית"ר ירושלים, עטר היה היחיד שהצליח להדביק את הכדור לקורה. כדי לקחת אליפות חיפה צריכה לנצח משחקים כמו זה שמצפה לה בבלומפילד. עד עכשיו היא לא הצליחה לנצח את הגדולות, זה מבחן הבגרות שלה.

רודפי הכבוד

בית"ר ירושלים תנצח בראשון לציון והפועל חיפה תכניע את צפרירים חולון. בני יהודה תארח במשחק רדיוס את עירוני אשדוד, שרשמה עד עכשיו שישה הפסדים. זו תהייה הופעת הבכורה של אלישע לוי כמאמנה החדש של אשדוד. הרדיוס והמוראל הנמוך של בני יהודה יכולים לסייע לאשדוד להשיג תיקו ראשון העונה, אולי אפילו יותר. לאשדוד לא חסר כשרון, אבל היא הציגה עד עכשיו כדורגל חסר נשמה. אלישע לוי הוא פרילאנס של קבוצות תחתית, עוד לפני שהוא יביא ארבעה זרים הוא יכניס באשדוד אמונה ורצון, אם הוא ייכשל ואשדוד תרד ליגה זו תהייה אבדה גדולה לליגת העל. המזל של לוי הוא שהצלחה תרשם על שמו, הכישלון ידבק בטרודלר – אזוגי ושאר חבורת רודפי הכבוד מעיר הנמל הדרומית.

תקוות גדולות

שני המשחקים האחרונים שווים יותר מהצצה. מכבי נתניה מארחת את הפועל פתח תקווה במשחק שמפגיש שתי קבוצות עם שאיפות לפלייאוף העליון. פתח תקווה פתחה רע את העונה אבל לא הפסידה בספטמבר. אלי כהן התחיל להפיק מהחניכים שלו כדורגל ראוי, אך העקביות עדיין חסרה שם. נתניה פתחה חזק את הליגה והשיגה שני נצחונות בשלושת מחזורי הפתיחה, אחר כך התפוגגה ההתלהבות וההגנה חטפה בספטמבר שבעה שערים בשלושה משחקים. פתח תקווה תשאף להשיג ניצחון חוץ ראשון העונה, נתניה רוצה להחזיר את המומנטום. יש כאן פוטנציאל למשחק כדורגל מצוין.
במגרש בפתח תקווה תארח מכבי המקומית את הפועל תל אביב למשחק נוסף שמגרה את בלוטות הריר. מכבי פתח תקווה חטפה מכה מוראלית במחזור הפתיחה כאשר איבדה את השוער גולן מלול, למרות זאת הצליחו חניכיו של יוסי מזרחי לנצח בדרבי העירוני ולייצר שלושה נצחונות ברצף. בשני המחזורים האחרונים שיחקו הלוזונים מול האירופאיות שלנו – מכבי חיפה ובית"ר ירושלים – והפסידו פעמיים, כלומר קיבלו גושפנקא שהם לא בליגה הזאת. עכשיו הם מארחים את הפועל תל אביב שניצחה בקושי את נתניה בבית במחזור הקודם, ניצחון שקטע רצף של שני הפסדים לאדומים. המשחק במלאבס יקבע לאיזה חלק של הטבלה שייכות הקבוצות של יוסי מזרחי ודרור קשטן. את התשובה רוצים לדעת גם מנהלי הבנק של מושיק תאומים ואבי לוזון. יהיה מעניין.