גילי לנדאו, משורר הדרום. ראיון

עוד לפני שנבעט הכדור הראשון בליגת העל העונה, סומנה קריית גת כיורדת הבטוחה. דיברו על הסגל הלא מתאים שלה, על ההנהלה הלא מנוסה והמגרש הבעייתי. בקיצור, מתכון בטוח לחזרה ללאומית. יותר מסיבוב עבר, וקריית גת עונה על הציפיות המפוקפקות. הקבוצה התנחלה במקום האחרון בליגה, עם תשע נקודות ושני נצחונות בלבד, והיחיד שעדיין מאמין שאפשר לעשות את זה הוא המאמן גילי לנדאו, שהעלה את הקבוצה ליגה ושמתעקש שאפשר לסיים את העונה במרכז הטבלה.

- גילי, בשבת אתם פוגשים את בית"ר ירושלים, וניצחון יעלה אתכם למקום ה- 11. אפשר לקרוא לזה משחק העונה של התחתית?

"אני באופן אישי לא אוהב להגדיר כדורגל במושגים קריטיים. מצד שני, כמובן שאנחנו לא רוצים לתת לבית"ר לברוח מאיתנו, וזה משחק חשוב מאוד עבורנו, ולו מהסיבה שיש לנו הזדמנות להיחלץ מהמקום האחרון".

- כבר ניצחתם אותם העונה, ועוד בטדי. הפעם יהיה קשה יותר?

"בסיבוב הקודם היה מאוד קשה לנצח אותם. תפסנו אותם במומנטום בלתי רגיל, כשהם בדיוק חזרו לשחק בבית עם 15 אלף צופים. הפעם הם באים במצוקה, אבל עם הגעתם של איציק זוהר, עופר טלקר וכנראה אסי טובי, הם קיבלו עידוד מורלי ענק. אנחנו קבוצה צנועה בתקציב אבל יומרנית במחשבות, ואנחנו לא מתביישים להגיד שהמטרה שלנו היא לנצח את בית"ר ירושלים".

- תגיד, במצבה הכלכלי של קריית גת, אתה בכלל מאמין שאפשר להישאר בליגה?

"מה שעד עכשיו קריית גת עשתה בליגת העל הוא על פי דעת כל אנשי המקצוע דבר בלתי רגיל. ללא מגרש ביתי ועם קיפוח רצוף של שופטים, קריית גת עדיין בטווח של מרכז טבלה. באף משחק העונה לא נשברנו ולא התפרקנו, ולכל הגדולות נתנו פייט עד הדקה התשעים. אם ניתן חודש אחד טוב, אנחנו נזוז קדימה".

- מה אתה חושב על היוזמה להרחיב את הליגה כבר העונה, באמצעות צמצום כמות היורדות לאחת בלבד?

"יש בזה טעם לפגם. מי שרוצים להעביר מהלך כזה בטוחים שקריית גת תרד ראשונה, ומשקשקים מפחד שהקבוצה שלהם תרד שנייה. אם יהיה קמפיין וההצעה הזאת תעבור, אז שיחליטו כבר על הקפאת הליגה. גם זה לא מהלך ספורטיבי והוגן, אבל לפחות שאלה שמפחדים לא יסתכלו רק על עצמם".

- אני זוכר שלפני שתי עונות בית"ר ירושלים לא פתחה את העונה בטדי, ואז שמעתי את אלי אוחנה מדבר על זה הרבה יותר ממה שאני שומע אותך מדבר על כך שאתם נאלצים לשחק באשקלון.

"לא אני זה שיתלונן. נכון שהמגרש הביתי שלנו הוא עניין חשוב מאוד, זה היה המבצר שלנו בעונה שעברה, ולא הפסדנו שם אף משחק במהלך העונה, אבל אני לא מרבה לדבר על זה, על מנת שלא לספק לשחקנים שלי אליבי".

- על השיפוט המקפח אתה מדבר בעיקר באמצעים פואטיים.

"אני חושב שאני עושה נכון. תמונות שוות אלף מלים, ולכן אין טעם להכביר במלים".

- אתה מסתובב קצת בקריית גת, שומע את האוהדים ממררים על כך שהם צריכים לנסוע מחוץ לעיר כדי לחזות בקבוצתם?

"לא צריך להסתובב בקריית גת כדי להבין שזה חסר להם. השחקנים זקוקים לחיבוק ולאהבה שהקהל נותן להם במגרש הקטן שלנו".

- בכלל, התחברת קצת לתושבים בקריית גת?

"בטח, בחגים אני אפילו הולך שם לבית הכנסת. השכם וערב אני מדגיש בפני השחקנים שלי שמעבר למחויבות שלהם לקבוצה ולסמל, יש להם מחויבות לעיר שלמה. כל שחקן מודע לכך ונושא באחריות הזאת. כבר בתחילת העונה אמרתי שמבחינתי קריית גת אינה רק אתגר מקצועי, אלא גם אתגר אידיאולוגי, ואני מרגיש כשליח של עיר שלמה".

- השנה הזאת לא קלה לך גם מול ההנהלה. ידעת לא מעט חיכוכים, כמו בסיפור שחרורו של רפי כהן.

"השחרור של רפי כהן היה בהסכמתי. הוויכוח היה על עצם העיתוי, שלדעתי לא היה נכון, בגלל המשחק שציפה לנו מול מכבי פתח תקווה. צריך להבין שבשביל קריית גת ליגת העל הייתה נעלם. נעלם עבור הקהל ונעלם עבור חברי ההנהלה, ולכולם לקח זמן להשתחרר מההלם. היום אני יכול להגיד לך שהעבודה שלי עם גדי אלמליח, נעשית בצורה הטובה ביותר ובהרמוניה מלאה.
"אני הראיתי נחישות לאורך כל הדרך. גם כשהקשיים היו בלתי נסבלים לא הרמתי ידיים. סחפתי ואסחוף את כולם ברוח האפטימית שלי, בתקווה שבסוף העונה, בין אם נישאר ובין אם נרד, נוכל להסתכל אחד לשני בעיניים ולומר שעשינו את המקסימום שיכולנו".

- והבעיות עם ההנהלה לא יגרמו לגילי לנדאו להיעזב או לעזוב את הקבוצה?

"אני רואה את עצמי ממשיך בקריית גת עד תום החוזה שלי".

- יש לך חוזה עד סוף העונה הבאה. אתה רוצה להגיד לי שגם את תרדו ליגה תישאר בקבוצה?

"כן".

- מבחינה אישית אתה רואה את עצמך ממשיך בעתיד רק בכדורגל, או גם פונה בתחומים אחרים?

"כדורגל זה דרך חיים בשבילי. משאת נפשו של כל אדם היא להפוך תחביב למקור פרנסה. כשהדלק זה אהבה, הרבה יותר קל להתגבר על ימים קשים במקצוע שלך. אני בכל מקרה מרגיש שהמסלול שבחרתי יביא אותי בשל למקומות ששם באמת צריך את הבשלות. ודי לחכימא ברמיזה".

- בוא לא נסתפק ברמיזה, ותאמר לי מהם שאיפותיך המקצועיות.

"השאיפה שלי היא לאמן בקבוצה גדולה, שזה או בית"ר ירושלים, מכבי חיפה או אחת משתי התל אביביות. כשאגיע לזמן הזה, אם אגיע, אני רוצה להרגיש מוכן".

- אז אני מבין שאתה עוד לא מרגיש מוכן?

"אני מרגיש מוכן כבר הרבה זמן, אבל כל עכבה לטובה".

- למה בעצם זה עוד לא קרה?

"זה כנראה לא היה צריך לקרות. יש מאמנים אחרים שהתחילו בגדול וקיבלו הזדמנות מהר, אבל בכל רגע שבהם אימנו ראו שהם לא מוכנים. מתי שזמני לאמן בקבוצה גדולה יגיע, אני אקבל זאת באהבה, ואם לא, זה גם לא סוף העולם".