שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ג'וני לא שב משדה הקרב

    ההצגה "ג'וני שב משדה הקרב", לא תוצג יותר בפני חיילים; "אינה מתאימה לרוח התקופה"

    למרות שההצגה "ג'וני שב משדה הקרב" הוצגה בעבר בפני חיילי צה"ל במסגרת אירועי "תרבות יום א'", החליט קצין חינוך ראשי הנוכחי, אלעזר שטרן, לוותר עליה לנוכח המצב. לבמאי ההצגה אילן אלדד נאמר על-ידי קצינה מטעם חיל חינוך, באופן בלתי פורמלי, כי התקופה אינה מתאימה להצגה ששואלת שאלות נוקבות לגבי מחיר המלחמה.
    על-פי דיווחה של כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית של "קול ישראל" שחשפה את הפרשה, תגובת צה"ל הרשמית היא כי הסיבה להורדת ההצגה היתה תגובות קשות שהתקבלו מצוערים בקורס קצינים שצפו בה. המחזה "ג'וני שב משדה הקרב" מבוסס על רב המכר של הסופר האמריקני דלטון טרמבו והוא מעין מניפסט אנטי-מלחמתי קודר. הספר נכתב בשנת 1939 ומגולל את ניסיון חייו של ג'ו בונהם, חייל אמריקני צעיר שעם גיוסו נשלח לחזית האירופית כלוחם במלחה"ע הראשונה. במהלך המלחמה הוא נפצע באורח אנוש וחוזר הביתה כנכה במצב קשה, כשרק מוחו מתפקד. המחזה, כמו הספר, מתמודד בדרך הקשה עם אימי המלחמה והסיפור קשה, אלים ונטול רחמים.
    הצגת היחיד הועלתה בישראל לראשונה על-ידי השחקן איציק וינגרטן והוצגה בבתי-ספר. בגרסתה הנוכחית משחק בתפקיד ג'ו בונהם נבו קמחי, בבימויו של אילן אלדד. בראיון ל-ynet אומר אלדד: "ההצגה אושרה לפני מספר שנים כחלק מ'תרבות יום א'' על-ידי קצין חינוך ראשי נחמיה דגן, שאמר בזמנו שמדובר בהצגה חשובה על מחשבות, פחדים והסתייגויות של חיילים. אני חושב שזה בדיוק כך; ההצגה הזו מאפשרת לחיילים לדבר על הדברים, משחררת אותם ונותנת להם כוח להתמודד טוב יותר עם הפחדים. היא מלמדת שרוח האדם יכולה להתגבר גם על נכות, פציעה ומוגבלות". לדברי אלדד, שעומד להעלות את המחזה בחודשים הקרובים גם בהונגריה וביוגוסלביה למודת הקרבות, "האבסורד הוא בכך שההצגה הזו מוצגת בפני תלמידי כיתות י"א-י"ב, ילדים שנמצאים ממש לפני גיוס לצבא. הם לדעת 'סל תרבות' יכולים לראות אותה, אבל חיילים, לדעת הצבא, לא יכולים. זה מגוחך". אלדד מוסיף: "מהתגובה הזו אני מבין שיותר קל לא להתמודד עם הדברים הקשים והכי טוב לסגור את העיניים, הפה והאוזניים. זה מציק; יש בצבא ססמאות שמדברות על מורל החיילים לפני היציאה לקרב, אבל זה לא תופס היום. מה הם חושבים, שחיילים לא רואים טלוויזיה מדי יום? הם באמת חושבים שהחיילים לא יודעים מה קורה סביבם? בלי להיות פוליטי, יש מקום לשאול אם בשביל ללכת לפוצץ בתים שווה לסכן חיים. מעבר לזה, ההצגה מציגה אספקטים שונים של נושא המלחמה, כמו האם נכות ופציעה אנושה היא סוף העולם או האם לאדם יש כוחות להתגבר עליה. ההצגה מלווה אחריה בשיחה עם השחקן, הבמאי ועם מעוזיה סגל, גיבור מלחמה קטוע רגליים, יד ועין שנפצע אנושות במהלך מלחמת ההתשה. אנחנו נותנים להם כוח להתמודד עם הדברים האלה ואני לא מבין למה שחייל שמסכן את עצמו לא יידע שיש כאלה שכן התגברו. זה נותן כוח".

    דובר צה"ל: "ההצגה זכתה למשוב בינוני"

    מדובר צה"ל נמסר ל-ynet: "לאחר אישור קצין חינוך ראשי הנוכחי, הועלתה ההצגה בפני קבוצת צוערים במסגרת תרבות יום א' וזכתה למשובים בינוניים. בסך הכל הוצגה ההצגה פעמיים במסגרת זו. אין באפשרותנו לבדוק את טענת הכתבת לגבי הדברים שנאמרו לבימאי, שכן הקצינה האמורה אינה שוהה בארץ. לכשתשוב ייבדק הנושא".
    ג'ו בונהם אומר במחזה: "לפני שהם מחליטים, לפני שהם מוציאים פקודות לכל האנשים הקטנים להתחיל להרוג אחד את השני, שהיושב ראש התורן יקיש בפטיש הנשיאות שלו על תיבת הזכוכית שלי ויגיד: 'הנה גבירותי ורבותי, כאן, כאן טמון עיקרו של הדיון והוא - האם אתם בעד הדבר הזה או נגדו?'. בצה"ל החליטו נגד.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כרזת ההצגה. אין מקום למציאות
    לאתר ההטבות
    מומלצים