נבחרת דרום אפריקה

הדבר הכי חשוב בהשתתפותה של נבחרת דרום אפריקה בהפקה הגדולה של פיפ"א, הוא הגדלת סיכויי אירוח המונדיאל ב-2010, אחרי ה"תרגיל המסריח" האחרון ממנו פרנץ בקנבאואר הגרמני יצא המנצח הגדול. הופעה מוצלחת של נבחרתו של הפורטוגלי, קרלוס קווירוז, ולספ בלאטר ולחבורת החליפות שלו לא תהיה ברירה. האנגלים יוכלו לקטר כמה שהם רוצים - המונדיאל ילך לאפריקה.
עשר שנים בלבד שדרום אפריקה מורשית בכלל לשחק תחת המטריה הבינלאומית. לפני כן היא היתה נתונה תחת משטר האפרטהייד. בכל זאת, היא הצליחה להראות בזמן הקצר איכויות של כדורגל שסיקרנו הרבה מאוד סקאוטים ברחבי אירופה. היא עדיין לא חזקה כמו ניגריה או נוצצת כמו קמרון, והיא גם לא תהיה לפחות לא במונדיאל הקרוב, אבל היא מסוגלת לתת פייט ראוי לכל נבחרת. השאלה היא אם היא מסוגלת להשאיר משהו מעבר לפייט.

היסטוריה

ההישג הכי משמעותי לכדורגל הדרום אפריקני עד היום היה השתתפות הנבחרת במונדיאל 1998 שנערך בצרפת. היא הפסידה למארחת, הוציאה תיקו מכובד נגד דנמרק ותיקו מאכזב נגד ערב הסעודית. שנתיים לפני כן היא הצליחה לזכות באליפות אפריקה לאומות. שחקני עבר שהצליחו להשאיר חותם על פני הדפים הטריים יותר ופחות של ההיסטוריה המקומית הם קייזר מוטאנג, פטריק נסולנגו, ג'ומו סונו, דוקטור קומאלו ולוקאס רדבה, בלמה הפצוע של לידס.

השחקן הדומיננטי

כשבני מקרת'י לא כל כך בכושר, דרום אפריקה מצפה להרבה, אולי יותר מדי, מחלוצה של צ'רלטון אתלטיק האנגלית, שון ברטלט, שנלסון מנדלה ביקר בחתונתו. ברטלט כבר לא צעיר, הוא בן 30 למעשה, אבל הוא הקפטן של הנבחרת ושיחק בכל שלושת המשחקים במונדיאל הקודם. בכל זאת, אם זה השחקן ממנו דרום אפריקה מצפה שיוביל אותה רחוק, זה אומר בעצם הכל. או לפחות כמעט הכל.

תסריט אופטימי

פחות או יותר מה שקרה במונדיאל הקודם. דרום אפריקה מצליחה להרשים קצת, למכור כמה שחקנים לקבוצות אירופיות, להוציא נקודה מפתיעה, להפסיד למי שהיא אמורה להפסיד, ולחזור הביתה מלאת סימפטיה ולהתחיל להתכונן למונדיאל 2010.

תסריט פסימי

ספרד, סלובניה ופרגוואי מראות לדרום אפריקה כמה עוד יש לה ללמוד, וכמה היא רחוקה ברמתה אפילו מקמרון וניגריה. שון ברטלט וחבריו חוזרים הביתה בלי נקודה, אולי אפילו גם בלי שער, אבל בכל זאת עם כמה מחמאות איתן לא הולכים למכולת.