הנה פרופסור מגולגל בתוך נייר עיתון

"אני ובני בן ה-12 חיים מהבטחת הכנסה של 2,700 שקל ומעזרה בשכר דירה של חלמיש". הציטוט הזה לא לקוח מעוד סיפור של משפחה במצוקה מעיירת פיתוח. הדוברת הפעם היא סמדר לביא, ליתר דיוק פרופסור סמדר לביא, בת 47, מומחית עולמית באנתרופולוגיה.
אף שמאחוריה שלושה ספרים שזכו לתפוצה בעולם, מחקרים שראו אור באוניברסיטאות המובילות במערב וקריירה אקדמית חובקת עולם, מגדלת לביא בתל אביב בדוחק רב את בנה הקטן.
עד לא מזמן הרצתה כמחליפה, תמורת סכום פעוט, במכללת בית ברל. הסטודנטיות שלה ל"חינוך ושיוויון הזדמנויות" לא ידעו על מצבה הכלכלי הקשה. "היו לי סטודנטיות נפלאות", אומרת לביא, "לא רציתי לערב שמחה בשמחה. זה לא היה המקום". עתה, משתם הסמסטר ופרופסור לביא מסיימת את תקופת ההחלפה בבית ברל, לא ברור לה מהיכן תוציא את לחמה ואת לחמו של בנה הקטן.
"אנו חיים בדוחק רב", סיפרה השבוע. "גם אם הייתי רוצה להתקדם מקצועית, אני לא יכולה לעשות זאת כאן, כי המחקרים שלי תקועים עמוק בתוך מחשב. המחשב מקולקל ואין לי כסף לתקנו".
בעיריית תל אביב מכירים את המקרה של לביא ואומרים, כי ללא שירותי הרווחה העירוניים היו מגיעים לביא ובנה לחרפת רעב. "זה פשוט לא ייאמן, שמישהי עם קורות חיים מפוארים כאלה, מגיעה למצב של אין עבודה", אמרה השבוע בתסכול עובדת רווחה, המנסה להתמודד עם סיפורי המובטלים הרבים הנוחתים על שולחנה.

מברקלי ללשכת הסעד

"המדהים הוא", מוסיפה העובדת, "שמדובר בפרופסור שוויתרה על המשרה שלה באוניברסיטה הציבורית הטובה בעולם - אוניברסיטת קליפורניה, כדי לשקם את בנה בארץ".
לא בכדי מדברים בשירותי הרווחה של עיריית תל אביב על לביא כידועה, ונדהמים גם שם מסירובה של האקדמיה הישראלית לשכור את ההון התרבותי שלה. גם טענות, אם יהיו, של ראשי האוניברסיטאות, על כך שלביא אינה מתאימה לאקדמיה, בטלות בשישים אל מול הקריירה שלה, שמעט ממנה יכול כל גולש לגלות באתרי אינטרנט ידועים. עיון באתרים של כמה מהאוניברסיטאות המובילות מעלה כי הדוקטורט של לביא, שנעשה באוניברסיטת ברקלי בארה"ב, הוא רק ציון דרך בקריירה שלה. שימוש קצרצר במנוע החיפוש google מביא עשרות פרסומים של מאמרים אקדמיים פרי עטה במגזינים אקדמיים נחשבים. באתר היוקרתי של אוניברסיטת קליפורניה, למשל, תוכלו לקנות את ספרה הנחשב The Poetics of Military Occupation ב-22 דולר, ולקבלו עם שליח עד הבית. הספר מפרט מחקר ומסע אנתרופולוגי מרגש לעולמם של הבדואים. ספר זה, אגב, נחשב לאחד מנכסי הצאן-ברזל של האנתרופולוגיה העולמית.

מה שווה תואר בישראל

לביא מוערכת בעולם, אך לא באקדמיה הישראלית. כאן מעדיפים, כנראה, שהפרופסור תישאר מובטלת. סיפורה ממחיש עד כמה התואר הראשון, השני או השלישי, מכובדים ככל שיהיו, גם אם נרכשו בעמל רב (ולא בסמטה אפלה של אוניברסיטה מפוקפקת תמורת חופן דולרים), הם חסרי משמעות בישראל 2002. הניגוד החמור בין מעמדה העולמי, לבין תנאי החיים של לביא ובנה, עומדים להקיש על דלת האקדמיה הישראלית, וניתן להעריך, שבתוך ימים יתפרס סיפורה על פני עמודים רבים במוספי העיתונים ובראיונות טלוויזיוניים, לפחות עד שהסיפור האנושי הבא יכה בנו. אפשר למשל, לשאול את ראשי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, הממומנים בידי המדינה, מדוע טרקו את הדלת בפני פרופ' לביא, והביאו אותה ואת בנה לספו של הביטוח הלאומי, ולנזקקות לשירותי הרווחה של עיריית תל אביב.
ואם יש למי מהגולשים הצעה לפתרון, הוא מוזמן לפנות למערכת ynet באמצעות התגובות לכתבה.