שתף קטע נבחר

התובעת הצבאית: לא להעביר חומר חסוי לאל"מ שנאשם במעשים מגונים

בעתירה לבג"ץ מבקשת התובעת שלא לחייב אותה למסור לאל"מ רחמים כהן, שנאשם בביצוע מעשים מגונים בחיילות, את תרשומת בדיקת הפוליגרף של המתלוננות. "מדובר בפגיעה קשה בזכות המתלוננות לפרטיות", אמרה התובעת

התובעת הצבאית הראשית עתרה היום (ב') לבג"ץ נגד בית הדין הצבאי לערעורים, בית הדין הצבאי המיוחד, ואל"מ רחמים כהן, בדרישה לבטל את החלטת בית הדין הצבאי לערעורים שחייב אותה למסור לאל"מ כהן, הנאשם בביצוע מעשים מגונים בשתי חיילות ששירתו כפקידות בלשכתו, את כל התרשומת שערך בודק הפוליגרף עם המתלוננות.
על פי הנטען בעתירה, בזמן ששימש אל"מ כהן כמפקד חטיבה בצה"ל, נפתחה נגדו חקירה פלילית שניהלה מצ"ח. אל"מ כהן היה חשוד בביצועם של מעשים מגונים בשתי חיילות ששירתו כפקידות בלשכתו, בין החודשים נובמבר 98' לפברואר 99'.
לאחר סיום הליכי החקירה המשטרתיים ולאחר שנערך לאל"מ כהן שימוע על פי בקשתו אצל הפרקליט הצבאי הראשי, נערכו לו ולמתלוננות ביולי 99', בדיקות פוליגרף על ידי בודק משטרתי. לאל"מ כהן הועברו סיכומי שלושת הבדיקות שנערכו לשתי המתלוננות ולו. בסיכומים נכללו השאלות הרלוונטיות לחשדות שיוחסו לו, תשובותיהם של כהן והמתלוננות לשאלות אלה וכן תוצאות הבדיקות.
בדצמבר 99' הוגש לבית הדין הצבאי המיוחד כתב אישום המייחס לאל"מ כהן ארבע עבירות של מעשים מגונים. במסגרת ההליך הפלילי ביקש אל"מ כהן לקבל לידיו את השאלות, המזכרים והתרשומות בדבר השיחות אותן ניהל בודק הפוליגרף עם שתי המתלוננות. לדבריו מדובר ב"חומר חקירה" לכל דבר ועניין, שהתביעה חייבת בגילויו. התובעת הצבאית הראשית סירבה להעביר את התרשומת לעיונו של אל"מ כהן, שכן סברה שאין מדובר בחומר מקירה, וכי העברתו של החומר תפגע שלא לצורך בזכות המתלוננות להגנה על פרטיותן.
חצי שנה לאחר מכן קבע בית הדין המיוחד כי על העותרת להעביר את התרשומת לאל"מ כהן, בסייגים מסוימים. על החלטה זו הוגש ערער כפול, על ידי העותר והמשיב, ובית הדין קיבל את ערער המשיב.
העותרת ביקשה לעתור לבית המשפט העליון, אך ערעור זה נדחה ולאחר התייעצויות ודיונים של פרקליטת המדינה עדנה ארבל, עם גורמי הצבא והפרקליטות ועם הממונים על נושא הפוליגרף במשטרת ישראל, הוחלט להגיש את העתירה.
לטענת העותרת מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן מהותי, שכן כתוצאה ממנה היא חייבת להעביר לעיונו של אל"מ כהן חומר שאינו רלוונטי כלל לאישום נגדו, ואין בו כדי לסייע לנאשם בהגנתו. עוד טוענת העותרת כי מדובר בחומר שמסירתו תגרום לפגיעה קשה בזכות היסוד של המתלוננות להגנה על פרטיותן. לדבריה בית המשפט חרג מסמכותו כשציווה על העברת חומר שאינו בגדר חומר חקירה.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים