עולים חדשים

במסגרת השאיפה להפוך את ערוץ 10 למוביל ללא עוררין, טרחו הקודקודים להביא להגשה פנים חדשות, שהמכנה המשותף של כולם הוא רעננות. אלה לא בהכרח אנשי טלוויזיה עם שעות מסך רבות, אלא אנשים שנושמים, אוכלים ובעיקר חיים ואוהבים את מה שהם עושים. כך, למשל, הופקד רמי קלינשטיין לארח מוסיקה בתוכניתו, ונטלי עטיה מתגלה כמכורה לאמנות. יש גם שילובים לא צפויים, כמו השיבוץ של רוני יובל מהאקטואליה הכבדה לשעשועון "ג'פרדי", עו"ד פנינה דבורין, שזו לה הופעה ראשונה בטלוויזיה בקונטקסט הזה, כמנחה עוקצנית של השעשועון "החוליה החלשה", או סשה דמידוב, שבונה גשר בין מזרח למערב, הפעם באמצעות המוסיקה. "פנאי פלוס" חושף בפניכם חלק מהפנים החדשות הללו.

רמי קלינשטיין - "קלינשטיין מארח". יום ה', 21.00

"אני אוהב את חברה שלי את שני אהבה גדולה. מי אומר את זה? איזו שאלה? זה אני ושני ואני ושני ואף אחד אחר, עד כמה שידוע לי". אלון אולארצ'יק מאלתר על הפסנתר ב"קלינשטיין מארח". מישהו מראשי ערוץ 10 זכר כנראה את "קלינשטיין והפסנתר", והפור נפל. אומנם יוהנה פרנר, מנכ"ל משותף בערוץ, אמרה ש"עם כל הכבוד לקלינשטיין, הכוכב האמיתי בתוכנית שלו זו המוסיקה", אבל קצת קשה להאמין לה. קלינשטיין מדבר לקהל שלו בחום, מדבר עם האנשים, הכל סביב המוסיקה, אהבתו הגדולה. "אני קודם כל מוסיקאי וזה תמיד יישאר ככה. גם אם אני פתאום כותב מילים או פתאום מנחה תוכנית טלווזיה. הכל בא מהמוסיקה".
האולפן עגול, אולי בקורלציה מסוימת לנועם ולרכות שקלינשטיין מקרין. שלוש במות. על האחת פסנתר, על השנייה להקת הבית ("שועלי שמשון") ובמת האורחים. "אני מנגן המון", אומר קלינשטיין. "התוכנית נפתחת בזה שאני מנגן, ואז מצטרף האמן האורח".

- מה הרעיון מאחורי "קלינשטיין מארח"?

"תוכנית מוסיקה שתיתן מענה במה לכל סוגי המוסיקה, עד הגבול של מוסיקה קלאסית - אם זה מוסיקת פופ, מוסיקת עולם או מזרחית. הכל תחת המעטפת וההנחיה שלי".

- שזה חידוש בשבילך?

"כן. זה דבר שמתגבש מהפיילוט לתוכנית, ומיום ליום בתוך המערכת אני מחכים ולומד את הדברים. זה בית ספר שמעניין אותי. רציתי לקחת פסק זמן מלעשות כל שנתיים תקליט, ובול נפל העניין הזה. לעצמי אני נותן מאה ימי חסד. בינתיים אני מקבל פידבקים מצוינים מהפיילוט ומהשידור הראשון, וזה מאוד מחזק.
"אני חושב שבמיוחד ב'קלינשטיין והפסנתר' התחלתי באמת לבנות את הקשר שלי עם הקהל, מתוך זה שהייתי מוסיקאי שלא אומר מילה בעצם. אני חושב שמוסיקה היא בלתי אמצעית והיא באמת אמורה להספיק. לאנשים מסוימים זה באמת מספיק, ולאנשים אחרים אין את המוסיקה, ואני פשוט מצאתי עוד נתיב אליהם".

- יש אינטראקציה עם הקהל.

"יש, אבל מי שעולה על הבמה אלה מוסיקאים, וגם אם מדובר במשפחה, זו משפחה מוסיקלית. למשל תתארח משפחת אלייב, שניגנה עם צינוביץ', ריטה ודוד ד'אור, אבל בדרך כלל זו להקה שמנגנת מוסיקה בוכרית".

- מה ריטה אומרת על כל העניין?

"בהתחלה היו לה קצת ספקות, אם זה נכון שאני לוקח את העניין על עצמי. היו לה קצת רגליים קרות. גם לי היו, אבל היא ראתה את הפיילוט ואת התוכנית והיא מאוד בעד ומחזקת אותי".

- ותארח גם אותה?

"ברור. אם היא תוציא תקליט חדש ויהיה לה סבב יחסי ציבור, אארח אותה. היא לא בעונש. אני לא יודע מי יראיין באותה תוכנית, אבל בכל מקרה היא תהיה. ואולי היא תראיין אותי".

רוני יובל - "ג'פרדי", ב'-ה' 19.30

בין לימודי המשפטים שנה ב' לסיום לימודי מוסיקולוגיה, זמרה ומוסיקה והגשת "תחנה מרכזית", מצאה לה רוני יובל מקום לשעשוע. "ג'פרדי" הוא שעשועון טריוויה ותיק, המשודר ביותר מ-42 מדינות בעולם. במהלך 24 דקות נשאלים בו המתחרים יותר מ-60 שאלות. "אני לא מתה על המילה שעשועון, אני מעדיפה שתכתבי משחק", פוסקת יובל. היא אוהבת במיוחד את הפן האינטלקטואלי-אתגרי-ידעני בכל ה"ג'פרדי" הזה. "המשחק מאוד מאתגר ומעניין. אני תמיד לומדת דברים חדשים שלא ידעתי והמפגש עם האנשים מספק לי התנסות חדשה. זה משחק ידע של אנשים שבוחרים ומקבלים כל מיני קטיגוריות וסכומים, ומה שמגניב זה שהקטיגוריות מפתיעות. למשל בגידות או בית"ר ירושלים".

- זה משהו שלא עשית אף פעם. נחמד לך בהשוואה לאקטואליה?

"בוודאי שנחמד לי לעשות את זה. זה הרבה יותר FUN מאשר חדשות. חדשות זה נוקשה יותר, רציני ואופי אחר של הנחיה. כמוכן שאני גם יותר קלילה. אין כאן הרבה פטפטת, אנחנו קוראים לזה המשחק הכי מהיר בטלוויזיה. המטרה שלי היא שאנשים יפתרו כמה שיותר שאלות וייצאו עם כמה שיותר כסף. אני מאוד בצד של המתמודדים, משתדלת לעזור ולרמוז. אני אוהבת שאנשים מנצחים".

נטלי עטיה - "יוצאים עם נטלי", ד' 20.00

האולפן המאוד עדכני שעיצב דודו מזח לנטלי עטיה, 27, הסטיילינג שבבגדים שהיא תעטה וזוויות הצילום הלא שגרתיות - כל אלה גורמים לה להרגיש ממש בנוח. "קשה לתאר כמה כיף לי", היא אומרת בחיוך רחב. "אני צרכנית ענקית של תרבות, אם זה בקריאת כל מגזין אפשרי ואם בנסיעות. אני ועגנון בעלי, שהוא אדריכל ומעצב פנים ובן אדם עם המון ידע, נוסעים המון בעולם. בארץ אנחנו רואים המון הצגות, אופרות, סרטי קולנוע, ובחו"ל אנחנו הולכים לגלריות, מסתכלים על עיצובים, אפילו של מספרה, בניינים, מסעדות. לכן התוכנית הזאת הגיעה בזמן מאוד מתאים, גם אחרי שנתיים וארבעה חודשים שנשארתי בבית עם עומר, לממש את הפנטזיה האימהית שהיתה לי".
עטיה תספק תוכנית תרבות ובידור ומבטיחה לאנשים שלא ממש אוהבים את המילה "תרבות", ולא יודעים איך לאכול אותה, "שיטעמו ממנה הפעם בצורה הכי מעניינת וכייפית שאפשר. המיוחד אצלנו הוא השילוב של התרבות עם הבידור וצורת ההגשה. ההדגשים יהיו על הישראליות, אבל עם אבק כוכבים, ראיונות בחו"ל וקצב מסחרר".

- צורת ההגשה תהיה מושפעת מהיותך שחקנית, דוגמנית ואמא?

"אני הולכת להיות שם נטלי. נטלי האמא ונטלי השחקנית וגם הדוגמנית. אני תמיד אהיה כל הדברים האלה, כי זו אני, ואני בן אדם שאוהב אנשים ואוהב לשמוע מה יש להם להגיד. אני מאוד רגישה למה שקורה מסביבי. ועם כל האהבה הענקית שיש לעובד (מחפוד, הסוכן האישי) אלי והתמיכה של בעלי ושל כל אנשי ההפקה של 'ישראל 10' - עם כל הכוח הזה אי אפשר שלא לבוא ופשוט להפגיז אחלה תוכנית".

סשה דמידוב - "החברים של סשה", שבת 21.00

השחקן סשה דמידוב, שמזוהה יותר מכל עם תיאטרון "גשר", ינסה בתוכניתו "החברים של סשה" להפוך את המפגש בין מזרח למערב לאפשרי ואפילו רצוי. וזאת בלי לטשטש את מבטאו הרוסי. "אנחנו עושים עם אביבה אבידן למשל את 'פרי גנך'. אני שר אותו ברוסית ואחר כך שנינו ביחד בעברית ובסוף אביבה שרה איתי ברוסית. עם קורין אלאל אני עושה את 'אין לי ארץ אחרת' ונעשה גם שיר רוסי שנכתב בשנות ה-30 ברוסיה, 'אני ומשה ליד הסמובר פה', בכל מיני וריאציות: ג'אז, מזרחי, רוסי. הרעיון הוא לחבר תרבויות שונות דרך המוסיקה".

- יש התרגשות מיוחדת?

"כן. בתיאטרון הכל מוכן מראש, אבל פה יש אפשרות לאימפרוביזציה. וחוץ מזה, אנחנו מתעסקים במוסיקה, אז זה תמיד נפלא".

- אין לך חשש שהשפה תהיה לך למכשלה?

"יש חשש, אבל גם לפי הניסיון הרגשתי שיש שפה אחרת שהיא מעבר למילים, והיא השירים והאווירה החדשה שנוצרת באולפן. אני מרגיש היום הרבה יותר ישראלי, ואני כזה ישראלי שנותן לישראל משהו מאוד חשוב, וישראל תאהב את זה".

תמר אלמוג - "דרישת שלום", ו' 18.00

בכל שישי אחה"צ תצא תמר אלמוג לבסיסי הצבא השונים, להביא את קולות החיילים. נשמע לכם מוכר? צדקתם. אלמוג באה מגל"צ, שם עשתה חמש שנים וחצי את "קולה של אמא". "התוכנית היא לא 'קולה של אמא' אלא משהו שונה", אומרת אלמוג. קוראים לה 'דרישת שלום' והיא תשודר כל שבוע מבסיס צבאי אחר. קהל היעד שלנו הוא כל עם ישראל. התחום של החיילים קרוב לליבי. כל שנות שירותי הצבאי עסקתי באקטואליה ובזה".

- המעבר לטלוויזיה הביא עימו חידוש עבורך?

"קודם כל, תוכנית שלמה משודרת מהשטח ומשלבת בתוכה גם ראיונות עומק עם החיילים. לומדים להכיר אותם וזה לא סתם שטחי, 'וואלה הנה חיילים צנחנים'...".

- ולומדים להכיר גם אותך?

"אני מגישה את התוכנית, אבל אני לא המרכז. אני בן אדם מאוד אנרגטי אז לתוכנית הזאת יש אנרגיות מאוד חיוביות. אני חווה הרפתקאות עם החיילים. אני עולה על טנק, על מתקן צניחה, רוכבת על אופנוע שלג ומפליגה על סירת גומי. אני מחקה כל מה שחיילים עושים. חוץ מזה, אני מקווה שאביא איתי יכולות עיתונאיות וסלבריטי שמתארח כל שבוע, ששירת ברוב המקרים באותו חיל. היה טל פרידמן בחיל הים וסי היימן בבית ספר לצניחה וארקדי דוכין בשריון".

- ואת עצמך צנחת?

"בימים כתיקונם הספורט העיקרי שלי זה לקרוא".

חיים אתגר ושאול ביבי - "חיים, שאול ולהפך", ו' 19.30

"חיים, שאול ולהפך" היא תוכנית סמי-אקטואלית, בה יסכמו חיים אתגר ("המצב" והבן של לאה אתגר) ושאול ביבי ("זמן שאול") את השבוע שחלף. "הנושאים בתוכנית מגוונים: ספורט, סגנון חיים, בילויים, תרבות וגם תקשורת, חברה וכלכלה, וכל זאת בריבוד אקטואלי ביקורתי. אנחנו מוטרדים משאלות של איך המדינה מתנהלת, מה עובד, מה לא עובד, מרמים, לא מרמים. הדבר היחיד שלא נתעסק בו זה פוליטיקה, ניהול המדינה במישור של קואליציות, מפלגות, כסאות, מדיניות חוץ וביטחון. לעומת זאת, המשנה של סילבן שלום זה דבר שמעניין אותנו".
כל החבילה הזו תבוא בארומה בידורית. ביבי, מבטיח אתגר שכבר שנים מתעסק באג'נדה המזרחית, יביא יחד עם הצד הכבד והציני שלו גם את ההומור. אתגר, שמאלן שהוא שחקן תיאטרון במקצועו וגם משפטן ועיתונאי, והביא כתבות חוץ סאטיריות הומוריסטיות כבר ב"המצב", מבטיח: "נעשה את העבודה העיתונאית, אבל נאמר את הדברים בצורה הרבה פחות פורמלית".

ז'וז'ו אבוטבול - "החיים על פי ז'וז'ו", ג' 20.00

"אני רוצה להביא מוצר שונה, שכמותו עוד לא היה בתקשורת, למרות הסיכון שיש בכך עם סיכוי קטן להצליח", אומר ז'וז'ו אבוטבול, אימפריית התקשורת המתהווה מאשדוד, המגיע מהטורים בעיתונים (כולל עיתוננו) ומתוכניות שיח ברדיו אל תוכנית משלו. "לא אכפת לי נגד מי התוכנית תשודר", הוא אומר, "העיקר לא נגד יצפאן".
בתוכנית, כפי שאבוטבול רואה אותה, המנחה יותר נמוך מהמרואיין והמרואיין הוא הכוכב המוביל בה. "זאת גם תהיה תוכנית בלי הכנה, בלי תחקיר ובלי עריכה. מתאמים טלפונית פגישה, מגיע צוות, מצלמים, מקליטים ומה שיש. זה מה שיראו הצופים בבית. בין המופיעים יכול להיות נרקומן, מהמר בקזינו, סלבריטאי, בעל סוכנות דוגמנות ועוד".

- פוליטיקאים?

"לא, לא, לא! עזוב אותי מכאלה, מכל הזבל. מסריח שם. עדיף עמך".

- זה מה שחסר בטלוויזיה?

"כאן זאת ההזדמנות של הציבור לתת את האמירה שלו. מה שאני אומר או חושב זה פחות חשוב".

- ז'וז'ו, אתה מתרגש?

"כן, אני מאוד מתרגש. כל התחלה מרגשת. במיוחד הפעם".