נבחרת סין

היסטוריה בשנחאי. נבחרת סין העפילה השנה למונדיאל, בפעם הראשונה בתולדותיה. המדינה הכי מאוכלסת ביקום חייבת את הצלחתה בעיקר למאמן היוגוסלבי, בורה מילטינוביץ'. אם יהושע רוזין ז"ל היה "מר כדורסל", אפשר בהחלט לכנות את בורה "מר מונדיאל". דומה שמאז שהמציאו את שידורי הטלוויזיה, פרצופו ובעיקר תסרוקתו המוזרה של היוגוסלבי מוצאת לה דקות בפריים טיים בכל מונדיאל מחדש. הנוכחות של סין תהיה בהחלט צבעונית וייחודית, אבל מבחינה מקצועית דומה שהמסע ליפן וקוריאה יהיה בעיקר בשביל ספרי ההיסטוריה ולא בשביל הכדורגל נטו.

היסטוריה: רזומה לא מרשים

אין לסין היסטוריה משמעותית של כדורגל. ההישג הכי גדול של הנבחרת היה ב-1984, כשהגיעה לגמר גביע אסיה, אך לא זכתה בגביע. בשנה שעברה היא הגיעה לחצי גמר גביע אסיה שנערך בלבנון. בנוסף, הצליחו הסינים להשתתף באולימפיאדת סיאול ב-1988. אין לסין שחקני עבר מפוארים ברמות בינלאומיות, אבל בכל זאת שניים שכן ראוי לציין הם לי פאשנג ו-דה יו זאהו, שניים שמוכרים בעיקר בארצו של ז'אן זמין, אך לא מחוצה לה. בכל אופן, דומה שהעתיד הרבה יותר מבטיח מהעבר.

שחקן דומיננטי: נא להכיר - פאן ז'יהיי

לסין מספר שחקנים דומיננטים, לפחות על פי השקפתה, ביניהם מאה מינגויו, האו היידונג, לי טיי ו-קוו בו, אבל כנראה שהשחקן הדומיננטי ביותר שלה הוא המגן בן ה-32 פאן ז'יהיי, שלא מזמן נרכש על ידי מנצ'סטר סיטי, קבוצתו של אייל ברקוביץ', תמורת 1.2 מיליון ליש"ט. ז'יהיי הוא השחקן עם הכי הרבה ניסיון בינלאומי. את עיקר המוניטין שלו צבר כששיחק בקריסטל פאלאס הלונדונית, אחר כך עבר לדנדי הסקוטית. אם סין תוציא משהו מהמונדיאל הזה, זה יעבור דרך הרגליים של ז'יהיי.

תסריט אופטימי

הפסדים מכובדים לברזיל ולטורקיה, תיקו הירואי נגד קוסטה ריקה. השלב הבא בכלל לא נלקח כאופציה ריאליסטית, אפילו לא כאופציה בלתי ריאליסטית.

תסריט פסימי

אפס נקודות, אפס שערים, אפס מצבים. בנוסף, אף שחקן לא מבוקש על ידי קבוצה אירופית. בורה הולך הביתה.