מפטפטים על הריסות

"הרהורים על הריסות", המופע החדש של להקת מוזע על-פי כוריאוגרפיה של יוסי תמים, מציג עולם דקדנטי, ומתחפר בקרקעית הנפש, בהרס עצמי ובחלומות מודחקים. בהפקה מושקעת מבחינה עיצובית ובמורכבות תנועתית מרשימה, הצליחה להקת מוזע לשנות את פני במת אולם סוזן דלל ולהפוך אותה להאנגר אפלולי ויצרי שקבור תחת ערמות חול. החספוס של התפאורה, כמו גם השימוש במוזיקה, שלעתים קורצים לספרד של פרנקו, מבליטים דווקא את עגלגלותה הנשית של יצירה מאתגרת זו. ראוי להזהיר "הרהורים על הריסות", אינו מופע לקהל עצל. הוא דורש ריכוז וקשב ויזואלי כדי לעקוב אחר מוקדי ההתרחשות המרובים שעל הבמה.
זו הפעם השנייה בה משתפת הלהקה פעולה עם הכוריאוגרף יוסי תמים, שיצר עבורה בשנה שעברה, במשותף עם הכוריאוגרף יוסי ברג, את הערב "בננה". תמים, לשעבר רקדן וכוריאוגרף בבת-שבע, חזר לישראל אחרי שנים רבות של יצירה בגרמניה, בה הקים וניהל, בין היתר, את להקת "תולדה".
"הרהורים על הריסות" היא תעודת בגרות ללהקת "מוזע", שפועלת מזה כשבע שנים בסצינת המחול המקומית. זו עבודה בשלה ומקורית שבנויה רבדים רבדים, ומתפלשת בזרמים של חול ובכאוס. המסרים מעורפלים במכוון, אך עם זאת מאפשרים לצופה לצאת מהמופע עם מטען מחשבתי ותחושתי. במופע משתתף גם השחקן גלי קנר, שבניגוד לשילובים מסוג זה, מתאחה לתוך היצירה והופך לחלק בלתי נפרד ממנה. קנר, הגבר היחיד על במת ההריסות, הוא קול הטירוף המהורהר שעל סף ההתפרצות. מעורר מחשבה.

הרהורים על הריסות – סוזן דלל, 4.3, 5.3 בשעה 21:00, 12.4 בשעה 22:00, 13.4 בשעה 21:00