סיכום מחצית העונה ב-NBA: דור הולך ודור בא

עם כל הכבוד למאבקי הכוח הפנימיים במזרח ובמערב, ההתעסקות בסיכויי ה"ת'ריפיט" של הלוס אנג'לס לייקרס וההתעללות בניו יורק ניקס המתפרקים, אין ספק כי המחצית הראשונה של העונה ב-NBA הייתה שייכת למייקל ג'ורדן וג'ייסון קיד. שני הגארדים הוותיקים זכו להתחלה חדשה ומוצלחת במיוחד בקבוצות חדשות, ומיקדו את מירב תשומת הלב בליגה שמצויה בעיצומו של קרע בין-דורי.
ג'ורדן בן ה-39 הודיע ערב פתיחת העונה כי הוא חוזר לפעילות במדי וושינגטון וויזארדס, חיזוק משמעותי לדינוזאורים משנות התשעים והשמונים, שממשיכים לשרוד בהצלחה יחסית בנוף המשתנה סביבם. קיד עדיין לא נכלל באחוות הקדמונים של ג'ורדן ושות', אך רגע לפני חציית קו השלושים הוא גילה עצמו מחדש כאבא רוחני בעונתו הראשונה בין זאטוטי הניו ג'רזי נטס. במחצית השנייה של העונה ינסו השניים להישאר אקטואליים גם אל תוך הפלייאוף. מן הצד השני, צעירי הליגה בסקרמנטו, לוס אנג'לס, מילווקי ודאלאס כבר על קוצים, מחממים מנועים לקראת החלק המשמעותי יותר של העונה הסדירה, זה שיזניק אותם קדימה וישאיר את הישישים מדדים הרחק מאחור.

ההיסטוריה חוזרת

מייקל ג'ורדן, קארל מאלון, ג'ון סטוקטון, דיוויד רובינסון, סקוטי פיפן, גארי פייטון ושחקנים רבים אחרים רואים את גיל ארבעים מתקרב, וכך גם את סוף הקריירה שלהם. המשימה שלהם: לשרוד עוד עונה בלי להפוך ללא יותר מקוריוז. מהבחינה הזאת, סוף השבוע של האול-סטאר בפילדלפיה היווה מכה קשה לגווארדיה הזקנה, שראתה את נציגה הבכיר ביותר בהחטאת דאנק מביכה במיוחד.
נכון, מייקל ג'ורדן הוא מייקל ג'ורדן, והוא ממשיך להיות כזה גם אחרי הקאמבק השלישי שלו בגילו המתקדם. הוויזארדס העלובים הפכו לווינרים, כמעט אך ורק בזכות ג'ורדן, אך האם מישהו באמת חושב שהם יעמדו בקצב בישורת הסופית של העונה הסדירה? מאלון וסטוקטון דועכים ומנסים לשמר בכל מחיר מעט מאותו קסם ישן נושן שהפך את יוטה לקבוצת צמרת. השניים יובילו את הג'אז לסיבוב הראשון בפלייאוף בפעם ה-18 ברציפות, לא יותר מזה. דיוויד רובינסון כבר מזמן מנגן כינור שני בסאן אנטוניו, שהפכה ללהקה של גיטרות חשמליות עם טים דאנקן, אנטוניו דניאלס וטוני פארקר. סקוטי פיפן מחפש לעצמו מנהיג בפורטלנד ורואה רק את ראשיד וואלאס המפונק. גארי פייטון מחפש להנהיג בסיאטל ורואה רק את וויין בייקר, המפונק לא פחות.

ניו קיד און דה בלוק

במצב נורמלי, ג'ייסון קיד בן ה-29 היה נחשב לשחקן וותיק בליגה, אולם בשנים שבהן קשישים בני ארבעים חולקים את אותו הפרקט עם פרחחים בני טיפש-עשרה, הרכז המחונן הוא נציג לגיטימי לגיל הביניים. בכל מקרה, בעונתו השמינית כמקצוען, קיד מציג את הכדורסל הטוב ביותר בקריירה שלו. רבים מכתירים את קיד כ-MVP כבר בשלב מוקדם זה העונה. ייתכן שמדובר בהתלהבות יתר, אך אין ספק כי קיד הפך את הנטס להפתעת העונה. חוכמת המשחק של קיד ותכונות המנהיג שצצו להן פתאום באמצע החיים סחפו את החבורה המוכשרת אך הצעירה לפסגת המזרח, והפכו אותם לווינרים אמיתיים.
המחצית הראשונה של העונה הוכיחה שהנטס הם אמיתיים, השאלה המסקרנת ביותר לקראת המחצית השנייה היא האם הם ישארו כאלה עד לחודש אפריל, ואפילו בפלייאוף עצמו.

העולם שייך לצעירים

עם כל ההערכה והסימפטיה לוותיקי הליגה, העשור הבא ב-NBA שייך לדרדקים חצופים ושאפתניים מסוגו של קובי בראיינט. מאבקי הדירוג האופיינים לקראת סיום העונה הסדירה והמלחמה האמיתית בפלייאוף יחשפו את הקבוצות המצליחות באמת של הליגה, שאותן מובילים צעירים אנרגטיים, ולרוע המזל גם יהירים. לוס אנג'לס לייקרס עם בראיינט ובעיקר שאקיל או'ניל היא עדיין המועמדת הבולטת לאליפות, למרות הכשלונות האחרונים. החשש היחיד של האלופה היא שהאצבע הפצועה ברגלו של אוניל תקרוס תחת כובד משקלו, ותיקח את כל הקבוצה בעקבותיה.
האיום הבולט ביותר על הדומיננטיות של הלייקרס (ומדובר באיום של ממש) צפוי מכיוונה של סקרמנטו קינגס השכנה, שנראית בשלה לזכייה בתואר כבר העונה. כריס וובר, פרדראג סטויאקוביץ' ומייק ביבי החזירו את הכדורסל ההתקפי לאופנה, וימשיכו לאיים על ההגמוניה של הלייקרס עד סוף העונה, או לפחות עד שאלה ימצאו דרך לעצור אותם בהגנה.
המקבילה של הקינגס במזרח, מילווקי באקס, אינה קבוצה מגובשת ומלוטשת כמו זו של סקרמנטו. כוח האש של הבאקס צריך להספיק כדי לזכות בבכורה במזרח, אך כל עוד אין לקבוצה הגנה, אין סיכוי ללכת עד הסוף. דאלאס מאבריקס המתעוררת ומינסוטה טימברוולבס הבלתי מוערכת, עמוקות ומוכשרות מספיק כדי להשפיע על המשך העונה. ולבסוף, אלן אייברסון ימשיך להביא איתו למגרש את השכונה, שקשה לבנות בה על הופעה חוזרת בסדרת הגמר. בכל זאת, יכולת טובה שלו ושל שאר הצעירים שנזכרו לעיל, עוד תהפוך את חלקה השני של העונה למרגש לא פחות מהחצי הראשון, שעמד בסימן השחקנים הוותיקים.