לקזבלנקה וחזרה

מה שנראה עכשיו, במצב המדיני הנוכחי, כמו חזיון תעתועים, התרחש במסעדת "קזבלנקה" בירושלים לפני כמה שבועות. איש שמנמן, לבוש בכותנת פסים צהובה ובנעלי בד צהובות, עמד על במת המסעדה בפני קהל של דתיים, בהם ש"סניקים רבים, והקול העצום שיצא מפיו איים לערער את המוניטין של זמרי הטנור המפורסמים בעולם. שמו עבד אל-סאלם ספייאני והוא אורח ממרוקו. מאחוריו, על הבמה, ישבו וליוו אותו תזמורת "אנדלוסאלם" מבית שמש והקולגה "שבאב אנדלוס" ממרוקו. מפעם לפעם ניהל ספייאני דו שיח מוזיקלי עם יוסף אלמליח, הפייטן של אנדלוס, וגם עם חובשי מגבעות בקהל, בתיאום מדהים, כאילו שנים של הופעות מאחוריהם ולא היכרות של מספר ימים בלבד.

המרוקאית יצאה מהארון

המופע שהתקיים בירושלים חתם שבוע הופעות הרצה של ההרכב הטרי מבית שמש, שמרגע הקמתו בחר לשתף פעולה עם מוזיקאים ערבים ממרוקו, הרחק מעין התקשורת וללא מימון של משרד ממשלתי. בהרכב חברים יוסי שריקי (כינור) מנהיג הלהקה, ציון אמויאל (עוד ובנג'ו), אברהם וענונו (עוד), מאיר ביטון (מצילתיים), חיים אוחיון (דרבוקה), יוסי אלמליח (פייטן), ואליהם מצטרפת לסירוגין מקהלת של 12 נשים ונגנים נוספים.
לקח זמן למוזיקה המרוקאית לצאת מהארון. באמצע שנות השמונים נרשמה ההתפרצות המוזיקלית בעיירות הדרום כשהיא לבושה בעטיפת רוק. לפני שבע שנים הוקמה סוף סוף התזמורת האנדלוסית באשדוד, שניגנה מוזיקה צפון אפריקאית קלאסית, ובשנה האחרונה ערק שריקי, הכנר הראשי של התזמורת, והקים בבית שמש את "אנדלוסאלם".

- שריקי, למה להקים עוד תזמורת?

"כן ירבו, שיהיו עוד ועוד תזמורות. למעשה ההרכב שלי קיים כבר עשר שנים. הופעתי כבר בפסטיבלים אתניים ברחבי הארץ ובעולם".

- מדוע עזבת את התזמורת האנדלוסית של אשדוד?

"אני חושב שאנחנו צריכים להתרכז במוזיקה האנדלוסית בלבד ולהיות צמודים למקור, לא לשלב מזרח ומערב כמו שמנסים לעשות בתזמורת האשדודית. זה אולי רעיון נחמד אבל לא מעניין אותי אמנותית. אני חושב שרק אנשים שגדלו על המוזיקה הזאת יכולים לנגן אותה. לנגנים אחרים אין את הרגש המתאים. זה כמו לערבב פלפל חריף, מטבוחה וריבה. הטעם לא יוצא טוב. כשאתה בא למרוקאי והוא מכיר את ה'שפן הקטן', אתה צריך לתת לו בדיוק את ה'שפן הקטן' ולא לקלקל את המוזיקה".

- איך הצלחתם להופיע עם האורחים ממרוקו ללא אימונים?

"ביום ראשון בלילה הם הגיעו וביום שני כבר קיימנו איתם את הופעת הבכורה שלנו במתנ"ס בבית שמש. אנחנו מדברים באותה שפה מוזיקלית ולכן התקשורת מובנת מאליה. מספיק שאני אומרת לו 'נובה' או 'סתהלל' והוא מבין. לפני שבעה חודשים הופענו בשוודיה עם נגנים מעירק. ישבנו ונגנו איתם בבית מלון והיתה לנו את אותה כימיה".
ההרכב המשולב ובו המוזיקאים הערבים, הכנר יאסר שרקי ונגן העוד באדר אצילי, התקבל במסע ההופעות שלו במחיאות כפיים נלהבות. בבאר שבע סגרו את רחוב העצמאות, הרחוב הראשי, והמונים נהרו להופעה. בבית שמש לא ידעו מנהלי המתנ"ס את נפשם מרוב אושר, מי שבמשך כל השנה מתחננים בפני תושבי המקום להגיע, הצליחו למלא את האולם עד אפס מקום. גם אחרי שהביאו כסאות מאובקים מהמחסן, עדיין נשארו מאות אנשים בחוץ. למחרת, בהיכל התרבות בת"א, בערב פיוטים לכבודו של רבי דוד בוזגלו ז"ל, גדול פייטני מרוקו, כשהמנחה הכריז את שמו של הכנר היהודי שריקי, השתחווה הכנר הערבי שרקי במקומו. הזמר ספייאני, איש חביב וחייכן, שביקר כבר מספר פעמים בארץ, לא מחזיק בפאסון של אמן. הוא הרעיד בקול הטנור המשובח שלו את היכל התרבות עד שאמיל זריהן, זמר בינלאומי נודע ומהולל כבר הרגיש מאוים, יצא החוצה לרחבת היכל התרבות, והפעם בג'לביה כחולה וקופסת נעליים, ומכר לקהל המשתאה קלטות של "שבאב אנדלוס".

רוקיסט אנדלוסי

דרך ארוכה עבר יוסי שריקי בן ה-48, הנחשב לכנר וירטואוז בתחום המוזיקה הצפון האפריקאית, מאז היה גיטריסט בלהקת הרוק "הפנים הקטנות" בבית שמש בשנות השישים וליווה את צביקה פיק בהופעתיו, עד לגילגולו הנוכחי ב"אנדלוסאלם".
בנעוריו, לפני פאזת הרוק, ליווה בנגינה את הפייטן חיים לוק והזמרים סמי אלמגרבי וג'ו עמר. אביו הפייטן, מאיר שריקי, הצליח לשכנע אותו לבוא וללוות אותו בנגינה. "הבן שלי לומד עכשיו באקדמיה למוזיקה", אומר יוסי שריקי, "וכמו שאני באתי לאבא שלי לפני עשרים וחמש שנה ואמרתי לו שהמוזיקה שלו תיגמר עוד מעט, ככה גם הבן שלי אמר לי לפני כמה שנים". היום הוא שואל אותי מידי פעם איך מנגנים קטע מסוים והחברים שלו באקדמיה מתלהבים".
"אנדלוסאלם", כשמה כן היא, מטרתה לשמר את המוזיקה הצפון אפריקאית וליצור שיתוף פעולה מוזיקלי עם זמרים ערבים ממרוקו. למנכ"ל ציון אוחיון יש תוכניות רבות לגבי שיתוף הפעולה עם "שבאב אנדלוס" ממרוקו. שני ההרכבים יוציאו בעוד מספר חודשים דיסק משותף שיוקלט במרוקו. והרכב המרוקאי ישולב כחלק אינטגרלי במסע הופעותיהם של "אנדלוסאלם" ברחבי הארץ. הכוונה היא להביא זמרים מפורסמים של מרוקו להופעות בארץ לצד ההרכב. "אנחנו לא קושרים את הסיטואציה שנוצרה עכשיו בארץ לתוכניות שלנו" אומר אוחיון, "השלום זה תהליך ארוך ומורכב".