אקירוב: "הרבה נכנסו לעסקים בלי להבין והצליחו"
את השנה האחרונה ירצה איל הנדל"ן אלפרד אקירוב לשכוח: השקעותיו בהיי-טק הנחילו לו הפסדים כבדים, ערוץ 10, שבו הוא מחזיק 20%, מסתמן ככישלון חרוץ, וסכסוכים מרים מלווים אותו לכל מקום; בתגובה לממון מסביר אקירוב מדוע נכנס להרפתקה הטלוויזיונית, מתעקש שלא ישקיע יותר בנדל"ן בישראל, ומסרב להספיד את עצמו: אף אחד לא חש שנכשלתי, וגם אני לא. החברה שלי עדיין מרוויחה. וזה מה שחשוב
| סכסוכים רבים |  | לקחי ההיי-טק | | עובר לחו"ל | | מביט קדימה |
כשהשקופית הדוממת של ערוץ 1, ששודרה במקום מהדורת מבט המושבתת, זכתה לרייטינג גבוה יותר משידורי ערוץ 10, הרגיש אלפרד אקירוב שהוא לא יכול יותר. אקירוב, המחזיק ב-20% מערוץ 10, הודיע לשותפיו כי הוא שוקל לפרוש. זהו מהלך לא פשוט בהתחשב בקנס שייאלץ לשלם אם יפרוש טרם זמנו. הוא גם הודיע כי הוא מפסיק להזרים כספים לערוץ, שהחל לספוג בכל שבוע הפסד של 2-1 מיליון דולר לפי ההערכות על רקע הרייטינג הדל שהוא משיג.
אקירוב חש שההשקעה נשמטת לו מהידיים. לטענת הנוכחים בדיונים שנערכו בין בעלי הערוץ, הוא השתולל. דרש שההדלפות הבלתי פוסקות והמזיקות מישיבות הדירקטוריון ייפסקו, ואף איים לשלוח את הנוכחים בהן לבדיקות פוליגרף. אומרים גם שחתול שחור עבר בינו לבין איש העסקים יוסי מימן, המחזיק ב-40% מהערוץ. הרקע לסכסוך: הפרסומים על רצונו של אקירוב לפרוש מהספינה הטובעת.
בשיחה קצרה שניהל איתנו הכחיש אקירוב את כוונות הפרישה: אילו היתה עומדת על הפרק הצעה, הייתי מוכר את חלקי, אבל אני מאמין שהערוץ הזה יכול להצליח. זו רק שאלה של ניהול. בניהול נכון זהו עסק מצוין. עכשיו החלטנו לבצע שינויים, שאין סיבה שלא יביאו לרייטינג גבוה. כראיה הוא מציג את הצלחת הערוץ בעת השידורים של משחקי הפועל תל-אביב במסגרת גביע אופ"א. בעת שידור המשחקים זכה ערוץ 10 לרייטינג גבוה אף מזה של הערוץ השני.
כל מה שנגעת בו בשנה האחרונה - כך אומרים - הסתיים בכישלון.
"אני כישלון?! מי אומר את זה? זה לא רציני. אף אחד לא חש כך לגבי, וגם אני לא. לאור מה שקורה במשק, החברה שלי עדיין מרוויחה. בתוצאה הסופית הרווחנו, וזה מה שחשוב".
מהו מקור רווחיו של אקירוב? אף שהוא כבר אינו משקיע בנדל"ן בישראל, נובע חלק ניכר מרווחי החברה שלו - אלרוב - מפרויקט מגדלי צמרת בצפון תל-אביב. נוסף על כך היו לה הכנסות של 80 מיליון שקל מנדל"ן מניב. את דירת הגג היקרה בישראל, המשתרעת על דונם, בפרויקט "מגדלי צמרת", מכר אקירוב לאיל ההון הפרואני ברוך איבצ'ר תמורת 8 מיליון דולר.
אקירוב הכניס באחרונה את נוחי דנקנר כשותף באלרוב. לאקירוב 73.8% ממניות החברה ולדנקנר באמצעות חברת גנדן - 12%. הפרויקטים הנדלניים שמבצעת היום אלרוב הם ברובם בצ'כיה, בבריטניה ובצרפת בתחום הנכסים המניבים. על הפעילות הזאת אחראי אקירוב ג'וניור.
לפני שנתיים הודיע אקירוב כי הוא מפסיק את פעילותו המרכזית והמוכרת ביזמות נדל"ן ומפנה את עיקר משאביו לתחום התקשורת. עם בנו הצעיר ג'ורג'י, ששב ממנהטן, החליט להשתלט על פעילות רבה ומבטיחה בתחום ולהוציא למכירה נכסים מניבים שהקים לאורך השנים, ובראשם בית אירופה ובית האופרה בתל-אביב וקניון השרון בנתניה.
בהתחלה זה עבד. מניות אלרוב, חברת ההשקעות שלו, זינקו בעשרות אחוזים לשווי של 200 מיליון דולר. היום, שנתיים אחרי, צנחה מניית אלרוב לשווי חברה של 60 מיליון דולר בלבד. פרויקטים מובילים של אקירוב הסתבכו בבית-המשפט, בבוררויות ובסכסוכים מתוקשרים בתקשורת, שכה רצה להשקיע בה, ושפרסמה כותרות לא מחמיאות ביחס להשקעותיו.
מסכת סכסוכיו ארוכה: הוא רב עם בעלי הקרקע, שעליה בנה את מגדל האופרה בתל-אביב; עם החברה הממשלתית קרתא - על זכויות הבנייה שלו בפרויקט ממילא ירושלים; עם רשת הילטון העולמית, שניהלה את המלון שבנה בממילא. רשת הילטון תובעת לאכוף את ההסכם שחתמה עם אלרוב, ושהעניק לה את ניהול המלון בפרויקט ממילא. לחלופין היא תבעה פיצוי בסך 65 מיליון דולר על אובדן הכנסות עתידיות עד שנת 2084. אלרוב הגישה תביעה נגדית בסך 70 מיליון דולר וטען כי ביטול ההסכם נעשה כדין.
וזה עוד לא הכול. בתחילת 1998 תבע איש העסקים אבי טיומקין דמי תיווך בסך מיליון דולר מאקירוב על עסקה, שבה השקיע איל הפיננסים ג'ורג' סורוס בקבוצת אלרוב. אקירוב טען כי הילווה לטיומקין 4.1 מיליון שקל, שטרם נפרעו. בבוררות בין השניים נקבע מנגנון לפיצוי הדדי שקיזז את תביעותיהם ההדדיות.
אקירוב טען בבית-המשפט שהוא מושקע בעשרות קרנות הון סיכון. בשוק עובדים עם אנשים ישרים האומרים את האמת, ומעולם לא יוצאים מתוך הנחה שישנה רמאות... השתגעתי מרמאויות. בחיים הפסדתי כסף, אך מעולם לא רימו אותי בצורה כזאת.
בכתב-ההגנה הטיח רובנר באקירוב: "האפשרות לעשות קופה דשנה בפרק זמן קצר קסמה לאקירוב ול'אלרוב' כדי לשפר כך את מצבם הכלכלי. היום, כשהתברר להם שתקוותם לאקזיט מהיר עם רווח שמן בצידו הכזיבה, הם מנסים לעצור את הרכבת בטענות שונות וחסרי יושר במקום לשאת באומץ בתוצאות החלטתם להשקיע השקעה עתירת סיכונים".
אלא שזה לא הסתיים רק בטיעונים כלכליים. רובנר תקף בכתב-ההגנה את אקירוב באופן אישי: איש ריב ומדון, שבע מלחמות ושש אלי עימות. ובהמשך: כאשר התברר לאקירוב, שלנתבעים אין כל כוונה להיכנע לדרישות החזר כספי ההשקעות, הוא הודיע לרובנר: 'אני אהרוס אותך ואקבור אותך. לא תהיה דלת שתוכל להיכנס אליה'. ג'יגמי, שהעסיקה בשיאה 180 עובדים ודיברה על שוק סלולארי של מיליארדי שקלים, נסגרה בספטמבר 2001. התביעה של אקירוב, לטענת ראשי החברה, עצרה מהלכים אחדים לגיוס הון.
על מניעיו של אקירוב אפשר ללמוד מאמירה שהשמיע בעבר ושמהווה, כנראה, את המוטו שלו: בהשקעות לא צריך רגש. רגש שמור לאנשים.
הבן אלפרד, שהצטרף לאביו אחרי שירותו הצבאי, הצליח להפוך חברה בינונית לאימפריית נדל"ן. פעם אמר לי: לא הכול זה כסף. אפשר לבנות אלף דירות בראשון-לציון, אבל אין בזה הנאה יצירתית כמו בפרויקט אחד גדול ויוצא דופן בתל-אביב או בירושלים.
כבר ב-1994 החליט למשוך את ידיו מרכישת נדל"ן בארץ. האיש, שכל-כך הצליח בעסקים האלה, פיספס בכך את שנת השיא בנדל"ן - 1995.
בזמנו אמרת שתבנה רק בחו"ל ובכל זאת המשכת לבנות בארץ.
לא נכון. אמרתי שלא אכנס להשקעות חדשות. היום אני מחויב לסיים פרויקטים על קרקעות שבבעלותי. כל מה שיש לי אסיים. אבל להיכנס להשקעות חדשות בנדלן בישראל אני לא מעוניין - גם בגלל המצב היום. אל תשכח שהפסקתי לקנות מגרשים כבר ב-1994. העולם הוא גדול ואטרקטיבי, ואני נמצא בעיקר במערב אירופה.
עם יוסי מימן, אהרון דברת ודב תדמור הוקמה איי-טי-אן, שהיעד שהציבה לעצמה הוא להשקיע בתחום התקשורת בארץ ובחו"ל. הקבוצה הספיקה לבצע פרויקט גדול אחד בתחום תשתית התקשורת - הנחת סיב אופטי בתעלת פנמה בהשקעה של 10 מיליון דולר. גם כאן העתיד אינו נראה ורוד. חברת התקשורת הגלובלית גלובל קרוסינג, שרכשה קו תקשורת בפרויקט, נקלעה לקשיים ופנתה להגנת בית-המשפט מפני נושים. בערוץ 10, המכרז הגדול שבו זכו בארץ, מחזיק מימן 40%, אקירוב ודברת - 20% ותדמור - 5%. ראוי לציין כי השקעות אלרוב באיי-טי-אן ובערוץ 10 טרם באו לידי ביטוי בדוחות של אלרוב.
מדוע בכלל נכנסת להשקעה בערוץ 10?
לפני שנה וחצי היה מצב התקשורת שונה, וגם היום אני לא מצטער על כך. בניהול נכון זה עסק מצוין.
הבעייתיות היחידה היא בניהול ובתוכן, וכעת, עם השינויים המתוכננים, זה יסתדר, כך אני מאמין, על הצד הטוב ביותר.
אולי משרד התקשורת היה צריך לבוא לקראתכם בתנאי מכרז פחות נוקשים?
אין לי שום טענות לאף אחד. היה מכרז, התנאים היו ברורים, ולתוך זה החלטנו להיכנס כמשקיעים.
איזו מעורבות יש לך? האם עברת על התוכן?
אני עצמי פחות מעורב, אלא אנשים מטעמי, כולל בני.
האם מישהו גרר אותך לעסקה?
אף אחד.
אולי הלקח הוא שלא צריך להשקיע בתחום שלא מבינים בו?
יש הרבה שנכנסו לעסקים בלי להבין והצליחו בגדול. גם בערוץ השני יש שנכנסו בלי הבנה - והצליחו.
האם החלטת להפסיק את ההשקעות בהיי-טק?
בשום אופן לא. אני ממשיך להשקיע בהיי-טק.
לאקירוב יש קשרים מעולים בצמרת. בעבר תרם ליצחק מודעי מהליכוד וליצחק רבין מהעבודה. גם בתחום המוניציפלי הוא תמיד יודע לתרום לסוסים המנצחים. בעבר תרם 90 אלף שקל לחמש רשויות שונות, ובהן תל-אביב וירושלים. בשירותו עבד בעבר בנו של שלמה להט, שהכין עבורו את אחד התשקיפים.
הוא גם רכש ציור שציירה אשתו של אהוד אולמרט, עליזה. לפני ארבע שנים אמר לי: אני אמשיך לתרום לראשי ערים שאני מאמין שעושים טוב לערים שלהם... אעזור גם לראש ממשלה שאני מאמין שיכול לשרת את המדינה - אהוד אולמרט, דן מרידור אהוד ברק או רוני מילוא.
היום הוא נשמע כאילו הפוליטיקאים אכזבו אותו: המדינה שלנו הולכת במסלול אבדון. אין כלכלה, אין כלום. מי שמנהלות את המדינה הן המפלגות הסקטוריאליות, וכל אחד חושב מחשבה צרה רק על הנושא שלו, ושום החלטה אינה מתקבל לטובת המדינה, אמר אקירוב שסירב להתראיין, אך הסכים לענות למספר שאלות, זה לא יכול להימשך כך. הכול ייפול. המדינה משלמת על כך בגדול.
אולי תרוץ אתה לפוליטיקה?
"לי אין מה לחפש שם. זה לא מעניין אותי".
לפנייה לכתב/ת 
