נס גדול יהיה פה

שלמה נס בן 41 ורוצה להיות טייקון תקשורת. בינתיים הוא מסתפק בקרבות של טייקונים - במאבק שליטה על ערוץ הטלוויזיה ברוסית שעומד לעלות, ובו הוא שותף.
נס מחזיק ב-30% מקבוצת איי.ג'י.בי (GBI), שמחזיקה ב-16% מואש טלקנל, החברה שתפעיל את הערוץ. את איי.ג'י.בי, שהוא משמש כנשיאה, הקים לפני כשנתיים עם דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל האוצר (25%), יצחק קאול, לשעבר מנכ"ל בזק (25%), ועו"ד עדלי חומסקי, לשעבר שותף במשרד י. גורניצקי (7%). יחד איתה שותפים בואש טלקנל גם לב לבייב שמחזיק יחד עם שותפים משלו בכ-(40%), חברת מרלז (20%), ואחרים.
הערוץ הרוסי אמור לעלות לשידור ביוני הקרוב, אבל כבר עכשיו מונחות לפני איי.ג'י.בי שתי הצעות מפתות מצד לבייב ומצד יריבו, איש העסקים ולדימיר גוסינסקי, לקנות את חלקה בואש טלקנל. המאבק בין שני אילי העסקים החל לאחר שגוסינסקי - שלא השתתף תחילה במכרז - סיכם באחרונה על רכישת מניותיה של מרלז בערוץ הרוסי. במקביל השתלט נציגו, צבי חפץ, על עוד 5.75% שהיו בבעלות חברת מגה טי.וי, בדרך של הקצאת מניות. עכשיו מעוניין גוסינסקי גם בחלקה של איי.ג'י.בי.
לבייב פנה למועצת השידורים בכבלים, שאמורה לאשר את העיסקאות של רכישת מניות מרלז ומגה טי.וי, בדרישה שלא לאשרן, בטענה כי לו יש את זכות הסירוב הראשונה לרכישת המניות. במקביל הוא מציע לאיי.ג'י.בי הצעה מתחרה משלו לרכישת חלקה בואש טלקנל. מועצת הכבלים טרם הכריעה, והדיון המשפטי צפוי להימשך עוד זמן רב.
"ניסיתי לגשר בין השניים", אומר נס, "אבל היום אני קצת תקוע באמצע ומסתכל על המלחמה שהתפתחה שם, כשלצערי הסיכוי לגישור קלוש מאוד. שניהם יהודים חמים עם זכויות בברה"מ לשעבר. זה יהיה עצוב מאוד אם הם לא יוכלו לשתף פעולה. כשיגיע רגע המבחן, נצטרך להחליט עם מי אנחנו הולכים".
אם יתפתו נס ושותפיו באיי.ג'י.בי למכור את אחזקותיהם לאחד מהשניים, הם עשויים לגרוף קופה גדולה. אם לא ימכרו, יהפוך נס לבעל המלה בערוץ החדש, וזה כבר מעמד שמקרב אותו לעמדת טייקון התקשורת, אליה הוא שואף. לערוץ הרוסי יהיה קהל פוטנציאלי של יותר מ-1.5 מיליון דוברי רוסית, שיהוו כידוע גם את לשון המאזניים בבחירות לכנסת. וזה יהפוך את הערוץ הזה לאס פוליטי עבור מי שיהיה מקורב לבעלי השליטה.
אבל נס טוען שהעניין שלו בתקשורת לא נובע דווקא מהחיפוש אחרי כוח: "זו לא המטרה שלי. אני מעוניין גם בצדדים הערכיים. איך, למשל, להפוך מיליון וחצי רוסים לישראלים, או איך להחזיר חצי מיליון ישראלים מארה"ב לישראל. אני לא אומר שזה מעניין אותי יותר מכסף, אבל זה מעניין אותי לא פחות. אני אהיה טייקון תקשורת מסוג אחר. אמרתי פעם לחברים, שאפשר להצליח בעולם העסקים גם אם אתה ישר ובן-אדם טוב, בניגוד למה שבדרך-כלל מוצאים בעולם העסקים, לצערי".

אני מחפש אנשים שעושים טוב בלי לחכות לתמורה

נס מתגורר עם אשתו וחמשת ילדיו בגבעת-שמואל הסמוכה לאוניברסיטת בר אילן, (המקום הכי תוסס בגוש דן). אשתו, לאה, היא דוקטור לביוכימיה שהתמחתה בתחום פוריות הגבר, אבל בשמונה השנים האחרונות עברה לזירה הציבורית, והיא משמשת כחברת מועצת המנהלים של רשות הדואר וגם חברה במועצת עיריית גבעת-שמואל.
נס גדל בצפון תל-אביב. הוריו עלו מארה"ב ואביו היה רואה-חשבון מבוסס, עד שנקלע לקשיים כספיים בעקבות הסתבכות עם נוכלים. יום אחרי חגיגת בר-המצוה שלו פינו הוריו את הבית כדי לחסל חובות ועברו לדירה שכורה. אירוע בר-המצוה עצמו מומן בכספי הפסנתר שנמכר. נס: "הסיפור של אבי השפיע עלי מאוד. אולי משום כך אני נוטה להאמין בבני-אדם שלא מחפשים תמורה. גם לאשתי אמרתי שאני מחפש בן-אדם שירצה לעשות טוב לאחרים בלי לצפות לתמורה".
הוא למד בישיבה התיכונית הרב עמיאל בתל-אביב ולדבריו היה תלמיד מצטיין, עם 10 במתמטיקה ובגמרא. לאחר הצבא היה נחוש בדעתו להשקיע בלימודים, והלך ללמוד כלכלה ומשפטים. היום הוא רואה-חשבון ועורך-דין, ויש לו גם תואר בביקורת ובאבטחת מערכות ממוחשבות.
רשימת עיסוקיו יכולה למלא רזומה בכריכה קשה. הוא מרצה במחלקה לכלכלה ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, מעביר קורסים לדירקטורים במרכז הישראלי לניהול ובאוניברסיטת תל-אביב, ועוסק בליווי וייעוץ כלכלי ומשפטי להשקעות ולגיוסי הון בארץ ובחו"ל, בנאמנות וניהול חברות בכינוס נכסים ובפירוק, בהבראת חברות בקשיים, וכן בביקורת וחקירות כלכליות משפטיות.
בין יתר תפקידיו, הוא חבר בית-הדין העליון של לשכת רואי-החשבון, חבר בוועדת המסים של לשכת עורכי-הדין, וחבר הרשות העליונה לביקורת תקציבית של איגוד הכדורסל הישראלי. בנוסף הוא עוסק בגישורים בתיקים מסחריים וגם בתיקים אישיים (בהם, למשל, תיק הגירושים של בעל החברה להפקת אירועים מייקל שטרן ואשתו).
הוא ליווה כיועץ את איל העסקים ברנרד שרייר ואת משפחת מוסייף מלונדון בנסיון הרכישה של בנק המזרחי (שנכשל), ועדיין מייעץ לשרייר. הוא משמש כיועץ לפרויקט הקמת מפעל הגרלות לוטו באזרביג'אן, והוא שותף ויור בחברת IRS-TKB אינטרנשיונל, שהוקמה על-ידי טייסי חיל האוויר לשעבר ויוצאי שב"כ, ועוסקת בייעוץ לפרויקטים של הבנק העולמי במדינות מזרח אירופה. הוא כיהן כחבר מועצת המנהלים של רשות ניירות ערך, ויושב גם בוועדה הקובעת את היטלי ההיצף והמסונפת למשרד התמס.
ואם זה לא מספיק, נס הוא גם דירקטור בירדן השקעות, החברה-הבת של גיבור ספורט, השייכת לצמד רועי גיל ואיתן אלדר. ירדן מחזיקה ב-25% ממניות הכשרת הישוב, ואחרי שפרץ סכסוך בין עופר נמרודי, בעלי הכשרת הישוב, לצמד הפיננסיירים, מוצא עצמו נס, כמו במקרה של הערוץ הרוסי, בתווך. מה עוד שהוא גם שותפו של נמרודי בחברה לביטוחי סחר חוץ.

הייתי אמור בכלל להיות אדמור

לחשיפה הציבורית העיקרית שלו זכה נס בעת שכיהן כיו"ר חברת החשמל. את הדרך לשם הוא החל במשרד האוצר, כיועץ לפרויקטים כמו מכירת אי.די.בי למשפחת רקנאטי או מכירת בנק המזרחי לגד זאבי, שלא יצאה לפועל. "זו היתה תקופה של הפסדים בחברת החשמל. המערכת נבהלה", משחזר נס, והוחלט להוסיף לדירקטוריון, שבראשו עמד סילבן שלום, אנשי מקצוע. ככה הגיעו אלי.
ביולי 92', בגיל 32, הוא מונה ליו"ר החברה. לדבריו, התקופה הזאת חישלה אותו: "התחלנו לעשות סדר. גילינו שהיתה שם מדיניות מעוותת של רכש בלי מכרזים, והחלטנו לחתוך את זה. זו היתה תקופה של איומים בלתי פוסקים מצד ספקים, שהרגישו שמרחיקים אותם מסיר הבשר, של האזנות לשיחות הטלפון שלי, חוקרים פרטיים שעקבו אחרי, ומה לא. ניסו כל דבר כדי להכשיל אותי, אבל בסוף הצלחנו. חסכנו
בשנתיים שני מיליארד שקל ברכש, מה שמסביר איך הדברים התנהלו שם קודם. הצלחנו להבריא את החברה ולמחוק את ההפסד. אפילו ועד העובדים הבין שכדאי לו לשתף פעולה".
אחרי בחירות 92' רצה שר האוצר דאז, אברהם שוחט, לאייש לתפקיד את עדי אמוראי וביקש מנס להסתפק בתפקיד ממלא מקום היו"ר. "אם הייתי מתעקש, הייתי נשאר בתפקיד", אומר נס, "אבל עשיתי חשבון שאין בזה טעם, וכשהציגו את עדי אמוראי, הגעתי למסקנה שהוא בהחלט ראוי ונשארתי שנתיים נוספות כממלא מקום וכיו"ר ועדת המכרזים".
הניסיון והחשיפה שזכה לה בחברת החשמל קידמו אותו לחברות בשורה של דירקטוריונים. התקשורת העניקה לו טיפול נוח בדרך-כלל, למעט הביקורת שעורר מינויו כנאמן להסדר הנושים של חברת איילת ברקן, שבה היה מעורב אליחי הניג, בעלה של השרה לימור לבנת. הסיבה: אשתו של נס חברה במועצת רשות הדואר, הנמצאת בפיקוחה של השרה לבנת (היום היא אחת מהמועמדים לתפקיד יו"ר הרשות). נס אומר היום שאף אחד לא יכול לטעון לחוסר הגינות מצידו בתפקיד הנאמן, שכן הפירוק הסתיים ללא שום תביעות משפטיות מצד הנושים.
בין יתר עיסוקיו, נס הוא גם יו"ר ועד נאמני חסידות קרלין סטולין, שמרכזה בירושלים, ואשר עימה נמנית משפחת אמו. "הייתי אמור להיות בכלל אדמו"ר", הוא אומר. "כשנולדתי, בארה"ב, החסידים רצו להכתיר אותי כאדמו"ר. אבי סבי הוכתר כאדמור בגיל שלוש. אבל אמי לא הסכימה".

אולי כניסה לאחד העיתונים

מימוש החלום להפוך לטייקון תקשורת החל בייסוד איי.ג'י.בי ובאמצעותה - הקמת ערוץ טלוויזיה ישראלי בארה"ב, ערוץ IVP, בשיתוף עם המפיק ארנון מילצ'ן ועם החברות קרדן ומרלז. הערוץ החל לפעול לפני כשלושה חודשים. הוא משדר תמהיל של התוכניות המשודרות בערוצים בישראל, והקהל הפוטנציאלי שלו נאמד בכ-700 אלף ישראלים.
לדברי נס, מאז החלה פעילותו כבר הצטרפו יותר מ-7,000 מנויים, במחיר של 20 דולר לחודש. 8,000 מנויים נוספים יאזנו את הערוץ כלכלית, ומשם סלולה הדרך להרחבת השידור גם למדינות אחרות, צרפת ודרום-אמריקה בשלב ראשון. "יש לנו מחשבות ללכת הלאה לערוץ יהודי כלל-עולמי", הוא אומר, "יש לזה ביקוש, וגם חשיבות".
לאיי.ג'י.בי יש גם 12% בחדשות ישראל, שזכתה במכרז להפעלת ערוץ החדשות החדש החל מאוגוסט. חדשות ישראל מפיקה גם את החדשות של ערוץ 10. "אחת המסקנות מהכישלון של ערוץ 10", אומר נס, היא שלא כדאי להיות פזיז. עדיף להשקיע יותר זמן בהכנות מאשר לרוץ לשדר. הם כנראה עשו לא מעט טעויות.
נס מבטיח שמהדורות החדשות של הערוץ לא יזכירו את אלה שחדשות ישראל משדרת כיום בערוץ 10.
האם יעקב אילון ישדר גם בערוץ החדשות? "כרטיס השחקן שלו שייך לערוץ 10", משיב נס, "ואנחנו מתלבטים אולי בכלל לתת במה לכשרונות חדשים, כמו שערוץ 2 בזמנו העלה את אילון ומיקי חיימוביץ' האלמוניים".
בימים אלה חושבים נס ועמיתיו על הכנסת שותף אסטרטגי לערוץ החדשות, שיריץ אותו קדימה. השם הבולט הוא ולדימיר גוסינסקי. הם גם חושבים על כניסה לנישת תחנות הטלוויזיה הייעודיות בארה"ב. "יש אוכלוסיות שלמות, כמו יוצאי רומניה בארה"ב, שמחכות לערוץ בשפה שלהם", הוא אומר. הקבוצה שוקלת ברצינות גם השקעה בערוץ המוזיקה שעתיד לקום בקרוב בישראל.
נס היה מעורב גם ברדיו האזורי, כיו"ר ובעל המניות הגדול ברדיו לב המדינה (1FM9), אבל לפני שנה מכר את אחזקותיו לאחים משה ויגאל גינדי (שמכרו אותה לתחנת הרדיו רדיוס). קיבלתי הצעה טובה, הוא מסביר. כשהיה יו"ר התחנה החליט נס - בן להורים אמריקנים ונצר ליוצאי פולין - לשנות את קו השידורים של התחנה למזרחי. "תוך חודש קיבלנו 20 אלף פקסים וטלפונים", הוא מספר, "המאזינים התלהבו, ובעקבותינו הלכו גם התחנות האחרות, ורשת ג' בכלל הודיעה שהיא עוברת לשידור מוזיקה ישראלית בלבד".
לעסקי התקשורת הכתובה הוא עוד לא נכנס, אבל הוא לא דוחה את הרעיון על הסף: "אולי כניסה לאחד העיתונים. עיתון חדש קשה מאוד להכניס לשוק שלנו", הוא אומר.
בכל מקרה, הוא אומר, ההשקעה בתקשורת היא לטווח ארוך. אמנם, בזמן קצר ובהשקעה צנועה של 5 מיליון דולר (בהון עצמי) הפכה איי.ג'י.בי לגורם בשוק התקשורת הישראלי, אבל בינתיים אף אחד מהשותפים בה לא מושך משכורת.
נס מושקע אישית גם בנדל"ן, ובין היתר יש לו השקעות משותפות עם ברודט.

היה לי מזל

הוא מרבה לנסוע לחו"ל כדי להיפגש עם המשקיעים שאותם הוא מייצג. לונדון, ניו-יורק, אינדיאנה ולוס-אנג'לס הם היעדים המובילים. את החליפות שלו הוא תופר בניו-יורק, ואת הוולוו הוא לא יחליף בשום מכונית: "כשהייתי סטודנט כמעט נהרגתי כשמכונית נכנסה בי במהירות של 100 קמ"ש. רק בזכות המכונית האמריקאית המוצקה של אבי חיי ניצלו, ואבי השביע אותי שאסע רק במכוניות מוגנות כמו וולוו".
את הנסיעות לחו"ל הוא מנצל לא אחת כדי להרחיב את אוסף התקליטורים שלו - כ-700 תקליטורים, מרביתם אולדי'ס, שירי חזנות פה ושם, וגם זמר עברי. כשניהל את תחנת לב המדינה לא התאפק והגיש בעצמו תכנית שבועית, בה השמיע שירי אהבה. בכלל, מוזיקה היא הבילוי החביב עליו. בילדותו הוא היה מתופף מתוסכל: הוריו קנו לו תוף מקרטון, שנקרע אחרי יומיים.
בסיכום הקריירה שלו עד כה הוא אומר, ממרומי משרדו המפואר בקומה ה-26 בבית גיבור ספורט במתחם הבורסה של רמת-גן: "היה לי הרבה מזל. הספקתי לעשות בגיל צעיר את מה שאחרים לא מספיקים בשני מחזורי חיים".