שיאים בחמש

בשבוע שעבר התקיים אחד הערבים המסקרנים של ליגת האלופות. בערוץ הספורט, כרגיל, חילקו את המשחקים לשני הערוצים: 5 ו-5 פלוס. המשחק בין לה-קורוניה הספרדית ולוורקוזן הגרמנית שודר ב-5 פלוס. כידוע, הצפייה בערוץ 5 פלוס מחייבת תשלום מיוחד, מה שמונע מכל אותם צופים שלא יכולים לעמוד בעלויות ההתחברות לכבלים הדיגיטליים או בעלות של התשלום הנוסף עבור ערוץ 5 פלוס, לראות את המשחק הנוסף.
לאותם צופים היתה בעבר אלטרנטיבה, בדמות שידורים ישירים של משחקי כדורגל בערוצים זרים – איטלקיים, ספרדיים וגרמנים, המשודרים (עדיין) במסגרת חבילת הבסיס. לא כך היה בשבוע שעבר. מישהו בחברות הכבלים החליט, אולי, שאם לצופים לא תהיה ברירה ולא תהיה אלטרנטיבה, הם יעשו בכל זאת מנוי לערוץ הספורט החדש. החליט ועשה: המשחק בין הקבוצה הגרמנית והספרדית שודר גם בערוץ RTL, אולם לא בישראל. מישהו החשיך את המסך בזמן המשחק ובמקום שידור כדורגל קיבלנו מסך ריק.
בחברות הכבלים מגלגלים את הכדור לערוץ הגרמני ואומרים שאנשיו "החלישו את עוצמת השידור", בשל סוגיות הקשורות לזכויות שידור משחקי הכדורגל. ההסבר הזה אולי נכון, אבל לנו הוא נשמע כמו תירוץ דחוק ומה עוד שידידינו מנויי חברת הלוויין YES מספרים לנו שאצלם דווקא השידור נקלט, ואפילו בלי בעיה.
הזלזול שמפגינים בחברות הכבלים כלפי הצופים מגיע במקרה זה לשיא חדש. אפילו אם נניח שכבר התרגלנו לעובדה שמנסים לפגוע ככל האפשר בחבילת הבסיס ולהעביר תוכניות לערוצים בתשלום, החשכת מסך כדי למנוע ממי שאינו יכול או סתם לא רוצה לשלם, היא צעד מקומם במיוחד.

שיא הבושה

זוכרים את הימים בהם היו קברניטי ערוץ חמש מתגאים בערוץ שלהם ומציגים פרומואים מרשימים במיוחד לשידוריו במהלך שידורי הערוץ עצמו ואף בערוצים אחרים בכבלים. מישהו זוכר בשבועות האחרונים כמה פרומואים הוא ראה לשידור בערוץ חמש? כנראה שמישהו בערוץ הספורט מבין שאין לו במה להתגאות ואולי אפילו שם גם קצת מתביישים ממה שקרה לערוץ הזה מאז נולד ערוץ 5 פלוס.
קחו לדוגמה את שידורי ליגת האלופות השבוע. במהלכם היו לנו פרומואים למשחק של הפועל תל-אביב בסן סירו, לתוכנית של ספי ריבלין, למשחקי ה-NBA, למשחק הגביע של מכבי חיפה נגד מכבי נתניה ועוד – כולם משודרים בחמש פלוס.
ומה עם פרומואים למגזין הספורט של ג'ילט, להחלקה על הקרח, למהדורת החדשות המצומצמת או ליתר אירועי הספורט האיזוטרים המשודרים בערוץ 5 הישן? את אלה לא מראים לנו וכנראה שבצדק, כי הרבה גאווה אין בהם.

שיא הציניות

זוכרים את ההבטחות של ערוץ הספורט למועצת הכבלים ולצופים? זוכרים שאמרו לנו שהאיכות של ערוץ חמש לא תיפגע ושמה שהיה בערוץ יישאר בו? מההבטחות האלה נשאר מעט מאד. בואו נעשה חשבון קצר? משחק אחד מליגת העל נדד באופן קבוע לערוץ חמש פלוס, משחקי ה-NBA נדדו איתו, המשחקים הטובים בליגת האלופות (ליברפול-רומא המדהים מהשבוע שעבר שודר בערוץ 5 פלוס, לעומת גלטאסריי-ברצלונה בערוץ חמש), הפועל ירושלים בגביע ספורטה, התוכנית צעדים, מהדורת החדשות המאוחרת ועוד ועוד – איך אומר המשורר: את כולם נשא הרוח. בכלל, דומה שמישהו בערוץ הספורט רואה את המונח "אי פגיעה" בתוכן הקיים באופן יצירתי מאד, אולי יצירתי מדי.
ואיפה מועצת הכבלים בכל הסיפור הזה? שם יש שקט. לא רואים, לא שומעים, לא מגיבים. אולי זה בגלל שעסוקים שם יותר במיזוג של חברות הכבלים מאשר בהגנה על לקוחותיהם.

נקודת השפל של הצופים

שיא השיאים, או אולי נקודת השפל, שמורה לנו, מנויי חברות הכבלים או ליתר דיוק לכל אלה שהתחברו לערוץ 5 פלוס והסכימו לשלם עוד 20 שקל על מה שמגיע להם לקבל במסגרת חבילת הבסיס היקרה מדי שמוצעת היום.
170 אלף הלקוחות שהתחברו, על פי דיווח ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, לערוץ חמש פלוס, מראים פעם נוספת שאנחנו רחוקים מלהיות קהל צרכנים בוגר. כל אלה שכבר התחברו ואלה שילכו בעקבותיהם מוכיחים, כי הישראלי אולי חושב שהוא לא פראייר, אבל כשהוא ניצב מול הצורך לעמוד מאחורי ההצהרות שלו, לדחות סיפוקים ולהתנהג כצרכן נבון, הוא פראייר גדול. תסמכו על חברות הכבלים, כמו גם על חברות רבות אחרות במגזרים שונים, שהן לומדות ממש בימים אלה את לקחי הניסיון המוצלח הזה. ובפעם הבאה שישימו פס על כולנו, שלא תהיו מופתעים.