עלו ברשת

צופי ים יוצאים לקרב

שבט צופי ים תל אביב, על חניכיו, בני משפחותיהם ובוגריו המפורסמים יותר ופחות – מתגייס למלחמה: כמה תוכניות פיתוח של עיריית ת"א מאיימות לפגוע קשות בהתנהלותו של השבט הוותיק, והחניכים הרבים מבטיחים לא לעבור על כך בשתיקה.
מה שהוציא את חניכי השבט אל רחובות הסייבר-ספייס, בניסיון להחתים תומכים רבים ככל האפשר על העצומה המופיעה באתרם, הוא רעיון הגשר הנמוך (חמישה מטרים במרכזו), שמתכוונת העיריה להקים מעל נחל הירקון, על מנת לנתב תנועת הולכי רגל ממרכז החתירה החדש שהוקם מול השבט אל מגרש החנייה של קולנוע פאר.
חניכי השבט טוענים כי העיריה משרתת בהקמת הגשר אינטרסים מסחריים של בעלי המסעדה, האמורה להיפתח בקומה השנייה של מרכז החתירה. גובה הגשר לא יאפשר מעבר של תרנים, ומשמעותה של היוזמה היא חיסול פעילות השיט, ולמעשה, כל הפעילות הימית של השבט.
גם שייטים ברמה בינלאומית, כמו ענת פבריקנט ולינור קליגר לא יצליחו להתאמן בירקון אם היוזמה תצא לפועל. יוזמה נוספת שמוציאה את החניכים משלוותם היא הכוונה להמשיך את בניית הטיילת שלצד הירקון ולחברה עם איצטדיון אוסישקין. הטיילת, הם טוענים, תיבנה על גבי מגרש הכדורסל, לב לבו של השבט, ומשמעות הקמתה – פגיעה קשה בפעילות החניכים.
באתר המיוחד שהקימו חניכי שבט צופי ים ת"א אפשר לקרוא על פעילות השבט בעשורים הרבים מאז הקמתו, על המאבק שהם מנהלים, להצטרף לעצומה הקוראת לראש עיריית ת"א לשנות את תוכניות הפיתוח שיפגעו בשבט, לעקוב אחר כיסוי הפרשה בעיתונות ועוד.

אתר אישי לנופלים

מפעילי האתר הפרטי לזכרו של חלל צה"ל, סמ"ר נחום אלה שנפל בלבנון, מאפשרים כעת גם למשפחות שכולות אחרות להקים אתר קטן לזכר יקיריהם שנפלו. באמצעות הדואר האלקטרוני ניתן לשלוח מסמכי "וורד", הכוללים תיאור קורותיהם של החללים, לצרף תמונות עם כיתובים, טקסטים שכתבו בני משפחה וחברים - ומפעילי האתר "נר זיכרון" יערכו את כל המידע הזה לכדי מיני אתר זיכרון אישי.
מי שמעוניין רק לציין את יקיריו במסגרת האתר, יכול למלא טופס אלקטרוני, ומפעילי האתר "ידליקו" לזכרו נר וירטואלי. האתר עצמו בסיסי מאוד, איטי ולא מקצועי, אם כי היוזמה מרשימה, ראויה לשבח, ואפשר לנחש שרבים, לצערנו, יחפצו בה.

תן לי עשר

"תן לי עשר" הוא ביטוי מקוון לפרויקט הסיום של תלמידי הקורס "פרסום ושיווק באינטרנט" של המכללה למינהל, ובלי קשר – אתר הברקה. את האתר בנה מירן פחמן, קופירייטר מתחיל וסטודנט בקורס של ד"ר אבי שוחט, בעקבות סיכום מוקדם ביניהם, לפיו ציונו של פחמן בפרויקט הגמר ייקבע בהתאם למספר הגולשים שיחתמו על העצומה הקוראת למרצה להעניק לו את הציון עשר. במילים אחרות: פחמן ישכנע חמישה גולשים לחתום על עצומתו – יקבל חמש מתוך 100. יביא 100 גולשים – יקבל 100.
באתר מתחנף פחמן ל"מרצה החביב", מציג את עצמו, את היוזמה ואת החוזה שחתם עם ד"ר שוחט, ומציע לכל גולש להצטרף לעצומה. מכיוון שכעיקרון, ציונים הם נגד הדת שלנו – נקרא כאן פומבית להמוני גולשי ישראל להשפיע באלפיהם על ציונו של הסטודנט, ולהוכיח פעם נוספת שאין כאחוות גולשים לפתרון מצבי מצוקה אישיים ומקצועיים.

אלף בית לילדים

משהו שמצאנו ב"אחלה", אתר אמריקני לילדים יהודים: לימוד האלף-בית העברי בדפוס ובכתב, באמצעות הדפסת כרטיסיות, פלאש, סאונד ודפי צביעה. נחמד.

מקומונים באהבה

"הרשת המקומית" הוא שמה של הוצאה לאור מסחרית, המפיקה עיתונים מקומיים באזור השרון, וכעת גם אתר מגזיני רחב, שבמקור אמור היה לתת ביטוי לתכני העיתונים ברשת, אבל איכשהו הצליח לייצר גם ערך מוסף עצמאי במבנה האתר, בגישה הכללית ובתכנים המקוריים. האתר מצהיר על כך שהוא "בא מאהבה", ועל כן מציג כלי ניווט עיקריים בלבבות אדומים קטנים, מציע לגולשים לפרסם תמונות אישיות שלהם כשהם מחייכים במלוא הפה, מפרסם בדיחה יומית בעמודו הראשון, ומבליט את האפשרות לשלוח "נשיקה" מקוונת.
ביזארי, חייבים להודות, אבל אחרי שמתרגלים לגישה הלאו-טקית הכללית, האתר מתחיל להיראות כמו המקומונים של פעם – לא מיופייף, שכונתי, מוכר וחמים. האתר מציג מעין אינדקס של אתרי מקומונים בכל הארץ (חלקם עדיין בבנייה), טורים אישיים של סלבריטיס (דפנה ארמוני, אתי אנקרי, עמרי בר לב ועוד), ברכת ראש העיר (חולדאי), טור קבלי מאת הרב משה רפאל צרור, משאלים, ושורת מדורי ניו-אייג', בהם אסטרולוגיה, אינטליגנציה רגשית, גרפולוגיה, מדיטציה ומודעות.
מבנה האתר מזכיר פורטל, אם כי רוב ההדגשים בו מגזיניים. הוא מציע שיתופי פעולה עם אתרי ספורט וכלכלה מובילים, יש לו לוח מקומי מסווג (ונחות מאוד טכנולוגית), ואת טיקר החדשות של "הארץ". האתר מנסה להתחרות על לב הגולש בקטיגוריית "הפוך אותנו לדף הבית שלך", אך מוזרותו, על חינה ויתרונותיה, הופכת אותו לבלתי צפוי, ועל כן ראוי לבחינה נוספת לפני הפיכתו להום-פייג' הפרטי.

עלונדון – לישראלים בלונדון

ואם מדברים על מקומונים, הנה הגרסה המקוונת של "עלונדון", מקומון ישראלי בעברית, היוצא לאור בבירת בריטניה. "עלונדון" מספק ברשת חדשות, ספורט, רעיונות למסלולי טיול, מדור רכילות, מדריך פעילויות תרבות ובידור, לוח מודעות – וגם מידע עסקי ונדל"ני. יש גם אינדקס לאתרים של כלי תקשורת בריטיים וישראליים, פורומים וצ'ט, וגם קריאה להורים של ילדים, הסובלים מהערות אנטי-ישראליות בבית הספר או בסביבה, להצטרף לשיחת הסברה עם מומחים.

שיא הרגש

"פרויקט הרגשות של אריק" הוא מהאתרים הדביליים, חסרי המשמעות והתכלית, שלזכותם נזקפים כל הגוונים הזוהרים בשגרת חיינו המאפירה. אריק הוא נער אמריקני, שמפעיל מעין קיוסק מקוון להגשמת מאווייהם המוטרפים של גולשיו: הם נדרשים להגדיר תחושה, הבעה או רגש, ואריק מתחייב להשתדל לעשות את הפרצוף שהכי מתאים להגדרה.
אמרנו, אידיוטי. ובכן, כמו כל יוזמה פיגורית אחרת ברשת, גם הרעיון הזה תפס, ולאתר עולים לרגל מדי יום אלפי גולשים, רק כדי להתעדכן בפרצוף החדש של אריק. הגלריה מועשרת בפרצופים פשוטים לביצוע כמו "פטריוט", "מאושר", "עצוב", וגם כמה הבעות מורכבות בהרבה: "בקשתו להלוואה נדחתה", "יש לו זוג נעליים חדש", "לא היה צריך לאכול שקית שלמה של דוריטוס", וגם "מגלה את קמרון דיאז בארון שלו". בטור השמאלי מציג אריק את הפרצופים שכבר ביצע, בטור הימני – את רשימת ההזמנות. אם אתם רוצים הוכחות להצלחה של הטיפשות הזו – האתר מוכר גם טי-שירטס, הנושאות פרצופי אריק שונים, ותחת כל אחד מהם הגדרת המצב.

פרטיים: חדשות ועדכונים

שני אתרים פרטיים, לתשמת לבכם ולשיקול דעתכם: הראשון שייך לענת, אשת יחסי ציבור ואם לארבעה מאשקלון. לפני שלוש שנים נזקקה לשטח אחסון ברשת לטובת ברכה אלקטרונית קטנה שיצרה בעצמה, ועל כן פתחה אתרון קטנטן על השרתים החופשיים של "טריפוד", תחת השם "ענת וחברים". כעבור זמן מה גדל האתר הזה לספריה שלמה של כרטיסי ברכה, וענת החליטה לפתוח אותו לשימושם של כל הגולשים. בשנה האחרונה הוסיפה לאתר ברכות רבות גם בעברית, וכעת כולל האתר יותר מ-150 ברכות, גלויות מוזיקליות, שירים וסיפורים – שכל אחד יכול להשתמש בהם. לצד אלה, מייעצת ענת לבוני אתרים פרטיים כיצד הם יכולים לפעול קידום האתר שלהם ברשת, ואיך ניתן להפיצו לקהל רחב יותר.
את האתר השני, "בוגי" מנהל שי אילת, והוא מכנה עצמו רשת הבידור לצעירים. הוא לא מקצועני אך נחמד, יש בו פורומים, סקרים, מילים של שירים, בדיחות, ביקורות משחקים, קבצים להורדה, ופיצ'ר מוזר ששמו "הבמה המרכזית", המנסה להעתיק אל הרשת את הפורמט של רדיו 103 אף אם, ותחת זה מוציא עמוד ארוך כאורך הגלות, הכולל מאות משפטים קצרים באלפי עניינים, שככל הנראה נכתבו בידי גולשים. לא מוצלח במיוחד.

חנויות חדשות

"אסטרו", חנות חדשה לציוד משרדי, מציעה אקדחי סיכות ומכונות חידוד וגם אביזרים למחשבים, לפקס, למיון דואר וסטנדים למגזינים ולתצוגה. המחירים נראים סבירים, אבל לא עשינו השוואה עם חנויות אחרות.
"פי.סי סטוק" היא חנות חדשה למחשבים וציוד היקפי, ויש שם הכל – ממעבדים ועד תוכנות, של כל היצרנים. המחירים נקובים בדולרים, וזה מעצבן כי המשכורת שלנו לא. מבנה האתר טעון שיפור, שכן אין שם אינדקס של המלאי והקטלוג, אלא מנגנון חיפוש על פי סוג החומרה והיצרן. רוב השאילתות נתקלות בתשובה "לצערנו, אין במלאי כרגע", משמע או שאין הרבה מלאי בחנות הזו, או שהחיפוש על הפנים. לרגל הפתיחה יש שם הנחות בגובה 10 אחוזים על סורקים, מדפסות ומסכים, אבל שוב: מומלץ להשוות עם חנויות אחרות.

גם אם אין לך מזל

מפעל הפיס משיק אתר מחודש נאה ואיכותי, וזו אמנם לא חוכמה גדולה, שכן אלף - זהו אולי אחד הגופים הבודדים שיכולים להרשות לעצמם להשקיע כספים באינטרנט בימים טרופים אלה, ובית – את מלאכת ההקמה הפקידו שם בידי "ספיה", וזו היטיבה להבין את העבודה. האתר החדש הוא שדרוג משמעותי, ועדיין לא קיימים בו כל הפיצ'רים המתוכננים להיכלל בו, אולם שני אלמנטים שם ראויים ליחס חמים – "ערוץ הפיס" ו"חלון התוצאות". האחרון הוא חלון פופ-אפ, שקופץ עם הכניסה לאתר, ומציג את כל התוצאות לכל ההגרלות האחרונות, כולל כל העדכונים שיש לדעת. זה ריכוז יעיל, ושירות חכם ומצוין, בהתחשב בכך שלא כל הגולשים באמת רוצים לקרוא את דבר המנכ"ל.
הגישה הזו נכונה גם לאלמנט "ערוץ הפיס" באתר: חלון וידאו שמשדר ישירות לרשת את כל הגרלות משחקי הפיס, מציג את לוח שידורי ההגרלות ומאפשר גם לצפות בארכיון השידורים. לצד אלה מספק האתר גם תוצאות של הגרלות קודמות, מאפשר הורדה של קובץ אקסל עם כל הנתונים, ועוד מיני שירותים. ההתמקדות בשירותים במסגרת האתר החדש מעידה על הבנה אמיתית של המדיה, ועל יכולתה ליצור ערך מוסף בארגון כמו מפעל הפיס. יפה.

פייבוריט

כל סטודנט פרופסור

"פרופסור" הוא, כפי שהוא מגדיר עצמו בפשטות, "בנק בחינות ופתרונות לסטודנט". האתר מציע לכל סטודנט לעיין חינם במבחנים מכל פקולטה ומוסד להשכלה גבוהה בארץ בשנים האחרונות, לרכוש פתרונות לבחינות תמורת סכום סמלי (3.9 שקלים), לרכוש מחברות קורסים תמורת 1.9 שקלים, לקנות קורסים מקוונים תמורת 19.9 שקלים, לבחון את עצמכם בשאלונים אמריקניים, להיעזר במערך הגדול של המורים הפרטיים שמפעילה החברה – ועוד.
החברה המפעילה את האתר הקימה לצדו מועצה אקדמית, בראשות ד"ר חמי בן-נון, שאמורה להזין לאתר מידע ותכנים שאמורים לסייע לציבור הסטודנטים. האתר מושקע ומעוצב באופן מעורר הערכה, השירותים בו טובים, המחירים מאוד אטרקטיביים, וההתמצאות קלה ופשוטה.