הצעה: מאבטח חובה - בכל בית עסק

מאז מלחמת המפרץ החליטו בצה"ל לשים דגש מיוחד על העורף. ההערכה היתה שבמלחמה הבאה יהפכו הערים הגדולות לחזית של ממש. פיקוד העורף הוקם, מסיכות חדשות נקנו, חדרי ביטחון נבנו.
כשהמלחמה הגיעה, התברר שההערכה היתה נכונה, אבל ההתגוננות, שמתאימה לירי טילי קרקע-קרקע, לא מספקת מענה לטילים האנושיים. גל המתאבדים ששוטף באחרונה את ישראל מצא את רשויות השלטון נבוכות וללא תשובה לשאלה כיצד ניתן לעצור אותם. השב"כ עושה כל שניתן כדי לאסוף מודיעין, אבל קו התפר פרוץ - ובריכוזי קהל רבים, אין אבטחה. השבועות האחרונים הוכיחו שאבטחה מתאימה יכולה למנוע לעתים פיגועים, או לפחות לצמצם את מידת הנזק. המאבטחים או השוטרים מונעים בגופם פיגועים, משלמים מחיר יקר, אבל מצילים חיים רבים.

אז מה צריך לעשות?

ראשי הרשויות המקומיות ובעלי העסקים ברחבי הארץ זועמים על "היעדר מדיניות ברורה והיעדר מנהיגות בתחום האבטחה", כדבריהם. לטענתם, המשטרה לא מספקת הנחיות ברורות בשאלה מי בדיוק אחראי לאבטחה והיכן. המחלוקת העיקרית היא כמובן בשאלת המימון.
ברשויות המקומיות אומרים כי הם חייבים עזרה ממשלתית למימון המאבטחים, במשרד לביטחון פנים אומרים כי אין להם תקציב לשדרוג האבטחה, בעלי מקומות הבילוי אומרים כי לא יוכלו לממן את המטלה החדשה ללא סיוע.
במרכז השלטון המקומי אומרים כי הנושא הבעייתי ביותר הוא האבטחה במוסדות החינוך. כיום מוצב מאבטח רק במוסדות חינוך בעלי 100 תלמידים ויותר. אלפי מוסדות חינוך קטנים, בעיקר גני ילדים ובתי-ספר מיוחדים, נותרים ללא אבטחה.
לקראת החזרה ללימודים ביום ראשון הקרוב קיימה הנהלת השלטון המקומי ישיבת חירום בנושא. בדרישה הוחלט לדרוש מהממשלה "לשדרג את רמת האבטחה במוסדות הציבור בכלל ובמוסדות החינוך בפרט".
סגן השר לביטחון פנים, ח"כ גדעון עזרא, אמר ל-ynet, כי "בראש סדר העדיפויות עומדים כרגע גני הילדים ומוסדות החינוך שאינם מאובטחים באזור קו התפר. אלה המקומות שאנחנו חייבים לתת להם תשובה ראשונית ומיידית. אבל אין לנו כסף כרגע לטפל אפילו בבעיה זו. ובוודאי שאין לנו כסף לאבטחת בתי קפה ומסעדות".
ביום חמישי יתקיים בוועדת החינוך בכנסת דיון נרחב בנוגע לאבטחת מוסדות חינוך. לקראת הישיבה מאיים יושב ראש אירגון ההורים הארצי, איתן ויינרייך, להשאיר את התלמידים בבית לאחר חופשת הפסח, "אם לא יתחילו לדאוג לכולם".
"הדרישה שלנו היא להפוך את מקצוע האבטחה במוסדות חינוך לעבודה מועדפת", הוא אומר. "כך, הרבה חיילים ירצו לבוא ולעבוד באבטחה. כרגע, יש הרבה מאוד מאבטחים שאין להם כלי נשק, הם לא מאומנים וחברות האבטחה רק רוצות לעשות כסף מכל העסק הזה".
ואילו איציק, אב מודאג, אמר ל-ynet: "אין לי דבר נגד המתנחלים, אבל איך יכול להיות שעל 50 איש בנצרים שומרים מאות חיילים, ועל הגן שבו לומדת בתי אין אפילו שומר אחד? היום כל הארץ היא חזית, אבל הממשלה לא עושה דבר".
בכיר במשרד לביטחון פנים דחה את קריאת אירגון ההורים הארצי להשבית את מערכת החינוך, ואמר כי "עד היום, על פי הסטטיסטיקה, לא היה שום פיגוע בבית ספר. תלמידים נפגעו בדרך לבית הספר או בדרך הביתה, אבל לא בבתי הספר עצמם. זה קו אדום שהפלסטינים לא עברו עד היום". לדברי הבכיר: "כל כסף שאנחנו נקבל מהממשלה נשקיע בגיוס שוטרים נוספים, שיכולים לתת אבטחה רחבה יותר, ולא ספציפית לבית ספר אחד בלבד. אנחנו מעדיפים שוטרים שמסיירים בשטח רחב".
סגן השר עזרא אומר כי יציע ביום חמישי לגייס למשימות אבטחה חיילים משוחררים שאינם עובדים, אולם מקבלים קצבאות אבטלה מהמדינה. עזרא: "יש עשרת אלפים צעירים עד גיל 30 שיכולים לעבוד באבטחה. אפשר להעסיק אותם כדי לאבטח מוסדות חינוך וגם מוסדות אחרים".

בעיה נוספת: התחבורה הציבורית

לצד מקומות הבילוי, גם האוטובוסים הפכו ליעד מועדף למחבלים. יחידת האבטחה המיוחדת לאוטובוסים פורקה לפני שנים אחדות, וכיום האבטחה מוטלת על המשטרה והנהגים, שעוברים הכשרה מיוחדת.
ברכבת ישראל קיים מערך אבטחה ייחודי האחראי על ביטחון הנוסעים.

הצעה: מאבטח לכל 10 אנשים ומעלה

כיום לא חלה חובה על בעלי עסקים קטנים להציב מאבטחים. עם זאת, המפכ"ל החליט השבוע שיש להציב מאבטחים גם בבתי קפה וגם במסעדות. עדיין לא ברור מי יאכוף את ההחלטה.
למקומות בילוי גדולים כגון מועדוני ריקודים, בתי קולנוע וקניונים יש מאבטחים זה שנים. האחריות לאבטחת מקומות אלה מוטלת על בעלי מקומות הבילוי. עם זאת, המשטרה מסייעת להם ומגבירה את סיוריה בעת התכנסויות במועדונים למשל.
ח"כ יוסי כץ הודיע כי הוא מתכוון להניח בשבוע הבא הצעת חוק פרטית שתחייב הצבת מאבטחים בכניסה לכל בתי העסק. כץ יניח את ההצעה, אם הממשלה לא תשתמש בסמכותה ותתקין כבר בימים הקרובים תקנות לשעת חירום שיחייבו זאת. "נשגב מבינתי מדוע נוכח כל אירועי הדמים עדיין לא התקינה הממשלה את התקנות שיעזרו לפתור את הסוגיה", אומר ח"כ כץ ל-ynet.
לפי נוסח ההצעה של כץ יוצבו מאבטחים בעסקים בהם נוהגים להתרכז למעלה מעשרה אנשים. משמעות ההגדרה היא חיוב של חנויות מכולת, בתי-קפה, רשתות ביגוד, מזון וחשמל וכן חנויות סיטונאיות בהצבת מאבטח בכניסה. "מקום בו מתרכזים יותר מעשרה אנשים דורש בימים אלה מאבטח", אומר כץ. "כמובן, שבקניון שמאובטח אין צורך באבטחה נוספת לכל חנות. מה שמדהים הוא מדוע הממשלה לא מתקינה תקנות לשעת חירום. הרי בדיוק לזה נועדו התקנות. הממשלה מועלת בתפקידה כשהיא לא עושה זאת. נוסף על כך יש לממש את התוכנית לבניית גדר ההפרדה האלקטרונית על קו התפר, לאורך הקו הירוק. השרים לא יכולים יותר להסתתר מאחורי ניסוחים מפותלים של מעבר כלי רכב וכו'. אסור שהתושבים בישראל יהיו בני ערובה של המדיניות הישראלית".
הנטל הכספי הכרוך בהעסקת מאבטחים רבים לא יפול על כתפי בעלי העסקים בלבד. על פי ההצעה של יוסי כץ, תשתתף מהמדינה בעלות חלק מהאבטחה. "המדינה צריכה להשתתף במימון האבטחה בדרך של הקלות מיסוי. חלק מהתשלום יהיה גם על בעלי העסקים", הסביר.