בימים ההם, בזמן הזה

זה התחיל עם צווי 8 שקיבלו שלושה כדורגלנים בליגת העל - יוסי רוזן מהפועל פתח תקווה, תומר אזולאי ומוטי מנחם מבית"ר ירושלים, נמשך עם דרישה של יגאל עמדי, סגן ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק הספורט בעיר, להפסיק לאלתר את השימוש באיצטדיון טדי עקב המצב הבטחוני, וכעת דורש אברהם לוי, מנהל בית"ר, לעצור את הליגה ולהקפיא את היורדות "לפני שיקרה אסון", כדבריו.
בזמנו, בעיצומה של מלחמת יום כיפור, הוחלט על דחייה של שני מחזורי ליגה בלבד, זאת למרות שכדורגלנים רבים מהליגה הבכירה נטלו חלק בשירות צבאי והקבוצות נאלצו להופיע בהרכבים חסרים מאוד. פנינו לכמה כדורגלנים/חיילים מהתקופה ההיא כדי לשאול אותם כיצד צריכה ההתאחדות לכדורגל לנהוג בימים אלו, בהם קיים חשש להתקהל במקומות ציבוריים. כולם סבורים שההצגה חייבת להימשך, למרות שחלקם טוענים כי המצב כיום גרוע מבתקופתם.

ויסוקר - להמשיך לחיות גם בזמנים קשים

שוער העבר של נבחרת ישראל, יצחק ויסוקר, שנקרא במהלך הליגה לשירות מילואים של חצי שנה, טוען כי משחקי ליגת העל חייבים להימשך כסדרם: "עוברות עלינו תקופות קשות וכדורגל זה מקום שאפשר להגיע אליו וקצת לשכוח. איצטדיונים מהווים מקום פורקן למתחים וללחצים וחשוב דווקא בתקופות כאלה שזה ימשיך להתקיים. כמו שאסור להיכנע וחייבים להמשיך וללכת לבתי קפה, ככה צריך להמשיך וללכת לכדורגל".
על הבדלים בין התקופות, אומר ויסוקר: "אז היינו פחות מקצוענים והיום הדברים שונים. מרבית השחקנים לא קרביים וכמעט שלא מגייסים שחקנים מליגת העל. אז קיימנו את הליגה בלי הרבה שחקנים שהיו בצבא. היום לא ברור נגד מי אנחנו נלחמים וכמה זמן זה יימשך, אבל אין ברירה, הכוח שלנו נובע מהעובדה שעם ישראל יודע להמשיך ולחיות גם בזמנים קשים".
על התקופה שאחרי אומר ויסוקר: "הייתה גאווה עצומה והביטחון שלנו, גם בכדורגל, עלה בצורה מדהימה. אני זוכר שלאולימפיאדת מונטריאול הגענו אחרי מבצע אנטבה וכל האיצטדיון עמד על הרגליים ומחא כפיים למשלחת הישראלית".

רוזן - לוקחים נשק ורצים לחזית

צבי רוזן, יו"ר הוועדה המקצועית באיגוד השופטים ובעבר שחקן נבחרת ישראל ומכבי תל אביב, זוכר כי התוכנית המיתולוגית "שירים ושערים" שידרה בזמן מלחמת יום כיפור מסיני. "אני זוכר שכולנו גויסנו ואני הייתי ליד התעלה. לתקופה מסויימת הכדורגל הופסק כי הרבה שחקנים גויסו לצבא. בשלב מסוים, כחודש אחרי המלחמה, אספו אותי ואת יתר שחקני הנבחרת לאימון לפני משחק ידידות נגד ארצות הברית, בו נדמה לי שניצחנו 1:3 ואני הבקעתי את אחד השערים".
בהתייחס להבדלים בין הסיטואציות, אומר רוזן: "בזמנו אנשים חשבו רק על הקרובים והחברים שהיו במלחמה ופחות התרכזו בכדורגל. כמעט כולם הלכו למילואים ולא היה קיים בכלל מושג של סרבנות. אנשים התנדבו להילחם, לקחו נשק ורצו לחזית. היום בחלק גדול מהמקומות ממשיכים, פחות או יותר, לחיות כרגיל וזו נקודת אור מבחינתי".

גרונדמן - הלכה האליפות, נשאר הגביע

יעקב גרונדמן, לשעבר מאמן נבחרת ישראל ומי שהיה מאמן הפועל חיפה באותה תקופה, אומר כי ההתלבטות של ההתאחדות לכדורגל, היתה בזמנו שונה לחלוטין: "רוב השחקנים היו בצבא, אני הגעתי לאימונים מהמילואים וזה שונה לחלוטין מהמצב היום. אני זוכר שהיו חסרים לי הרבה שחקני הרכב ובנתניה הפסדנו 5:0 כי לא היה לנו עם מי לשחק. אחר כך הליגה הופסקה והפסדנו את האליפות, אבל זכינו בגביע".
על ההשפעה של המלחמה על השחקנים, אומר גרונדמן: "אף אחד לא התרכז בכדורגל, זה היה נראה כמו משהו מאוד לא חשוב. היו הרבה הרוגים ופצועים וזה היה מאבק קיומי. למרות זאת, היום במובנים מסויימים המצב יותר גרוע. אז נלחמנו בגבולות והאירועים לא התרחשו בתוך הערים הגדולות. היום אנשים נרתעים מלהגיע למקומות ציבוריים וזה לא פשוט לקחת את כל המשפחה. הייתי במשחק בו מכבי חיפה אירחה את הפועל תל אביב ובאמצע המשחק הכרוז הודיע ששוטרים יעברו בקהל. בנוסף, מאבטחים של שר המת"ס, מתן וילנאי, שהגיע למשחק, נאלצו להוציא אותו בגלל התרעות. אני חושב שכל מי שהגיע למגרש חש לא בנוח".

שום - קו קונטרה כפר סבא

יצחק שום, עוזר מאמן נבחרת ישראל ומאמן הפועל כפר סבא, שיחק בזמנו בקבוצה אותה הוא מאמן כיום. "הייתי שותף פעיל במלחמה", אומר שום. "שירתתי בגדוד תותחנים בפיקוד צפון וברוב המקרים הצבא איפשר לי לצאת למשחקים, גם כשהגדוד שלי היה קרוב לקונטרה".
הזיכרון החזק ביותר שנשאר לשום היה מהעברת המשחק בין הפועל כפר סבא למכבי חיפה לכפר בלום בשביל החיילים: "הרבה מאוד חיילים הגיעו למשחק. חלקם ישבו על הדשא, ממש מאחורי הקווים. זה היה ארוע מאוד מרגש ומאוד מיוחד".
בכל הנוגע להמשך קיומה הסדיר של ליגת העל, שום מציג עמדה נחרצת: "נכון שכולם סובלים, אבל אסור לוותר. הכדורגל הוא אמצעי לשמח אנשים. כמו כולם, גם אנחנו כואבים את המצב, אבל החיים והצורך להמשיך חזקים מכל".