ניגוד אינטרסים

הפניות של הנשיא בוש לשרון להסיג את כוחות צה"ל מהשטחים נובעות מהיסטריה מסויימת.
הנשיא בוש נמצא בלחץ קשה מאוד מצד מדינות ערביות ובנות ברית כמו מצרים, ירדן וסעודיה, ללחוץ על ישראל להפסיק את הפעילות הצבאית. מדינות אלו חוששות מפני גלישת העימות הערבי-ישראלי אל תוך מדינותיהן, מה שעלול להפר את יציבות ממשלותיהם. בנוסף לכך הן חוששות מפני התלקחות צבאית רחבה יותר באזור כולו. סיבה נוספת ללחץ האמריקני קשורה באסטרטגיה האמריקנית להמשך המלחמה העולמית בטרור. ממשל בוש מעוניין למוטט את משטרו של סדאם חוסיין בעירק; לצורך זה מבקר בארצות הברית ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר.
העימות הישראלי - פלסטיני מפריע לארצות הברית לגבש את הקואליצייה הדרושה למהלכים נגד עירק. התיאור של שיחות בוש ושרון כקשות או ברוטאליות נועדו בראש ובראשונה לרכך את הביקורת הערבית, על כך שארצות הברית לא עושה מספיק לעצור את האלימות. גם שיגורו של פאוול למזרח התיכון נועד יותר כדי להראות למדינות הערביות שארצות הברית מוכנה לעשות הרבה יותר כדי לעצור את האלימות.
הנשיא הסביר אתמול בתוכנית הרדיו השבועית שלו כי משימתו של פאוול תהיה קשה מאוד, אבל הוא החליט בכל זאת לשלוח אותו מתוך הנחה שהיקף ההרג של השבועות האחרונים ישכנע את הצדדים להפסיק את האש.
מאחורי מהלכי הנשיא האמריקני עומדים שיקולים הן של איום והן של הזדמנות. האיום נובע מחשש להרחבת המלחמה, וההזדמנות נובעת מהתחושה שהצדדים יהיו מוכנים עכשיו להגיע ברצינות להפסקת אש. יחד עם זאת, לפאוול יש מעט מאוד כלים להשיג את היעד הזה; בין היתר משום הסתירה הבולטת שקיימת בין המלחמה שארצות הברית עצמה מנהלת לבין המהלכים הישראלים. בוש אמר אתמול שהוא מכיר בזכותה של ישראל להגן על עצמה. השאלה כמובן היא, לאור האירועים של השבועות האחרונים, איך ארצות הברית חושבת שהגנה עצמית יכולה להתממש.

פרופסור איתן גלבוע מרצה על יחסי ארצות הברית - ישראל, אונ' בר אילן