נבחרת ארגנטינה

16 שנים אחרי שדייגו ארמנדו מראדונה הניף את גביע העולם במכסיקו סיטי, מציפים את משטחי הפמפאס של ארגנטינה ריחות של נוסטלגיה. הארגנטינאים, שכבר כמעט שני עשורים רואים כיצד הברזילאים, הגרמנים והצרפתים לוקחים את הפרס היקר ביותר בעולם הכדורגל, לא מוכנים יותר להסתכל מהצד. הם רוצים את הגביע. כאן ועכשיו.

איכות נדירה, עומק חלומי על הספסל ומזג חם

העומק שיש לארגנטינה בסגל הוא נדיר, ודי להסתכל על חבורת החלוצים המעולים (קרספו, קלאודיו לופז, באטיסטוטה, קאניג'ה, סאביולה ואורטגה) שיתחרו על המקומות בהרכב של מרסלו ביאלסה, כדי להבין באיזו איכות מדובר. גם הקישור של ארגנטינה שופע כשרונות (ורון, סימאונה, גונזאלס, איימאר, גוסטבו לופז, סולרי, ריקלמה), והבעיה העיקרית תבוא כנראה מחוליית ההגנה, שבאופן מסורתי היא דווקא אחת החזקות בנבחרת. עמדת השוער (בורגוס, קבאז'רו ולאו פרנקו) עלולה גם היא לייצר חוסר יציבות, אך אם החלקים הקדמיים יתפקדו, החוליות החלשות יהפכו לשוליות ולארגנטינה צפויה הצלחה גדולה.
מה שעלול להוות את נקודת התורפה העיקרית, היא המנטליות הלטינית החמה, שכבר הפילה בעבר את הארגנטינאים (ההרחקה של מראדונה ב-82' ושל אורטגה ב-98'). אם המיליונרים מהמועדונים הטובים בעולם לא יידעו לשמור על קור רוח, הם עלולים לסיים את המשחקים הרבה לפני המתוכנן.

היסטוריה: הצלחות בתוך היבשת

פעמיים במהלך ההיסטוריה זכתה ארגנטינה בגביע העולמי, אך מעולם לא עשתה זאת כשהמשחקים נערכו מחוץ ליבשת אמריקה. הפעם הראשונה, בשנת 78', היתה כשארגנטינה אירחה את הטורניר. אז, תחת השלטון הצבאי שהעלים אלפי מתנגדים של המשטר בזמן המונדיאל, הובילו דניאל פסארלה ומריו קמפס את הנבחרת של לואיס סזאר מנוטי לזכייה היסטורית בגביע, אחרי ניצחון 1:3 בגמר על הולנד. שמונה שנים מאוחר יותר, במכסיקו 86', היה זה דייגו מראדונה שבשתי רגליו (וביד נטויה) הביא את הגביע השני. השערים הבלתי נשכחים שלו נגד אנגליה ובלגיה, וה-2:3 בגמר נגד גרמניה, נחרטו כבר אז במוחו של כל אוהד כדורגל.
בנוסף, הארגנטינאים הגיעו פעמיים לגמר (שנים 30' ו-90'), אך נכנעו לאיטליה וגרמניה (בהתאמה) ונאלצו להסתפק במקום השני. ארגנטינה הגיעה להישגים גדולים גם במסגרת היבשתית ולרשותה רשומות 14 זכיות בטורניר הקופה אמריקה (אליפות דרום אמריקה לנבחרות).

שחקן בולט: חואן ורון

בארגנטינה יש נוהל בלתי כתוב, על פיו עושה המשחק של כל קבוצה לובש את החולצה מספר 10. בדרך כלל מדובר בכדורגלן טכני ומבריק שלא תורם הרבה למשחק ההגנה, אולם ביפן וקוריאה תציג ארגנטינה בעמדה זו שחקן מגוון בהרבה. חואן סבסטיאן ורון, הקשר היצירתי של מנצ'סטר יונייטד שניפץ את שיא ההעברות של הפרמייר ליג, כשהצטרף לאלופה האנגלית תמורת 28.1 מיליון ליש"ט, הוא האיש עליו הטיל ביאלסה את ניהול המשחק של הנבחרת.
ורון, הידוע גם בכינויו "לה בורחיטה" (המכשפה הקטנה), הוא דור שני למשפחת כדורגלנים מהוללת. אביו ראמון היה כוכבה של אסטודיאנטס לה פלאטה במהלך שנות ה-60' והוליך אותה לזכייה בגביע הליברטאדורס ולהופעה בגמר הגביע הבין יבשתי. חואן הצעיר, מן הסתם, החל את דרכו במועדון בו עשה אביו קריירה מפוארת. גם הכינוי שלו הגיע מהאב, שנקרא "לה ברוחה" (המכשפה), בגלל יכולותיו הטכניות ה'מכשפות' ואפו המקומר.
בשנת 96', כשהוא בן 21, רכשה בוקה ג'וניורס הגדולה את ורון. אחרי עונה אחת באיצטדיון ה'בומבונרה', חצה ורון את האוקיאנוס האטלנטי בדרך לכסף הגדול של סמפדוריה האיטלקית. מסמפדוריה עבר לפארמה ומשם ללאציו, עד שבתחילת עונת 2001-2002, נחת באולד טראפורד.
ורון הוא קשר מודרני במלוא מובן המילה, שיודע לשלב באופן כמעט מושלם משחק הגנה קשוח ולא מתפשר עם יכולות טכניות נדירות ובעיטות אדירות כמעט מכל טווח. הוא כובש שערים מצוין ומעל הכל מנהיג, שמהווה דוגמא עבור כל שחקני קבוצתו. טורניר טוב של ורון הוא המפתח הראשון עבור ארגנטינה. חלוצים כבר יש שם מספיק.

תסריט אופטימי: בימות בידור וחגיגות בבואנוס איירס

ארגנטינה, למרות ההגרלה הקשה בבית המוקדם, תגבור על אנגליה, שבדיה וניגריה ותזכה במקום הראשון בבית המוות. בשמינית הגמר יעברו חניכיו של ביאלסה בלי קושי את השנייה בבית א' (דנמרק או אורוגוואי) וגם ברבע הגמר הם לא יזדקקו למאמץ מיוחד כדי לחלוף על פני רוסיה או טורקיה. בחצי הגמר לא יהיה מנוס מפגישה עם צרפת. אם את המשחק הזה יעברו ורון וחבריו בשלום, שום דבר כבר לא יוכל לעמוד בינם לבין זכייה שלישית בגביע.

תסריט פסימי: ציפיה מחודשת לטורניר בעוד ארבע שנים

את הבית המוקדם תפתח הנבחרת עם משחק קטסטרופלי מול ניגריה. החבורה האפריקאית תפתיע את המיליונרים של ביאלסה ותשלח אותם למשחק על החיים ועל המוות מול היריבה המרה אנגליה. האנגלים ינקמו בארגנטינה על הניצחון במונדיאל הקודם (אולי עם שער של בקהאם...) ויסדרו לחבורת הכוכבים הנוצצת כרטיס טיסה מוקדם לבואנוס איירס.