סקרמנטו קינגס - יוטה ג'אז

מפגש הקצוות בין סקרמנטו קינגס ויוטה ג'אז בסיבוב הראשון של הפלייאוף, מסמל יותר מכל את תהליך חילופי הדורות ב-NBA. יוטה (מקום שמיני במערב, 44-38), קבוצה עם שגרון פרקים, עשתה את שלה בכך שהעפילה לפלייאוף בפעם ה-18 ברציפות ושברה שיא ליגה מרשים. סקרמנטו (מקום ראשון במערב, 61-21), לעומתה, ביעבעה בסיר נטול הלחץ של הג'נרל מנג'ר, ג'ף פטרי, בארבע השנים האחרונות ונראה שהפעם הגיעה לנקודת הרתיחה שלה.
במידה מסויימת, הג'אז היו הגפרור שהחל את הבעירה של הקינגס, במפגש קצוות דומה (אם כי הפוך) בפלייאוף 99', עת ניצלו ותיקי יוטה הפייבוריטים מהדחה מפתיעה על ידי הקינגס בסדרה הפכפכה שהסתיימה בחמישה משחקים. מאז אותה סדרה טראומתית מבחינת הקינגס נוצרה בין שתי הקבוצות מעין יריבות היסטורית קצרת טווח ועתה, לאחר ארבע עונות, היא עומדת בפני פיתרון, שצפוי להיות חד משמעי. הקינגס ינצחו בסדרה ב'סוויפ' קליל, ממש כמו שעשו לג'אז במהלך העונה הסדירה כשהנחילו להם תבוסות כואבות בכל אחד מארבעת מפגשיהם.
זריחת הכדורסל הקבוצתי ההתקפי והריענון של הקינגס בשנים האחרונות הטילה צל על הכדורסל התכליתי השחוק של הג'אז; זריחתו של כריס וובר בסקרמנטו, הטילה צל על מעמדו של קארל מאלון כפאוור פורוורד הטוב בליגה וכעת, רחב ככל שיהיה, מאלון בן ה-38 עומד להיבלע כולו בצלו המאיים של וובר הנמרץ והצעיר יותר.
וובר הוא ללא ספק אחד מהפורוורדים הטובים בליגה כיום והוא גם התפתח כמנהיג בקבוצה שהפכה לבית בשבילו, לאחר חתימתו המחודשת לשבע שנים. ולמרות זאת, הקינגס הם הרבה יותר מוובר. אפילו המאמן ריק אדלמן עומד לפעמים משתאה על הקווים כשהוא צופה בשחקניו מממשים את השיטה שלו לכדי שלמות ולא ממש משנה מי מהם פעיל על המגרש. הרי וובר התחיל את העונה באיחור של מספר שבועות ופרדראג סטויאקוביץ', שהפך לכוכב של ממש, נפצע בשלביה הסופיים ולמרות זאת, הקינגס ניצחו וניצחו מתחילת העונה ועד סופה והשותפים להצלחה רבים: ולאדה דיבאץ', סקוט פולארד, לורנס פאנדנבורק, הידאייט טורקוגלו, דאג כריסטי, מייק ביבי, בובי ג'קסון ואפילו הרוקי ג'ראלד וואלאס, תורמים בכל אספקט של המשחק. כולם מובילים כדור, כולם קולעים מרחוק, לוקחים ריבאונד ולשם שינוי משחקים הגנה.
מולם יש לג'רי סלואן להציע רק את מאלון וג'ון סטוקטון עייפים אך מנוסים וספיחים שונים בדמותם של בראיון ראסל, דונייל מרשאל, סקוט פאדג'ט וגרג אוסטרטאג המגוחך. הרוקיז אנדריי קירילנקו, ג'ארון קולינס ושחקן השנה השניה, דשואן סטיבנסון מבטיחים, אבל רק לקראת השנים הבאות. מול ההרמוניה של הקינגס, הג'אז ביוטה נשמע צורם מאוד.

מאצ'-אפ מרכזי

עמדת הפוינט-גארד: מייק ביבי ( 24, 1.85 מ') ובובי ג'קסון (29, 1.85 מ') מסקרמנטו קינגס מול ג'ון סטוקטון (40, 1.85 מ') מיוטה ג'אז. לסטוקטון יש עדיין את המוח הגדול ביותר בתולדות הכדורסל, אבל מול הקינגס הוא יצטרך את הרגליים שלו. אם יוטה רוצה לנצח ולו משחק אחד, סטוקטון חייב להכתיב קצב איטי למשחק ולכוון את חבריו במשחק העומד. גם בגילו המתקדם, מדובר במשימה אפשרית מבחינתו של הרכז הטהור הטוב בכל הזמנים. בהגנה צפוי לו גיהנום, כשיתייצב מול צוות הרכזים של הקינגס,הכולל את ביבי כמנהל משחק מבריק וקלע מדויק ומחליפו, ג'קסון, המלחיץ והבלתי נלאה, שיהפכו את הנוכחות שלו על המגרש לבלתי אפשרית מבחינתו. אם נתחשב בגופו העייף, הנוכחות הזו תהיה קצרה מן הרצוי.