נבחרת אנגליה

נבחרת אנגליה היא אולי הנבחרת הוותיקה ובעלת המורשת המפוארת ביותר בכדורגל העולמי, אולם בכל הקשור ליכולת ולהישגים, האנגלים פשוט לא שייכים לקבוצות הצמרת. נכון, יש להם זכייה אחת בגביע העולמי (בשנת 66')
וגם לקראת המונדיאל ביפן וקוריאה אנגליה מציגה נבחרת איכותית ואטרקטיבית, אבל מכאן ועד מאבק אמיתי על התואר או על מקום בגמר, הדרך של האנגלים עוד ארוכה. הסגל האנגלי למונדיאל עדיין לא סגור ואיכותה של הנבחרת תקבע רבות על פי קצב ההחלמה של הפצועים הרבים. הדברים אמורים בעיקר לגבי הקפטן והשחקן המוביל של נבחרתו של סוון גוראן אריקסון, דייויד בקהאם.
אם בקהאם יחלים מהשבר בכף הרגל, מייקל אואן וסטיבן ג'רארד יצליחו לא להיפצע וההגנה הזקנה תצליח להתעלות על עצמה, לאנגלים אולי יהיה מה להגיד בבית המוקדם הקשה אליו הוגרלו. בכל מקרה, הסיכוי כי אנגליה תאלץ לחזור מבוישת כבר אחרי הסיבוב הראשון, גדול יותר מבדרך כלל.

היסטוריה: תואר אחד והרבה אכזבות

גולת הכותרת של הכדורגל האנגלי מתרכזת במונדיאל אחד בלבד: אנגליה 66'. לפני 36 שנים, בגיבוי הקהל המקומי, הצליחו ג'ף הרסט, בובי מור, בובי צ'ארלטון ואחרים להוביל את אנגליה לתואר היחיד שלה עד כה ברמה הלאומית. הניצחון 2:4 בגמר המונדיאל על גרמניה היווה את אחד המשחקים המרהיבים, המרתקים והשנויים במחלוקת בתולדות המפעל (השער המפוקפק שכבש הרסט בגמר), אולם מאז, בשמונת המונדיאלים האחרונים (האנגלים השתתפו רק בשבעה מהם), הצליחה הנבחרת המתוקשרת בעולם להגיע רק פעם אחת למעמד חצי הגמר (איטליה 90').
גם במסגרות אליפות אירופה לאומות קשה לתאר את ההופעות האנגליות כהצלחה גדולה. את הישג השיא שלהם השיגו האנגלים בשנת 96', כשאירחו את הטורניר והעפילו לחצי הגמר. גם בשנת 68', בטורניר באיטליה, הצליחו להגיע לחצי הגמר, אבל ברגעי ההכרעה כשלו שוב והשאירו את התואר לאחרים.

שחקן בולט: מייקל אואן

החלוץ הצעיר של ליברפול התחיל את הפריחה הבינלאומית שלו כבר במונדיאל הקודם (צרפת 98'), עוד כשהיה בן 18. ילד הפלא מ'אנפילד' חרש אז דרך כל הגנת ארגנטינה בדרך לשער מופלא, שהפך אותו בין לילה מהבטחה נוצצת, לכוכב בעל שם עולמי. בארבע השנים שחלפו הספיק אואן להתבגר, להתחשל ולהפוך לחלוץ שהגנות רועדות מפניו. עם זאת, מבנה גופו החלש היה ונשאר הבעייה העיקרית שמונעת ממנו להציג יציבות לאורך זמן - התכונה הנדרשת ביותר בכדורגל המודרני.
אואן, שהיה מהבולטים בזכייתה של ליברפול בשלושת התארים שלה בעונה שעברה, מבלה כמעט מדי עונה כחודש עד חודשיים מחוץ למגרשים. הכניסות החזקות של בלמי היריב בגופו השברירי, הופכות אותו לבעייתי מאוד בכל הנוגע להופעה רצופה על המגרש.
עם זאת, במידה שאואן יהיה כשיר ובריא במונדיאל, תהנה אנגליה מאחד החלוצים הטובים כיום בעולם, אם לא הטוב שבהם. המהירות האדירה בה הוא ניחן, בתוספת הסיומת הפנומנלית הופכות את אואן למטרד עצום עבור כל הגנה, כולל אלו של הנבחרות הבכירות. אואן, מלך השערים של ליברפול העונה, הפגין את משחק השיא שלו במדים הלאומיים לפני שנה בגרמניה, שם כבש שלושער והוביל את הנבחרת של אריקסון לניצחון היסטורי - 1:5 על היריבה השנואה.

תסריט אופטימי: אין

קשה מאוד לצייר עבור האנגלים תסריט אופטימי, מכיוון שכל דבר חוץ מהגביע ייחשב שם ככישלון. למרות היריבות הקשות (ארגנטינה, שבדיה וניגריה), יכולים האנגלים לעבור את הבית המוקדם, אולם זה יהיה כנראה רק מהמקום השני, מה שמבטיח התמודדות חסרת סיכוי נגד צרפת בשמינית הגמר. אם הם בכל זאת יצליחו לסיים ראשונים בבית, יש להם סיכוי טוב לחלוף גם על פני שמינית הגמר, אבל לא הרבה מעבר.

תסריט פסימי: הביתה מוקדם

מספיק פיקשוש אחד קטן בבית המוקדם, נגד ניגריה או שבדיה, כדי שהאנגלים יאלצו לראות את שמינית הגמר בטיסה חזרה ללונדון. היריבות הקשות, בתוספת המנטליות הלא יציבה של כוכבי הנבחרת ובעיית הפציעות המטרידה, עלולים לעשות את העבודה עבור הנבחרות האחרות בבית. זו לא תהיה הפתעה מרעישה אם מולדת הכדורגל תלך הביתה כבר בתום הבית המוקדם. הצהובונים אורבים לכותרות המביכות ביום שאחרי.