הערב ב-NBA: הלייקרס מארחים את ניו ג'רזי

לוס אנג'לס לייקרס יתחילו הלילה (ד', 4:00 שעון ישראל - שידור ישיר בערוץ 5) את הפרק האחרון במסע שלהם בדרך לאליפות שלישית ברציפות - סדרת הגמר מול אלופת המזרח, ניו ג'רזי נטס. על פניו, נראה כי בסיפור העונה הנוכחית, הדרמה כבר מאחורינו. סדרת גמר המערב בסופה גברו הלייקרס על סקרמנטו קינגס בשבעה משחקים, היתה נקודת שיא, שגם ג'ייסון קיד והנטס לא יכולים לשכתב באפילוג של דברי ימי עונת 02'-01'. ובכל זאת, דווקא מכיוון שהשיא האמוציונלי של הלייקרס כבר מאחוריהם, דווקא מכיוון שכרגיל אף אחד לא סופר את היריבה מהמזרח, דווקא היא יכולה להכריע את האלופה ואם לא, אז לפחות לגרור אותה למאבק קשה לא פחות עד לזכיה בתואר. ynet מציע שלושה גיבורים אפשריים לסיום הסיפור.

מי זוכר את ביירון סקוט

מקורם של מאמן ניו ג'רזי, ביירון סקוט ושל האלופים הנוכחים באותה מיתולוגיה - לוס אנג'לס לייקרס של שנות השמונים. סקוט, שוטינג גארד באותה קבוצה גדולה של מג'יק ג'ונסון, ג'יימס וורת'י וקארים עבדול ג'אבאר, היה האופציה השפויה שעמדה לרשותו של פאט ריילי בקליעה מבחוץ. היום הוא מנסה להוביל את הנטס לניצחון על קבוצת האם שלו (אם יש בכלל דבר כזה ב-NBA?), בלי הרבה סימפטיה, אבל גם בלי הרבה סיכויים. סקוט בן ה-41, בנה בעונתו השניה באיסט ראת'רפורד קבוצה שמזכירה את חבורת השואו-טיים מהפורום של לוס אנג'לס, הרבה יותר מהיורשים האינדיווידואליסטים שלהם ב'סטייפלס סנטר'. בתפקיד מג'יק, קבלו את ג'ייסון קיד - רכז גבוה וחכם מאין כמוהו, שמנהל את ההצגה כולה. בתפקיד איי.סי. גרין קבלו את קניון מרטין - איש ברזל אבל שביר. בתפקיד סקוט עצמו, קבלו את קרי קיטלס - קלע חוץ נהדר. בתפקיד וורת'י, קבלו את קית' ואן הורן - שחקן המפתח של הנטס בסדרה.

נדרשת התעלות

ואן הורן, כמו וורת'י בלייקרס, הוא המרכיב המשמעותי ביותר שעומד לרשות הנטס לצידו של הרכז, אך בסגנון משחקו הוא מזכיר יותר את יריבו של וורת'י מאותם זמנים, לארי בירד מבוסטון סלטיקס. אם כך או כך, ואן הורן חייב להוכיח, לראשונה מאז עונת הרוקי המרשימה שלו, כי הוא יכול לעמוד באמת המידה המחמירה שמציבים בפניו שני כוכבי העבר. בפלייאוף הנוכחי, ואן הורן שומר את היכולת הטובה שלו בהתקפה לדקות ההכרעה של המשחק, אך בסדרה מול הלייקרס לא יהיו כאלה, אלא אם כן הוא יהיה דומיננטי מתחילת המשחק ועד סופו. כדי שזה יקרה הוא חייב להימנע מבעיית עבירות ומול ריק פוקס מהלייקרס, הבעיה לא צריכה לחזור על עצמה. סקוט יודע, כמו שריק אדלמן מהקינגס ידע לפניו, שכדי לנצח את הלייקרס, צריך לרוץ בהתקפה ולקלוע מבחוץ. לנטס אין מספיק כלים כמו לקינגס, אבל ואן הורן הוא אותו שחקן שלקינגס לא היה (בהעדרו של פרדראג סטויאקוביץ').

פיל ג'קסון

אם בנוסטלגיה עסקינן אז למה לעצור בשנות השמונים. לפחות מאמן הלייקרס, פיל ג'קסון, הולך אחורה ונעצר בשנות השישים. הסיבה, זכיה באליפות השנה, תציב את ג'קסון כמאמן שזכה בהכי הרבה אליפויות מאז ומעולם (9 בסך הכל) כשלצידו ניצב המאמן האגדי, רד אאורבך, שהוביל את הסלטיקס לתשע אליפויות רצופות בין השנים 69'-60'. אאורבך נשיא הסלטיקס כבר בן 85, מה שלא מנע ממנו להתעמת עם ג'קסון בתקשורת. אאורבך טען כי ג'קסון אינו מרשים אותו במיוחד מכיוון שהוא מעולם לא ליווה קבוצה מתהליך בנייתה ועד לזכיה באליפות, אלא העדיף להשלים את עבודה של מאמנים אחרים בשיקגו בולס או בלייקרס.
"רוב המאמנים הגדולים עסקו גם בהדרכה וקידום של שחקנים" אמר אאורבך. "פיל אולי מסוגל לעשות זאת, אבל לא הראה זאת. הקבוצות שלו היו מוכנות מראש". אאורבך צודק בנקודה שהעלה, אבל ג'קסון מתכוון להוליך את הלייקרס לאליפות ובהמשך אף למחוק את אאורבך מדף השיאים למענו ולמען מאמנו המנוח מהניו יורק ניקס, רד הולצמן. "אני מכיר את אאורבך" אמר ג'קסון. "מי שמכיר את אאורבך, יודע למה אני רוצה לשבור את השיא שלו. אני עושה זאת בהוכרה למותו של רד הולצמן. אני יודע שהוא היה רוצה לראות אותי עובר אותו (את אאורבך)". לפחות מבחינת ג'קסון נראה, כי שסקוט והנטס הם גורמים שוליים בהתמודדות על האליפות.

כוכבים

אין הרבה מה להוסיף בנוגע לסגנון המשחק של הלייקרס, שמתמצה במשחק בין צמד הכוכבים של הקבוצה: שאקיל או'ניל וקובי בראיינט. בשונה מהעונה שעברה, ההשתעשעות של השניים עם ההגנות היריבות לא מספיקה כדי לנצח וכך גם המאמץ של הסובבים אותם בהגנה. הסדרה מול הקינגס חשפה נקודות תורפה רבות במשחק של הלייקרס ומי יזהה אותן טוב יותר, אם לא הרכז של הנטס, ג'ייסון קיד. הרכז הטוב בנמצא ינסה כמו הקינגס לנצח את האלופים במשחק הקבוצתי, בהתקפות מעבר ובקליעה מבחוץ. קיד נראה בשל לזכיה בתואר, אבל חבריו חייבים להתעלות כדי לזכות אותו באחד כזה.