דראפט 2002: שוטינג גארדים
בין הקלעים שייבחרו השנה בדראפט ניתן למצוא כמה כוכבים עתידיים, אולם דוואן ואגנר, חואן דיקסון, קינטל וודס וחבריהם יצטרכו לעבור הסבות תיפקודיות כמקצוענים ולראות הרבה ספסל לפני שימצו את הכדורסל שגלום בהם
| דוואן ואגנר |  | קינטל וודס | | קארים ראש | | חואן דיקסון |
| ||||||
| פרדריק ג'ונס | | קייסי ג'ייקובסן | | | | |
בדראפט הנוכחי ניתן למצוא גארדים מכל המינים, הצבעים והגדלים. למעט קארים ראש וקייסי ג'ייקובסן, אין שוטינג גארדים קלאסיים בדראפט, אלא מוטציות שונות ומשונות, שינסו לעשות את זה ב-NBA למרות החריגות מהסטנדרטים המקובלים. ששת השוטינג גארדים הטובים בדראפט 2002.
ואגנר, הנמוך מאביו בחצי ראש, נוסה תחילה כרכז והועבר בהמשך לעמדת הקלע, שם הוא מנצל את הזריזות שלו ואת היכולות המגוונות שלו להפקת סלים, כדי להפוך לאחד השחקנים המצטיינים בליגת המכללות העונה. בסוף העונה, הצליח ואגנר להוביל את ממפיס כמעט עד לזכיה בתואר ה-NIT (טורניר הניחומים של ליגת המכללות).
רוצה להיות: כמו אלן אייברסון. כבר שלוש שנים שוואגנר מסומן כ'תשובה' הבאה ובצדק. לוואגנר גוף קטן אך מלא באנרגיות, הוא חתרן בלתי נלאה בדרכו לסל והוא מסוגל לחדור לצבע ולעלות לג'אמפ תוך כדי כדרור - סימן היכר כמעט בלעדי של אייברסון - עד היום.
לא רוצה להיות: כמו אבא. הפועל תל אביב? מכבי רמת גן? עם כל הכבוד, קטן עליו.
רוצה להיות: כמו טרייסי מקגריידי. היכולת האתלטית, מנטליות הסקורר ובעיקר הגובה הופכים אותו לחיקוי מבטיח למקגריידי. כדי להיות כזה, הוא יצטרך לשפר את היכולת ההגנתית שלו.
לא רוצה להיות: קדריק בראון. ב-NBA נמנעים בדרך כלל מלהתעסק עם יוצאי ג'וניור קולג'ים (מעין מכינה אקדמית לשנתיים). בוסטון סלטיקס לקחה סיכון בשנה שעברה ובחרה את בראון במקום ה-11. וודס עומד להיבחר במיקום דומה, אך ינסה להוכיח כי במקרה שלו מדובר בסיכון מחושב.
רוצה להיות: כמו ריי אלן. אם מדברים על ג'אמפ-שוטר אז ריי אלן הוא המודל הקלאסי לכל קלע. הוא כל כך אלגנטי בקליעה והקשת שיוצרת הזריקה שלו היא עניין למהנדסים וכן...גם לראש. כמו אלן, גם הוא יצטרך לגלות קשיחות רבה יותר כדי להיות שחקן גדול באמת.
לא רוצה להיות: כמו קרייג הודג'ס. למי שלא זוכר, שחקן עבר בשיקגו בולס ואחד מקלעי השלשות המדויקים בהיסטוריה ולא הרבה מעבר לזה.
רוצה להיות: כמו ג'ו דומארס. רבים התקשו להאמין איך דומארס הצליח במשך כל כך הרבה שנים בדטרויט. דומארס, כמו דיקסון, היה שוטינג גארד נמוך מאוד, אבל המיקוד שלו, כמו גם הבגרות והנחישות ההגנתית הפכו אותו כוכב אמיתי - ממש כמו שדיקסון רוצה להיות, גם כמקצוען.
לא רוצה להיות: כמו גילברט ארנאס. הקלע מאריזונה לא גבוה יותר מדיקסון ועבר אונס כרוקי, כשנאלץ לשחק כרכז בגולדן סטייט (ועשה זאת לא רע). דיקסון יעדיך להימנע מכך בעונת הרוקי שלו.
רוצה להיות כמו: בונזי וולס. קילומטרים ספורים מהקמפוס של מכללת אורגון, שיחק הגארד של פורטלנד בלייזרס, שמסתמן כגירסה הנמוכה של צ'ארלס בארקלי. ג'ונס מתכוון להיות עוד גירסה בפאס הייצור של בארקלי.
לא רוצה להיות: כמו אארון מקי. לא שמקי שחקן רע, אבל נראה שהגוף שלו לא עומד ברמת הפיזיות שהוא מפגין על המגרש.
רוצה להיות: כמו רג'י מילר. ג'ייקובסן הוא שחקן של זריקות לסל והרבה. בדרך כלל הן נכנסות, לפעמים אפילו בשניות האחרונות - ממש כמו במקרה של מילר, שגם הוא מעולם לא היה שחקן פיזי המיוחד.
לא רוצה להיות: כמו הביץ'-בויז. ג'ייקובסן יליד קליפורניה, נראה כמו גולש גלים, אולם יעדיף לעשות את הגלים שלו על הפארקט.
לפנייה לכתב/ת 
