בן אליעזר מציג: החזון שלי לשלום

שר הביטחון בנימין בן אליעזר פרסם הבוקר (ה') מאמר מדיני בעיתון הפלסטיני "אל קודס" ובעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל". במאמר מציג בן אליעזר חזון להסכם קבע, שמבוסס על מתווה קלינטון וכולל פינוי התנחלויות, פשרה בירושלים ופתרון מוסכם בנושאי זכות השיבה. להלן תרגום המאמר:
"לאחר כמעט שנתיים נוראיות של הסיבוב האחרון במה שנראה כמו קונפליקט נצחי בין ישראל לפלסטינים - ומנקודת הראות שלי כאחד שהיה קשור לאורך זמן למערכת הביטחון הישראלית - מעולם לא הייתי משוכנע יותר שאין פתרון צבאי לסכסוך הערבי-ישראלי. בעוד אנו ממשיכים לעבוד ללא הפסקה להגן על עצמנו מפני טרור, אנחנו חייבים להמשיך לשאוף לחזור לתהליך מדיני שמטרותיו הן להשיג ביטחון להיום ותקווה למחר - הן לישראלים והן לפלסטינים.
במקום הסכמים זמניים ותוכניות חד-צדדיות ריקות מכל תהליך מדיני, ישראל צריכה להתמקד בשני ממדים: הפרדה ביטחונית ואופק מדיני לשלום. למדינת ישראל, השגת הפרדה מהפלסטינים היא בעלת חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה, המאפשרת לישראל לצאת מביצת העימות לעבר חידוש הדו-שיח והדיפלומטיה.
בעוד שהפרדה מלאה צריכה להיות חלק מהסדר מדיני בין הישראלים לפלסטינים, ההפרדה הביטחונית מתוכננת כך שתקשה ככל האפשר על מחבלים מתאבדים ושאר טרוריסטים מלהיכנס לישראל דרך הגדה המערבית. הפרדה כזו לא רק שתספק ביטחון גדול יותר לאזרחי ישראל, אלא גם תקטין את רמת החיכוך ואת הסלמת המצב בין פלסטינים לישראלים. בסופו של דבר, אנחנו צריכים מערכת רציפה שתשלב את המחסום הפיזי עם אמצעים טכנולוגיים, צוותי שמירה חמושים ומערכות ניטור.
יש להדגיש כי הפרדה מסוג זה אינה באה לקבוע גבול או לשבש את החיים הכלכליים או את תנועת הפלסטינים, אלא לסכל את הטרור תוך השארת כל האופציות המדיניות פתוחות.

שתי מדינות

בסופו של דבר, אופק מדיני אמיתי, שיהיה אמין ובעל תוכן, חייב להיקבע בהקדם. החזון חייב להיות מושתת על התפישה של שתי מדינות לשני עמים - ישראל ופלסטין - כשהן חיות זו לצד זו בדו-קיום ובשלום. שאיפה לעבר האופק הזה חייבת להתחיל בדה-לגיטימציה ברורה של השימוש בטרור בידי יאסר ערפאת והמנהיגות הפלסטינית, ופירוק כל ארגוני הטרור המשגשגים ברשות הפלסטינית. רק נטישה מלאה של דרך הטרור תסלול את הדרך לפתרון.
על מנת להבין את החזון, שני הצדדים יצטרכו לבצע ויתורים כואבים ולוותר על חלק מחלומותיהם ההיסטוריים. אך בטרם יחל המסע לעבר התפיסה הזו, מנהיגי שני הצדדים חייבים לאמץ את ההבנה הבסיסית שהפתרון לצרותינו יושג רק בשולחן המשא ומתן, ולא בשדה הקרב.
החלטות האו"ם 242, 338 ו-1397 יכולות לשמש כבסיס להסדר. הצעתו של נסיך הכתר הסעודי, עבדאללה, צריכה להישקל ברצינות, שכן היא מתווה את הדרך להסדר מקיף בין כל מדינות ערב לישראל, בהתבססה על התפיסה של שטחים תמורת שלום וסוף לסכסוך בין מדינות ערב לישראל.
המדינה הפלסטינית צריכה ליהנות מרצף טריטוריאלי בגדה המערבית, עם הסדרי מעבר מיוחדים בין הגדה המערבית לרצועת עזה. ישראל תפנה התנחלויות ברצועת עזה והתנחלויות מבודדות בגדה המערבית. רוב המתנחלים יוכלו לעבור לאזורים סמוכים לישראל, שיהפכו לחלק מישראל במסגרת הסכם. ישראל תהיה חייבת להבטיח שבניית ההתנחלויות בזמן ההסכם הזמני תוקפא. יתרה מזו, כל הסכם שיקבע מדינה פלסטינית חייב להבטיח את פירוקה הצבאי.

הר הבית - בלי בעלות

בקשר לירושלים, אנו שואפים להכרתה הבינלאומית כבירתה של ישראל. עם זאת, מנקודת מבט טריטוריאלית-דמוגרפית, האינטרס הישראלי הוא להבטיח הפרדה מהשכונות הערביות במזרח הבירה. בעיר העתיקה והמקומות הקדושים יוקם גוף שלטוני שיווצר על מנת לפקח על אזורים אלה, כאשר הוא מכיר בקשרים המיוחדים של כל צד בלי לשייך בעלות סופית על הר הבית.
פתרון חייב להימצא גם לבעיית הפליטים הפלסטינים. עם זאת, הפתרון הזה לא יכול להיות מבוסס על מה שהפלסטינים מכנים "זכות השיבה". הסכם כזה על ידי מדינת ישראל יערער את ערכה ותדמיתה כמולדת לעם היהודי.
היוזמה הסעודית מציעה את הבסיס לפתרון פרגמטי לבעיית הפליטים: פתרון צודק שמוסכם על שני הצדדים. בתיאוריה, הפתרון של הבעיה יושג על ידי שיקום ויישוב הפליטים בפלסטין, עם עזרה וסיוע מקרנות כספים בינלאומיות בהן ישראל תשתתף.
הסדרים ביטחוניים חזקים חייבים להיות חלק אינטגרלי מההסכם הזה. פיקוח בינלאומי יכול להיות מיושם על מנת לבצע חלק מהסדרים אלה.
תמיכת הקהילה הבינלאומית בהשגת ושמירת הסדר זה היא חיונית. בנוסף לתמיכה דיפלומטית, הקהילה הבינלאומית צריכה להרחיב את תחומי אחריותה לשיפור הרמה הסוציו-אקונומית של הפלסטינים. כמו כן, פיתוח המדינה הפלסטינית כישות דמוקרטית, עם מערכת חינוך המעשירה את הנוער ולא מעודדת התאבדות והסתה, חיונית לאורך חייו של ההסדר.
היום, החזון הזה נראה מרוחק, כמעט בלתי אפשרי להשגה. אבל אנחנו נשאיר את הדלת פתוחה למשא ומתן עד שמנהיגות פלסטינית אחראית תהיה מוכנה לצעוד דרכה יחד עמנו. זוהי בהחלט לא דרך קלה, אבל זוהי חובתנו לחפש ולהביא תקווה ואור ללב המאפליה, למען שלומם של שני העמים.

תגובות

ח"כ רן כהן (מרצ): "עצם פירסום הידיעה ב'אל קודס' מגדיל את הרלבנטיות של תוכנית בן אליעזר. בתוכנית יש אופק מדיני ואומץ לב ציבורי לא מבוטלים. אך אלה מתבטלים באחת לנוכח ההמשך המאסיבי של בניה בהתנחלויות הבלתי חוקיות והטנקים והטנקים הממלאים את לב הערים הפלסטיניות. אם שר הביטחון מתייחס ברצינות לתוכניתו שלו – אין לו מה לחפש בממשלה הזו".
ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי): "אני דורש מראש הממשלה לפטר מיד את שר הביטחון. בחוסר אחריות ובחוצפה ובעזות מצח, דקה אחרי שנופלות פצצות על ישובי גוש קטיף, מביע שר הביטחון באוזני הפלסטינים את רצונו העז לעקור ישובים ולבצע טרנספר של המתיישבים החלוצים. במקום להאבק בטרור, פואד עסוק במאבקים פוליטיים קטנים, במפלגה שאיבדה את הדרך ואת הציונות. הוא עושה זאת על גב המתיישבים והמדינה כולה".