אחיו של לוחם דובדבן שנהרג: "עכשיו אני מרים ראש"

מדינת ישראל מתייצבת עכשיו מאחורי סיירת דובדבן. לפני כחודשיים, שעה שהפעולה הצבאית ללכידת המחבל מחמוד אבו-הנוד נכשלה, הם חטפו צרורות של ביקורת.
שלושה מחיילי דובדבן נהרגו בפעולה ההיא מאש חבריהם ליחידה, בעקבות תכנון כושל ואי ציות להוראות - והמבוקש אבו-הנוד הצליח להימלט לשטחי הרשות הפלסטינית.
חיילי דובדבן, בעת האבל הכבד על שלושה חבריהם שנפלו, עמדו מול האש המדויקת, המשפילה. רק בשבוע שעבר, לאחר שלכדו במבצע לילי את מבצעי הלינץ' בשני חיילי צה"ל ברמאללה, הצבע חזר ללחייהם.
לאחר ראיון בלעדי ל-ynet עם אחד מחיילי דובדבן שפורסם בסוף השבוע, בו סיפר על המבצע להבאת מבצעי הלינץ' ברמאללה למשפט בישראל, זרמו למערכת מאות תגובות. בתוך ים התגובות בלט מכתבו של ליאור פילשטיינר, שאיבד את אחיו רועי אבן באותה פעולה, ללכידת אבו הונוד.

"גאה בכם"

"אני שראיתי אתכם ברגעים הקשים ההם שלאחר הפעולה הכושלת בעסירה א-שמאלייה", כתב פילשטיינר, "שבה אני איבדתי אח ואתם איבדתם שלושה אחים, מרים קצת את הראש יחד אתכם, גאה בכם ואוהב אתכם. אמרתי אז ואמשיך ואומר: רק שובו בשלום ותמשיכו לבוא לבקר. ולכל ה' גיבורים' שעכשיו טוענים ש' תמיד אהבנו אתכם וידענו מה אתם שווים' – איפה הייתם כשהחברה הנפלאים האלה היו צריכים את המילים האלה? נזכרתם מאוחר מדי חברים. מאוד קל לאמץ הצלחות, הרבה יותר חשוב לחבק כישלונות".

"מאות פעולות"

"כתבתי את המכתב", אומר ליאור פילשטיינר ל-ynet "כי אני זוכר אז את העליהום הנוראי שהיה. תקפו אותם והם נפגעו קשות. הם באו ואמרו לי 'ליאור, עשינו מאות פעולות שאף אחד לא יודע עליהם ובעקבות פאשלה אחת נעשינו אפסים, זבלים, לא שווים כלום'. החיילים האלה ישבו בשבוע ההוא, החזיקו את העיתון ובכו. אחד החיילים מהצוות של אח שלי בא אלי ואמר לי 'אני הולך להגיד לך משהו קשה, אתה איבדת אח אחד ואני איבדתי שלושה'. עד כדי כך הם היו קרובים".
ליאור פילשטיינר בן 31, מתגורר בכפר סבא, ויחד עם אמו ואחותו הוא מנסה בשבועות האחרונים לאסוף כוחות ולשוב לשגרה. אבל הדרך חזרה קשה.
כאשר היה אחיו רועי בן 7, נפטר אבי המשפחה באופן פתאומי מדום לב. ליאור טיפל ברועי הקטן: "אני לא אקח לאימא שלי את הקרדיט על הטיפול, אבל מאז שאבא שלי נפטר לקחתי על עצמי את האחריות לרועי והבטחתי לו שאני לא אעזוב את הבית, עד שהוא ילך לצבא. ניסיתי לשמור עליו הכי שאפשר, אבל זה לא הצליח", הוא אומר בחיוך עצוב. "בחיים אפשר לתכנן מעט מאוד. אפשר להתכוון למשהו אבל אז קורה מייד משהו שמשנה את התמונה וצריך להיערך מחדש. ככה זה לפחות אצלי".
ליאור ורועי היו אחים קרובים. ליאור הרגיש בסוד העניינים כשרועי הדליף לו רמזים על פעולות שביצעה היחידה. "עכשיו אני מבין שלא ידעתי כלום על מה שאח שלי עושה. חשבתי שהם עושים פעולה בשבוע. הם עושים הרבה יותר. הוא השתתף בכל כך הרבה מבצעים שלא ידעתי עליהם".
כשנשלם התחקיר הצבאי של הפעולה, ביקש ליאור שלא יספרו לו מי ירה באחיו: "ביקשתי מראש לא לדעת מי זה, למרות שהצבא יודע במדייק מי ירה. עכשיו כל מי שהיה שם חבר שלי, ואני רוצה להתייחס אליו כמו לכולם ואי אפשר לעשות את זה כשיודעים מי ירה, אז ביקשתי שלא יגידו לי".