שעון חלם

בוקר טוב, פראיירים. בוקר טוב חילונים, עובדים, מפרנסים, מעמד נמוך, ביניים, גבוה – אנשים שאוהבים את השמש, מחבבים את יום עבודתם, מאושרים לצאת ממנה כשעוד טיפה אור בחוץ, בקיצור – כל האנשים המחזיקים על גבם את ציבור בוחריו הטפילי של אלי ישי וש"ס. בוקר טוב לכם. תהנו מהיום המואר הזה, כי תיכף לא יהיה יותר; אלי ישי מכר אתכם – יחד עם כל המשק הישראלי – ובמחיר מציאה. שעון הקיץ קוצר אתמול בשלושה שבועות על-פי דרישתו של ישי, כך שכבר לפני אמצע ספטמבר יהיה כאן חושך מוחלט בשעות הרבה יותר מוקדמות. למה? כדי שבבוא יום כיפור, יצומו הצמים שעה אחת פחות.
אל תראו אותי ככה; אני חש את כאבו המדומה של ישי. אני צם בעצמי מדי יום כיפור – דווקא מתאים לי לשמור על יחסים טובים עם הממונה הגדול. אבל האם איכפת היה לי לצום שעה נוספת ולקבל תמורתה עוד שלושה שבועות של קיץ – בעיקר כאשר אני לוקח בחשבון כי מעבר לתרומתו הקטנונית לחיי, לשעון הקיץ משמעות כלכלית אדירה למשק הישראלי המפרפר? למעשה, מבחינתי יכול הצום להסתיים בשש, שבע, שמונה או תשע בערב. שעה, גם שעתיים, לפה או לשם, לא מזיזות לי כלל – ואני מניח שאינן מזיזות לרוב הציבור הצם. אנחנו כבר 24 שעות בעסק הזה, לא? אנחנו רעבים ומשועממים, נשותינו יגעות, אבל אנחנו מתורגלים. עוד שעה לא תהרוג אותנו. להיפך; לפחות מבחינת ישי וחסידיו, הלוקחים את הצום הזה במשמעותו הדתית והחמורה ביותר, שעת צום נוספת אמורה להיתפס כרווח נקי: יותר ייסורים, יותר סיכויי חנינה, לא?
אבל לא. ישי ונאמניו, כרגיל, מחפשים לסדר את אלוהים, לנכות לעצמם שעה, וכאשר אתה מתעסק בסדר-גודל של לעבוד על אלוהים, מה כבר איכפת לך למכור כמה מיליוני בני אדם, ובמקרה הזה ציבור שלם – להלן הציבור המפרנס וזן אותך (ואת 12 ילדיך) לאורך כל השנה? הממשלה, להוציא נתן שרנסקי, נכנעה ללא הנד עפעף לתביעתו של ישי – שאגב עומדת בניגוד גמור להסכם שנחתם עם הדתיים בנושא שעון הקיץ לארבע שנים. שרי העבודה והליכוד – אנשים שהייתם עשויים לחשוד כי אמור להיות להם בדל איכפתיות ממצב המשק – הניפו דגל לבן. כך שמבלי שמישהו מכם יישאל לדעתו או לתחושותיו, נשללו מאיתנו שלושה שבועות של קיץ, ומהמשק הישראלי נשדדו כמה מיליוני שקלים נוספים רק על מנת שאלי ישי יוכל לתקוף איזה תה עם רקיק שעה אחת קודם.
עכשיו, אנחנו יכולים, כרגיל, לרטון משהו על הכפייה הדתית ומדינת האייטוללות, אבל אנחנו יכולים גם, פעם אחת, לחולל כאן מרי אזרחי קטן. בשעה שאין לנו דרך להימלט, נאמר, מתשלומי מיסים ומגזרות כלכליות נוספות שכל מטרתן לחלוב את כספי העמלים לטובת מנוחת הטפילים, הרי שבמקרה שעון הקיץ, יש בידנו לחולל נס התנגדות, אם רק יירתם מספר גדול מספיק של חילונים למשימה: בואו פשוט נתעלם מזה. בואו פשוט נשלח את החלטת הממשלה לעזאזל. ב- 13 בספטמבר יורו לכם העיתונים להעביר את השעון שעה קדימה? תשכחו מזה. מבחינתנו, עד ה- 7 באוקטובר שעון הקיץ בתוקף, כפי שתוכנן. אל תזיזו את השעונים; הופיעו לעבודה בשעה שמונה בבוקר על-פי שעון היד שלכם ולא על-פי מה שטוענים ברדיו. המשיכו לחיות את חייכם, לקבוע פגישות, לסדר סידורים, לתכנן תוכניות, על-פי שעון הקיץ. סיימו את צום יום הכיפורים על-פי שעון הקיץ. נהגו כרגיל, מתעלמים באלגנטיות מהחלטת ממשלה המעידה, שוב, על מכירתו ללא תנאי של כל אינטרס ציבורי בתמורה לעיסוי פלוס הרפיה מטעם הקומיסרים של ש"ס. הקימו תנועה חילונית אד-הוק שתדאג להמשך שעון הקיץ על דעת עצמנו. בואו נראה להם, רק פעם אחת, כי השמש יכולה לגבור על ההאפלה, וכי השותפים המוארים לחברה הישראלית יכולים להביס את החשוכים.