תוכנית: כפר נופש בחוות אהרונסון ההיסטורית בעתלית

סכנה לעתידה של חוות הניסיונות החקלאית בעתלית, בעקבות תוכנית להקים במקום כפר נופש.
החווה, הידועה גם כחוות אהרון אהרונסון, נמצאת בבעלות התאחדות האיכרים שחכרה את השטח ממינהל מקרקעי ישראל, והיא שיוזמת עתה את הקמת כפר הנופש. בשטח החווה מיני עצים נדירים ושדרות דקלי וושינגטוניה עתיקים. התוכנית היא בשטח של כ-35 דונם במערב המתחם. בחלק מהשטח יש כרם זיתים עתיקים ויש חשש שהעצים יפגעו עקב הבנייה החדשה.
התוכנית (מס' מכ627/ שטח נופש "חוות אהרונסון") אמורה להיות מופקדת בוועדה המחוזית ביום ד' הקרוב. במועצה לשימור אתרים אומרים, כי יתנגדו לתוכנית משום שהיא פוגעת באחד מסמלי ההתיישבות בארץ ישראל.
"צר לנו כי אדמה חקלאית, שהיא חלק בלתי נפרד ממיתוס ההתיישבות בארץ ישראל בכלל, ובתקופת העלייה הראשונה בפרט, הולכת ומוקרבת ל'מולך' הנדל"ן, גם אם התוכנית מדברת על שטחי נופש ופנאי. יש להנציח את פעילותו של אהרון אהרונסון ותחנת הניסיונות החקלאית בשטח התחנה, כמו גם פעילותו במחתרת ני"לי", אומרים במועצה לשימור אתרים.
נציגת המועצה במחוז הצפון, האדריכלית ורד סלומון-ממן, אומרת כי בניית כפר נופש במקום תשנה את אופיו של האתר. "היזמים מבטיחים שאף עץ לא ייעקר, אבל בסופו של דבר נמצא את עצי הזיתים בעציצים. קאנטרי קלאב זר למקום שכזה", אומרת סלומון-ממן. לדבריה, אין גם בתוכנית שום הצעה כיצד לשלב את מבני החווה ההיסטוריים עם כפר הנופש החדש. ככל הנראה, התוכנית גם מנוגדת לתוכנית המתאר למטרופולין חיפה (תמ"מ 6).

מחקלאות למחתרת ניל"י

חוות הניסיונות החקלאית הראשונה בארץ שהקים אהרון אהרונסון בעתלית פעלה בין השנים 1910-1914. היא שימשה במלחמת העולם הראשונה בסיס עיקרי לפעולות ארגון המחתרת ניל"י. היוזמה להקמת החווה באה מהמנהיג הציוני אוטו ורבורג, שהיה מדען בעל שם בינלאומי בנושא הבוטניקה. כששימש ראש הוועדה הארצישראלית של ההסתדרות הציונית, הוחלט להקים בארץ תחנת מחקר שתבצע ניסיונות חקלאיים ותדריך את המתיישבים החדשים במושבות.
אהרונסון נבחר למשימה כמי שהיה כבר ידוע כמדען, בעיקר בעקבות גילוי "אם החיטה". אהרונסון יצא לארה"ב וגייס תמיכה ממשרד החקלאות האמריקני וכן תרומות מיהדות ארה"ב. בשובו הקים את החווה ובה בין השאר בניין בן שתי קומות ששימש למעבדה ולמשרד. כמו כן הוקמו מבני משק.
במשך ארבע שנות פעולתה, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נבחנו בחווה גידולים שונים ונעשו ניסיונות להתאימם לארץ. כמו כן נוסו בה כלים חקלאיים שונים. כמו כן פותחה בה משתלה של עצי יער. במבנה הוקמה גם ספריה מקצועית.
עם פרוץ המלחמה הפסיקו התרומות להגיע והפעילות המדעית בחווה הצטמצמה מאד. זמן מה אח"כ הפכה התחנה למרכז פעילותה של מחתרת ניל"י. עובדי התחנה הסתובבו ברחבי הארץ, כביכול מטעם החווה, ואספו מידע על ריכוזי הצבאות הגרמני והתורכי והעבירו אותו לבריטים דרך התחנה בעתלית. ספינה בריטית היתה מגיעה ממצרים לחוף עתלית ואוספת את המידע שאספו אנשי ניל"י.
כשהדבר הפך מסוכן העבירו מידע באמצעות יוני דואר. יונה אחת נתפסה ומאז החל מחול שדים נגד אנשי ניל"י. התורכים הגיעו גם לחווה בעתלית וזרעו בה הרס רב. עשרות שנים עמד המקום שומם. ב-1965 שוקם המקום ונפתח בו מחנה קבע של תנועות הנוער. המקום מוחזק על יד אגף הנוער של משרד החינוך.

"לא נפגע בעבר"

נשיא התאחדות האיכרים, פסח גרופר, אומר בתגובה כי התוכנית משתרעת על פני כ-35 דונם בחלק המערבי של החווה וכי אין שום כוונה לפגוע בצמחיה של החווה ובוודאי לא בשדרת דקלי הוושינגטוניה. "בארץ שלנו קודם כל אומרים לא ורק אחר כך חושבים על מה. הרי ברור שאף אחד לא ייתן לנו להרוס מבנים ישנים, ואנחנו גם לא מתכוונים לשעות זאת", אמר גרופר.