"חצי מהילדים הפלסטינים סובלים מתזונה לקויה"

50% מהילדים הפלסטינים מתחת לגיל חמש סובלים מתזונה לקוייה ו- 50% מהפלסטינים זקוקים לסיוע במזון - כך עולה מנתוני מחקר שבוצע לאחרונה לבקשת הממשל האמריקני. על פי הנתונים שהציג היום (ב') בכיר הרשות הפלסטינית, סאיב עריקאת, במסיבת עיתונאים ברמאללה, 70% מהפלסטינים חיים מתחת לקו העוני ומשתכרים פחות משני דולר ליום.
יצויין כי נתונים של הבנק העולמי שפורסמו לפני מספר חודשים הצביעו על כך שחצי מהפלסטינים חיים מתחת לקו העוני, כך שהמחקר החדש מבטא הידרדרות במצב בשטחים.
את המחקר ביצעו חוקרים באוניברסיטת ג'ון הופקינס בבולטימור. נתונים נוספים שנאספו גילו ש-48% מהנשים הפלסטיניות ההרות סובלות מחוסר ברזל, 30% מהפלסטינים חיים רק מסעד של ארגונים הומניטריים, ו-16% מהפלסטינים מוכרים את רכושם כדי לקנות מזון.

באונר"א מבקשים סיוע בינלאומי לעמוד בעומס

סוכנות הסיוע של האו"ם, אונר"א, מתקשה לעמוד בזרם המשפחות הפלסטיניות המתדפקות על דלתה ברחבי הגדה ועזה. כ- 220 אלף משפחות פלסטיניות מקבלות מדי חודש סיוע במזון מאונר"א, לעומת 11 אלף שקיבלו סיוע כזה לפני פרוץ האינתיפאדה.
פול מק'אן, מנהל מחלקת ההסברה באונר"א, אמר ל-ynet כי קשה לאמוד את המצב בשטחים בין השאר בשל הסגרים הממושכים. עם זאת, הוא העריך כי המצב הורע -בעיקר ברחבי גדה.
לדברי מק'אן, אונר"א מתמקדת באספקת אוכל לפליטים: "לא מדובר בארוחות מלאות. בעזה אנחנו מספקים למשפחות כל חודשיים 50 ק"ג קמח, 5 ק"ג אורז, 5 ק"ג סוכר, 2 ליטר שמן וק"ג אבקת חלב".
פלסטינים רבים שעבדו בישראל פנו לאונר"א בבקשה להשתלב בתוכנית העבודה, שבמסגרתה הם מקבלים מהאו"ם 10 דולר ליום למשך שלושה חודשים.
אונר"א פנתה לקהילה הבינלאומית בינואר השנה וביקשה סיוע של 117 מיליון דולר. בחודש שעבר, עוד לפני מבצע 'דרך נחושה', ביקשה אונר"א עוד 57 מיליון דולר. עד כה קיבלה סוכנות הסיוע של האו"ם כ- 90 מיליון דולר, והיא עדיין ממתינה לשאר.

"אני רוצה למות"

העוצר והסגרים הממושכים, שנמשכים כבר יותר מחודש, מאז החל מבצע "דרך נחושה" נותנים את אותותיהם גם בטול כרם. פלסטינים רבים הגיעו לפת לחם ואת ערימות האשפה הגדולות שנערמו אין מי שיפנה.
"33 ימים שאני וששת ילידי סובלים מרעב. הייתי רוצה למות היום, כי אין לי את היכולת למלא את בקשות ילדיי, ולו הדרישה הקטנה והפשוטה ביותר", כך אומר אבו אל סאייד (51) מטול כרם בשיחה עם ynet.
אבו אל סאייד עובד במתפרה בעירו. בתקופה שהיתה עבודה הוא הרוויח 900 עד 1,200 שקלים בחודש. לדבריו, מאז תחילת האינתיפאדה הוא עבד לסירוגין ימים בודדים בלבד בכל פעם. מאז מבצע "חומת מגן" הוא לא עבד ולו יום אחד. "אני ממרר בבכי, כי משפחתי חיה בימים האחרונים על לחם ושמן. גם את הלחם אני לא מצליח לקנות. לעתים רחוקות מגיעה חבילת סיוע, שכוללת 25-30 פיתות למשפחה. כשמגיעה משאית הסיוע לשכונה שלנו בת 10,000 תושבים, למי מספיקות 100 חבילות סיוע בשכונה כזו?".
אל סאייד אומר: "בדרך כלל כשאדם כלוא בביתו בלי יכולת לעשות שום דבר, הוא מוציא את זעמו על האוכל, אבל במקרה שלנו אין אפילו את האפשרות הזו. אנחנו חיים בתת תזונה ובחוסר כבוד משווע".
צה"ל מסיר מעת לעת את העוצר מעל טול כרם לכמה שעות בלבד: "גם כשהצבא מסיר את העוצר אין בשביל מה לצאת. אין כסף כדי ללכת לקנות. אני לא יוצא, כדי להימנע ממצב שהילדים יבקשו ממני לקנות להם. אין לי שקל אחד בכיס. הילדים הקטנים הרי לא מבינים למה אין כסף", אומר אל סאייד.

טול כרם: חוששים ממגפות

בטול כרם מספרים כי המצב התברואתי בעיר הידרדר מאוד בעקבות העוצר. העיריה אינה מסוגלת לפנות פסולת. אבו אל סאייד אומר: "אנו חוששים ממחלות וממגיפות, כי יש זבל ופסולת ברחובות. הריחות הרעים לא מאפשרים אפילו לנשום אוויר, כשהחיילים נותנים לך לצאת לרחוב". בשטחים חוששים מפני קריסה של עמותות הסעד של הרשות הפלסטינית, המתקשות לעמוד בזרם הפונים. אבו סאייד אמנם מפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל, אך מצפה גם מהרשות הפלסטינית לנהל טוב יותר את המשבר: "אני לא נגד האינתיפאדה. אנחנו רוצים עצמאות רוצים שהכיבוש יסתלק. אנחנו יודעים שהכיבוש וישראל הם האשמים, אבל צריך לנהל אחרת את המאבק שלנו לחופש, כך שהמאבק ישמור במקביל גם על הכבוד שלנו ויאפשר לנו לאכול".