פרק 3: הזמן עובר מהר כשנהנים

מתישהו אתם תפגשו מישהו שישאל אתכם: 'אז מה לעזאזל אתם עושים כל היום'? אתם בטח תגרדו קלות בראש, תמצמצו בעיניים ותגידו שאין לכם זמן לכלום. שאתם גם לא ממש מבינים, אבל איכשהו אתם בכלל לא מספיקים לעשות רבע ממה שתכננתם לעשות. וזה, חבריי ללשכה, הכלל המנחה בחיי המובטלות – להשתדל לא להספיק רבע ממה שמתכננים, כי האמת היא שלא ממש צריך.

קם מוקדם כדי לא להרגיש עצלן

אז מה באמת עושים כל היום? אני יכול לספר לכם מה אני עושה כל היום, ואתם כבר תחליטו אם זה מתאים גם לכם או שלא (והאמת, אתם תמיד יכולים למצוא גם עבודה). אז ככה, אני קם בוקר יחסית מוקדם (אזור 20:30) כדי לא להרגיש עצלן ושותה סיבוב ראשון של קפה. אם אין לי עיתון, אני צופה במהדורת חדשות בוקר של BBC או CBS ובודק, לאט ובזהירות, אם משהו קורה שם בחוץ. אגב, בדרך כלל צפייה בחדשות מגלה שעוד כמה חברות נסגרו, אז שום דבר לא בוער. המשבר עדיין בחיתוליו (ולפי קצב חברות הסטרטאפ שהוא פולט אני מקווה שהוא משתמש בחיתולים סופגים). מכאן, היום רק יכול להשתפר.

שיחות טלפון כמטלה

אבל מה באמת עושים כל היום חוץ מלהתעסק בדברים האלה? תגיד לי אתה, מובטל שכמותך. ובכן, מסתבר שדברים שהיינו רגילים שיקחו לנו זמן מסויים, לוקחים עכשיו פי ארבע מהזמן. פעם, בתקופה ההיא כשעבדתי, הייתי מדבר בטלפון מהשרותים בעבודה כדי להספיק עוד שתי שיחות טלפון. והיום? כל מה שאני עושה במשך היום הוא שתי שיחות טלפון ומדהים שזה הופך להיות ממש מטלה. "אז מה התכניות שלך למחר?" ישאלו אותך ואתה תמצא עצמך עונה: "אני צריך להתקשר לשתי מקומות". וזהו.

הטיפ של הפרק

מתישהו , יגיע הרגע שבו מישהו יציע לך לעשות משהו ביום המחרת, ואתה תאמר לו שאתה עסוק מדי, שמחר יש יום עמוס. אם הוא ישאל, אל תתבייש לומר לו שמחר אתה צריך להרים שלושה טלפונים ולקפוץ לבנק. הוא ממילא לא מבין איך זה, הוא הרי עובד. הוא משתייך לקבוצה של אנשים שמוותרת על ארוחת צהריים רק בשביל להספיק לעשות עוד שתי ישיבות. הוא קם בבוקר מוקדם והולך לישון מאוחר, כי הוא נמצא במשרד הרבה שעות. הוא מאלה, שכשאתה פוגש אותם ברחוב, אין להם שנייה לשאול אותך מה העניינים אלא רק אומרים לך 'אחי, אני חייב לרוץ, יש גירסה חדשה של המוצר עוד שבועיים'.

עסוק בלחיות את החיים

הוא מאלה שכשאתה מסתכל עליהם ברמזור הם תמיד מטופפים על החלון בעצבנות, מחכים שכבר יגיע האור הירוק. הוא מאלה שתמיד חושבים על מחר, ואף פעם לא נהנים מהיום. אל תתבייש לענות לו, כי מחר אתה ישן עד מאוחר, ואחרי הקפה של הבוקר, וארוחת בוקר קטנה, אתה תתחיל לסדר לעצמך את המחשבות. אתה לא ממהר אף פעם ברמזור, מה בוער? וכשאתה פוגש מישהו נחמד ברחוב אתה יכול לדבר איתו גם חצי שעה. אתה מאלה שנהנים מהיום, ויהנו גם מחר.
אז אם מישהו יציע לך לעשות משהו ביום המחרת, אל תתבייש להגיד לו שאתה עסוק מדי. עסוק מדי בלחיות את החיים.

תחביבים

"תחביב זה מה שאתה עושה בזמן שאשתך חושבת שאתה מחפש עבודה" (ג', מובטל הייטק, היה מנהל QA במשך שנתיים וכעת התחיל לעסוק בנגרות).
תן לי לעזור לך לחשוב על כמה אפשרויות לעיסוקים: העיסוק הראשון הוא גם המתבקש: חיפוש עבודה. ב-9:00 תרים טלפון אל חברות ההשמה (כל בוקר אל שתיים שלוש חברות אחרות) ותחפש דרך מודעות בעיתון או באינטרנט. ב-9:05 הפעילות הזו מסתיימת עקב מיעוט המשרות וחוסר עניין לציבור. במילא אין משרות שם בחוץ, אז תוך כמה דקות תוכל להתארגן על המשך הלו"ז. העיסוק השני – בישול. בחיים לא העזת לפתוח ספר בישול ולנסות לעשות אוכל של ממש, אבל עכשיו כשיש לך זמן למה שלא תמצא עצמך חותך סלרי ומקפיץ (סליחה, מפיל מהמחבת) פטריות ברוטב?

מגוון האפשרויות

העיסוק השלישי הוא ניהול של משק הבית. לא הגיע הזמן שפעם אחת תפתחו את המכתב השבועי מהבנק ותנסו להבין לאן הולך הכסף שלכם? או תנסו לשלם לוועד הבית מראש, או אפילו תבדקו מה קורה עם הכסף מביטוח המנהלים שלכם?
חוץ מזה, אפשר וכדאי לעסוק בספורט (לא, לא לראות את ערוץ חמש שבע פעמים ביום, כל פעם שלושה סטים של דקה וחצי) אלא ממש לרוץ, להרים משקולות או לשחות. אפשר גם לקרוא, לראות סרטים, לגלוש באינטרנט, לפגוש חברים ולעשות סדר באוסף המכתבים מתקופת הצבא. אפשר גם להתנדב פעם באיזה ארגון או עמותה. (אין לי שום דבר ציני לאמר על זה).

רשימת הדברים שאפשר לעשות כשמובטלים:

בישול
נגינה (ללמוד לנגן על גיטרה, מפוחית או אפילו סקסופון).
ספורט (ריצה, משקולות, אירובי, קרב מגע, אגרוף תאילנדי, שחייה).
לקנות Sony Playstation ולשחק כל היום בריצה, משקולות, אירובי, קרב מגע, אגרוף תאילנדי, שחייה.
לקחת קורס על המחשב (תכנות, Office, או אפילו עיצוב בפלאש).
להירשם לסינמטק ולראות שלושה סרטים בשבוע.
לעשות מנוי בספריית DVD ולראות ארבעה סרטים בשבוע.
לעסוק ביצירה (לכתוב ספר על חיי הבטלה, להתחיל לפסל, להתחיל לצייר או לעסוק בנגרות).
להיפגש עם חברים.
ללמוד (אפשר תואר ראשון או שני, ואפשר גם לימודי העשרה או לימודי תעודה).
לקחת קורס קיאקים (במרינה של הרצליה).
ללמוד לטפס על קיר טיפוס.
להתנדב בבית חולים.
להוריד מהאינטרנט קבצי MP3 של כל הזמרים שאי פעם אהבתם.
לסדר את ערימות המכתבים מתקופת הצבא.