שתף קטע נבחר

דו"ח המבקר: כשלים רבים בהקמת גדר ההפרדה

מבדיקת מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, עולים ממצאים קשים על יישום תוכנית מרחב התפר: תקציבים לא הועברו, מכשולים לא הוקמו, יישובים לא מוגנו, ומחסומי צה"ל אינם מצליחים לעצור מחבלים. בקיצור: הכל דיבורים

למרות ההתרעות הרבות לפיגועים ברחבי הארץ, דו"ח מבקר המדינה בנושא מרחב התפר המתפרסם היום (ד') מצביע על כשלים רבים בהקמת גדר ההפרדה.
על פי הדו"ח, רוב חלקי תוכנית מרחב התפר אינו מיושם, והתקציבים להקמת המכשול ולתגבור הכוחות לא הוקצו. הדו"ח קובע כי כוחות צה"ל ומג"ב הפועלים משני צדי הקו הירוק אינם מתואמים ביניהם, לא הוקמו המפקדות המשותפות, השוהים הבלתי חוקיים והמסייעים להם אינם מטופלים ואינם נכלאים, והמחסומים לאורך הקו הירוק אינם מונעים את מעבר המחבלים לתוך ישראל.
הדו"ח, בן 50 עמודים, מתייחס למגוון ההיבטים של הטיפול במרחב התפר. הדו"ח קובע כי "מרבית המרכיבים של התוכנית יושמו באופן חלקי בלבד ומרכיבים נוספים בוטלו. בנסיבות אלה, לא ניתן להשיג את מטרות התוכנית ולחולל שינוי משמעותי ביכולת להתמודד עם האיומים במרחב התפר".

דרושים: 400 מיליון; הוקצו: 15 מיליון

התוכנית הוכנה על ידי המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) בעקבות החלטת הקבינט ביולי 2001. הדו"ח מציין כי התוכנית לא תוקצבה כלל, ומשרד האוצר לא היה שותף בדיוני הקבינט. בשעה שראש המועצה לביטחון לאומי העריך את תקציב התוכנית בכ-400 מיליון שקל, הוקצו בפועל רק כ-15 מיליון. עשרות מיליוני שקלים נוספים הוקצו באופן עצמאי על ידי צה"ל והמשטרה. בנוסף צוין כי המועצה לביטחון לאומי, שהופקדה על תכנון מרחב התפר, הנה גוף מייעץ לממשלה, ואין בידיה סמכות לחייב את משרדי הממשלה ואת גופי הביטחון לפעול על פי הנחיותיה.
המבקר מציין כי עד חודש מאי 2002, סמוך לשנה לאחר החלטת הקבינט, לא סוכמו תוכניות העבודה בנושאי המכשול, המעברים, התקצוב והעובדים בישראל: "תוכניות אלה צריכות היו להיות מסוכמות עד ספטמבר 2001".
ראש המועצה לביטחון לאומי וראש המטה ללוחמה בטרור מצוטטים בדו"ח: "תוכנית מרחב התפר מקודמת שלא בקצב ובנחישות הנדרשים. הנושא מטופל לא כהלכה; מרחב התפר פרוץ וממשיך להיות מוקד לפעילות חבלנית עוינת. המרחב אינו ממלא את ייעודו".

רוב המחבלים חדרו לישראל דרך המחסומים

בתחום זה מציג המבקר ממצא קשה במיוחד, על פיו מחסומי צה"ל המפרידים בין יהודה ושומרון לשטח ישראל, אינם עומדים במשימתם העיקרית - מניעת חדירה של מחבלים לתוך ישראל.
במרחב התפר פרוסים 32 מחסומים, המשמשים כמעבר בין יהודה ושומרון למדינת ישראל, והמכונים בצה"ל "מחסומי סגר". השב"כ ומשטרת ישראל ניתחו את דרכי החדירה של מחבלים מיהודה ושומרון לישראל מאז תחילת אירועי ספטמבר 2000, ומצאו כי דרכי החדירה הנפוצות הן: חציית הקו הירוק בצירים הראשיים דרך המחסומים, באמצעות כלי רכב בעלי לוחית זיהוי צהובה או מונית ישראלית; חבירה לסייענים ביישוב פלסטיני הצמוד לקו הירוק; חציית הקו הירוק ליישוב ערבי-ישראלי בשטח ישראל.
מסיור שערכו אנשי משרד מבקר המדינה עולה כי הפעילות הביטחונית במחסומים וביישובים היתה לקוייה מבחינת היקפה ויעילותה. רמת הפיקוח והבקרה במחסומים הייתה מצומצמת.
ממסמכי צה"ל עלה כי מרבית המחבלים המתאבדים ומכוניות התופת חצו את מרחב התפר לתוך ישראל במחסומים שהבדיקה בהם הייתה לוקה ואף גרועה. הנחיית הרמטכ"ל מאוגוסט 2001, להציב בכל מחסום קצין או סמל בכיר דוברי ערבית, טרם יושמה.
על פי דו"ח המבקר, מחסומי צה"ל פועלים באופן מאולתר, ולא כנקודות מעבר ממוסדות. בחלק מהמחסומים נמצאו פקודות ישנות ולא תקפות, הבדיקות במחסומים מבוססות בדרך כלל על התרשמות ראשונית, ורק בחלק קטן מהן העוברים נבדקים בדיקות נוספות.

מיגון היישובים: עיכובים וחוסר תיאום

הדו"ח קובע כי במשך שנים ארוכות לא מוגנו יישובי מרחב התפר משני צדי הקו הירוק, והוחלט למגן את היישובים רק לאחר פרוץ אירועי ספטמבר 2000. בעניין הקצאת הכספים מטפלים גופים שונים, וחלק מהפעולות נעשות ללא תיאום עם פיקוד העורף, שאינו האחראי למיגון.
במרחב התפר באזור ירושלים, המכונה "עוטף ירושלים", פועלים כוחות מצומצמים ביותר של צה"ל ומג"ב, בגלל שמרבית כוחות צה"ל מושקעים בפעילות בתוך השטחים.
כוחות מג"ב הפועלים במרחב התפר משרתים במפקדות בעומק השטח, ולפיכך נוצרים קשיים באבטחת המתקנים ובשינוע הכוחות אל המשימות.

הקמת המכשולים: הוקצבו 7.5% מהסכום הנדרש

על פי הדו"ח, להקמת "המכשול נגד רכב" הוקצבו 15 מיליון שקלים בלבד – כ-7.5 אחוזים מהסכום הדרוש לכך על פי הערכת המועצה לביטחון לאומי, העומדת על כ-200 מיליון שקל. הסכום שהוקצב לרכישת האמצעים האלקטרוניים – כ-3.5 מיליון שקל, נמוך בהרבה מהסכום שנקבע – כ-36 מיליון.
פעילות הביטחון השוטף באזורי המכשול לא הייתה מספקת, ולא אפשרה שליטה ויירוט בעת הצורך. בחלק מהמקומות הקימו צה"ל ומג"ב קטעי מכשול מקבילים, בהיעדר ראייה כוללת ובהוצאות כספיות מיותרות.
המנהלת להקמת המכשול הוקמה במשרד הביטחון רק בחודש מאי 2002, כ-10 חודשים לאחר החלטת הקבינט. אורכו של המכשול, בעלות נדרשת של 942 מיליון שקל, הוא כ-110 קילומטרים בלבד – רק כשליש מהקו הירוק. התקציב למכשול עדיין לא הוקצה. לבד מהמכשול עצמו, עדיין לא התקבלו החלטות לגבי סדרי הכוחות, התוכנית המבצעית וסוגיות הפיקוד והשליטה הנגזרות מהחלטת הקבינט.

שוהים בלתי-חוקיים נתפסים ומשוחררים

מדו"ח המבקר עולה כי ההחלטה על טיפול מיוחד בשוהים בלתי-חוקיים, במסייעים, במלינים ובמעסיקים, שכלל אף תיקון לחוק הכניסה לישראל, אינה מיושמת. אלפי שוהים בלתי-חוקיים הנתפסים על ידי משמר הגבול וצה"ל משוחררים חזרה אל השטחים, לאחר שפרטיהם האישיים מוכנסים למחשב המשטרתי, וזאת בעיקר בשל מצוקת מקומות בבתי הכלא של שירות בתי הסוהר.
על פי הדו"ח, בשנים 1999 ו-2000 נתפסו כ-213 אלף פלסטינים ללא אישורי שהייה בישראל, מתוכם נשפטו 641 בלבד. מנובמבר 2001 עד מרס 2002 פתחה המשטרה 3,488 תיקי חקירה נגד שוהים בלתי-חוקיים, ו-2,069 תיקים נגד מסייעים, ומתוכם נשפטו 138 שוהים בלתי-חוקיים ו-83 מסייעים בלבד.
ראש לשכת החקירות של מג"ב כתבה במסמך בחודש ינואר 2002 כי "המאבק במציאת מקומות כליאה לחייבי מעצר לצורך שיפוט מהיר, מוביל לפשרה ולהפסקה גורפת של מעצרי שוהים בלתי-חוקיים והגורמים המסייעים. כל תיקי החקירה מועברים לגניזה, וערכם של תיקים אלה כקליפת השום".
הדו"ח מציין עוד כי צה"ל, שאמור לעצור מסתננים מעברו המזרחי של הקו הירוק, נמנע מלהגדיר אזורים שונים כשטח צבאי סגור, ולפיכך אין בידו סמכות לבצע מעצרים, ואף זאת בשל מצוקת המקום בבתי הכלא.

שורת כשלים בביטחון השוטף

על פי הדו"ח, צה"ל פועל לאורך מרחב התפר באופן המותאם בעיקר למשימות בעומק השטח הפלסטיני: "הצבא אימץ חלופה, שאינה מושתתת על הקמת מערך ביטחוני ייחודי במרחב התפר".
הדו"ח חושף כי צה"ל הקים במהלך 2001 מפקדה משימתית לאורך מרחב התפר, אולם ביטל אותה כעבור כמה חודשים, כיוון שלא היו בידיו הכלים המתאימים להתמודד עם הפעילות במרחב: "במועד סיום הביקורת, רובו הגדול של מרחב התפר לא כוסה כהלכה על ידי תצפיות; חסרו אמצעים טכנולוגיים לאיתור מסתננים; בין משטרת ישראל לצה"ל התקיימה תקשורת מוגבלת, שמנעה הפעלה ישירה של הכוחות".
המשטרה הקימה בנובמבר 2001 מפקדה של משמר הגבול בקו התפר, ועליה הוטלה האחריות לאזור שממערב לקו הירוק. הדו"ח קובע כי התיאום המבצעי בין צה"ל ומג"ב – אחד ההיבטים המרכזיים באבטחת מרחב התפר – לוקה בחסר. כמו כן, אין בידי הכוחות מכשירי קשר אחידים, וגם המפות ועזרי השליטה אינם אחידים. הפקודות שונות ואינן מתואמות. מערכות המחשבים בין שני הגופים אינן מחוברות. סיורים של צה"ל ומג"ב נעים לעתים בהיעדר תיאום, בחפיפה מלאה משני צדי הקו הירוק, תוך הפקרת חלקים גדולים של הגזרה.
יחידת התצפיות של מג"ב, המותאמת לטווחי תצפית של כמה קילומטרים, מסתפקת בכיסוי של מאות מטרים בלבד, ואינה צופה לשטח שמעבר לקו הירוק. גם בתחום המודיעין נמצאו ליקויים בהפצת מידע בין הגורמים השונים.
במאי 2002 הושלמה הקמתו של מנגנון תיאום בין מג"ב לצה"ל, אולם בסיום הביקור לא היה תיאום בין החמ"לים ובין הדרגים השונים לאורך כל שדרת הפיקוד.
הדו"ח קובע כי "חרף ההסכמה השוררת במערכת הביטחון בנוגע לחשיבות הפעילות במרחב התפר, טרם יושמה תפיסה מבצעית מגובשת. הפעילות של צה"ל ומג"ב סובלת מאינטגרציה מבצעית לקויה וממיצוי בלתי יעיל של הכוחות, המשאבים והאמצעים".

תגובת דובר צה"ל והמשטרה

מצה"ל נמסר בתגובה לדו"ח: "דו"ח מבקר המדינה בחן את נושא מרחב התפר במהלך תקופה בה התנהל תהליך דינמי של החלטות בסוגייה חשובה זו. במהלך התקופה פעל צה"ל במרץ ובנחישות כדי ליישם באופן מיידי את ההחלטות שהתקבלו, ואף שונו תוך כדי התהליך, בדגש על הקמת הגדר כמרכיב המרכזי במכלול תפיסת מרחב התפר.
"בכדי לממש את תפיסת מרחב התפר, בה רואה צה"ל תרומה להבטחת שלומם וביטחונם של תושבי ישראל, השקיע צה"ל משאבים רבים מתקציבו ועל חשבון משימות אחרות, בהכנת התשתית והתפיסה המבצעית. עבודה אינטגרטיבית זו נעשתה בתיאום עם הגורמים האחרים, לרבות משטרת ישראל ומשרד הביטחון.
"המשאבים הרבים הושקעו בהכנת התוכניות המבצעיות ובתשתית הנדרשת. לצורך כך קידם צה"ל תהליכי תכנון, מיפוי, בינוי, הנדסה וכו'. כל אלה נעשו ללא דיחוי ובלא להמתין להקצאות הנדרשות בתחומי התקציב ובכוח האדם. עבודה מקיפה זו נמצאת בתהליכי התקדמות תוך הפקת לקחים ויישומם".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במהלך השנה בה נערכה הביקורת נעשו פעולות רבות על ידי משטרת ישראל, לפתור את הנושאים שאינם קשורים בתקציב ובמשאבים, בתחום הכנת תוכניות מבצעיות למרחב התפר ועוטף ירושלים, תיאומים וקשר עם צה"ל, עבודת מטה הקשורה באינטגרציה המבצעית והטיפול בשוהים בלתי-חוקיים, תוך התמקדות במעסיקים, מלינים ומסיעים, לרבות ההסברה בעניין.
"נושאים אחרים, כגון בניית מבנים, השלמת ציוד, אמצעים וכיוב', נמצאים בתהליך התקדמות, אך יחד עם זאת, הינם פועל יוצא של תקציב נדרש שטרם התקבל".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
גדר ההפרדה. מרחב התפר פרוץ (ארכיון)
צילום: רויטרס
מומלצים