שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח: 22% מהילדים הפלסטינים סובלים מתת-תזונה
    מדו"ח אמריקני מקיף עולה כי 9.3% מהילדים בשטחים סובלים מתת-תזונה חמורה, ואילו 13.2% נוספים סובלים מתת-תזונה ברמה בינונית

    הארגון האמריקני USAid הציג היום (ב') במסיבת עיתונאים ממצאים של דו"ח מקיף, שממנו עולה כי 9.3% מהילדים בשטחים (13.2% מילדי עזה ו-4.3% מילדי הגדה) סובלים ממצב חמור של תת-תזונה, ואילו 13.2% נוספים סובלים מתת-תזונה ברמה בינונית (17.5% מילדי עזה ו-3.5% מילדי הגדה). תוצאות אלה מתייחסות לילדים בין הגילאים 6 חודשים עד 5 שנים.
    בנוסף מציג המחקר נתונים על אנמיה - מחסור בכדוריות דם אדומות, שנובע בין היתר מתת-תזונה. כ-20% מילדי השטחים (21% בעזה ו-19% בגדה) סובלים מאנמיה. בקרב נשים לא-הרות בגילאי 15-49 נמצא שיעור אנמיה ממוצע של 10.8% (9.5 בגדה ו-12% בעזה).
    לפי המחקר, המצב של תת-תזונה אצל הילדים בשטחים נובע בראש ובראשונה מן הסגרים, הכתרים והעוצרים שצה"ל מטיל על האוכלוסיה הפלסטינית. הסגרים גרמו לכך שבחודש יוני, למשל, לא ניתן היה להשיג מוצרי חלב בסיסיים בחנויות. גם המצב הכלכלי של תושבי השטחים מביא לכך שהם מתקשים לקנות מוצרי מזון חיוניים.
    עורכי המחקר ציינו שהמצב בעזה דומה לנתוני מחקר על תת-תזונה בסומאליה ובניגריה.הם הוסיפו כי עיקר הבעיה היא בערים חברון, ג'נין ועזה.

    "ילדים הולכים לישון רעבים"

    ארל וול, מנהל ארגון Care, שהשתתף בעריכת הסקר, אומר כי "כאשר מדברים על מצב חריף של תת תזונה, מדובר על ילדים שהולכים לישון רעבים". בתגובה לטענת בכירים ישראלים כי אין רעב בשטחים, אומר וול כי "זהו עניין של סמנטיקה. כשמדובר על מצב חריף של תת-תזונה, מדובר במצב חמור".
    מוחמד שאהין מאוניברסיטת אל-קודס, שהיה בין האחראים על המחקר, אומר: "הפתרון למצב המתואר בטווח הארוך הוא פתרון פוליטי של שתי מדינות לשני העמים, ושיפור של המצב הכלכלי של האוכלוסייה הפלסטינית. ברמה המיידית צריך לנסות ולספק לילדים חבילת מזון בסיסית, שתכלול ברזל וויטמינים. כמו כן צריך לשפר את מצב שירותי הבריאות והגישה אליהם. ברמה המיידית זה צריך להיעשות באמצעות סיוע בינלאומי, משום שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש תרופות ומזון".
    הנתונים שהוצגו הם נתוני-ביניים של המחקר, שהחל בסוף חודש מאי, וצפוי להסתיים באוגוסט 2003. המחקר נערך ב-1000 בתי אב פלסטינים בעזה ובגדה, ובמהלכו נשאלות המשפחות מדי שבועיים שאלות לגבי מצב התזונה והשירותים הרפואיים במקום מגוריהם. את המחקר ערך ארגון USAid בשיתוף אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, ארגון Care ונציגי אוניברסיטת אל-קודס.

    הפלסטינים: התערבות בינלאומית; ישראל מתגוננת

    שר הבריאות הפלסטיני, ריאד זענון, הכריז על "מצב חירום" בעקבות ממצאי הדו"ח. "אני קורא לקהיליה הבינלאומית לפעול כדי לסיים את הסיבה האמיתית שמאחורי ההידרדרות, שהיא הכיבוש, העוצר והצבא הישראלי", אמר זענון, "בלי התערבות ממשית של העולם כל מאמצינו יהיו רק זמניים". בישראל השיבו השכל עוד התקפות הטרור נמשכות, הצבא אינו יכול הסיר את העוצרים שמקשים על האוכלוסיה הפלסטינית.
    יועץ מתאם הפעולות בשטחים לענייני בריאות, ד"ר יעקב אדלר, אומר בתגובה לדו"ח: "רק בעזה מצב התת-תזונה והאנמיה מצריך התערבות מיוחדת. באיו"ש המצב סביר ואינו דורש התערבות כוללנית אלא ברמה פרטנית בלבד".
    גורמים ישראליים אמרו שקיים הבדל בין תת-תזונה לרעב. לדבריהם, אכן יש בעיה כלכלית קשה בשטחים, ולמשפחות רבות אין כסף לרכוש מזון, אולם אחוז הילדים הסובלים מאנמיה בקרב האוכלוסיה הישראלית הענייה (החרדית, למשל) אינו שונה משמעותית מזה של ילדי השטחים.
    גורמים ביטחוניים אמרו כי ההידרדרות במצב הכלכלי והבריאותי בשטחים החלה מאז שישראל עזבה את השטחים בעקבות הסכמי אוסלו, והעבירה את הסמכות לידיה של הרשות הפלסטינית. "אם אין חלוקה של מזון זה עניין של הרשות הפלסטינית. הם כנראה מחלקים למקורבים ולא לנזקקים" הם טוענים. הגורמים טענו כי לאחר שישראל מאשרת להכניס אספקה של סוכנויות הסיוע לשטחים, המזון נגנב או מחוּלק למקורבים ולמעשה כלל לא מגיע ליעדו.
    אנשי הסברה בישראל טענו כי הדו"ח מציג תמונה חלקית, ומלינים על כך שנערך, בין היתר, ע"י "סוקרים פלסטינים מוּטים".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים