שרון: אני מתכוון לעשות רפורמה בנושא חלוקת הנטל בצבא

ראש הממשלה אריאל שרון נשא היום (ה') נאום מיוחד במכללה לבטחון לאומי של צה"ל. שרון הפתיע כשהתייחס ל"חוק טל", שפטר את בני הישיבות רשמית משירות בצה"ל ואמר כי הוא מנהל מגעים עם רבנים כדי "למצוא פתרון בהסכמה".
גורם בכיר ב"דגל התורה" אמר לכתב ynet אבישי בן חיים בתגובה לדברי שרון בנושא המגעים כי "יכול להיות שהוא בקשר עם הרבנים דרוקמן ואבינר מהמפד"ל, ועם הרב מלכיאור ממימ"ד, אבל לא עם הרבנים שלנו. לא תהיה שום פשרה בנושא הזה, זה פיברוק".
בנושא המדיני שב שרון ואמר כי ישראל מבקשת שלום, אך לא תוכל להשיגו עם ההנהגה הפלסטינית הנוכחית. להלן הנאום המלא:
"כמעט שנתיים שאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת טרור שנכפתה עלינו. מלחמה בדפוסים שונים משהורגלנו, אבל המשכו של מאבק מתמיד על דרך חיינו וזכויותנו כעם. מאז מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר לפני כשנה בארה"ב הפכה ישראל לדגם של דמוקרטיה מתגוננת, הנלחמת על הבית, על ערכים ועל דרך חיים, לפתחו של הר געש של כוחות טרור ורשע המאיימים על היציבות והשלום בעולם כולו.
בימים האחרונים שוב עולות תחושות של זעם נורא, של חוסר אונים. אלו בדיוק התחושות שאסור, אסור להיכנע להן. הן תולדת הכאב והייאוש אבל הייאוש לעולם אינו מוליך לנצחון. רק ההתגברות על הכאב, קשה ככל שתהיה, יכולה להוביל עם להתגבר על הקשיים שבדרך ולהגיע למימוש יעדיו - לחיות שלום ובטחון על אדמתו.
אני מדבר אתכם הערב כמנהיגי העתיד של צה"ל, של כוחות הבטחון, של זרועות הממשל ושל העם הזה. מיד עם צאתכם מכאן אתם תעמדו בראש גייסות ושלוחות הממשל. אתם תדרשו להוביל את אנשיכם להתגבר על הכאב והזעם שלכם ושלהם ולהמשיך.
סוד המנהיגות בעת הזו הוא לעורר מחדש את רוח העם ורוח האדם, זו הרוח שממנה באים לכל אחד הנכונות למאמץ נוסף, קשה כמעט מנשוא, הדבקות ביעד והחתירה להכרעה ונצחון בסוף הדרך. כמו שאמר קלאוזוביץ 'רק נצחון אמיתי אחד - הנצחון האחרון'.

איך ממשיכים?

ברגעי הקושי האנשים שאותם אתם מנהיגים רוצים לדעת איך ולאן ממשיכים הלאה. גם כשהם סומכים עליך, יותר מכך, מגיע להם לדעת וחובה עלינו לסמן את היעד, את הכיוון ואת הדרך שבה נלך ונצא מזה למרות הקשיים שבדרך. הידיעה הזו וההבנה הזו הם התנאי לשמור את מצב הרוח, לאפשר להיצמד לנחישות, לבטחון ולתקווה שבסוף נגבור על המכשולים ונגיע אל היעדים, ואנחנו נגיע.
מטרתנו הלאומית ברורה - אנו חפצים בשלום. ישראל היא מדינה שוחרת שלום וגם ברגעים אלה, בעיצומה של מתקפת הדמים שנערכת עלינו, כלשונה של מגילת העצמאות שלנו, גם עכשיו אנו מושיטים את ידנו לשלום אל שכנינו. מטרה זו משותפת לכולנו. אין אדם בישראל שאינו רוצה בכך. אין לנו חילוקי דעות על המטרה. יותר מכך, אני מאמין גם שמרבית הפלסטינים רוצים בכך, שגם הם מאסו בחיים על החרב, שגם הם מבינים שדרך האלימות לא השיגה להם דבר והביאה אותם שוב ושוב לאסון לאומי. אני תקווה שגם הפלסטינים ירימו את קולם ויפעילו לחץ על הנהגתם לשלום אמת.
אני מייחס למצב הביטחוני השפעה גדולה ביותר גם על המצב הכלכלי של המדינה, בעיקר ביצירת אווירה חיובית. כדי לצאת למרחב כלכלי, להשקעות, לצמיחה, ליצירת מקומות עבודה, הכרחי להחזיר את הבטחון והשקט. צריך להתחיל בתהליך מדיני אמיתי, כזה שיוביל להסדר, להסכם, ובסופו של דבר לשלום.

לעקור את הכנופיה

בחתירה למטרה זו בכוונתי להשקיע את מיטב מרצי. ביננו לבין המטרה עומדת כנופית הרצח, הטרור והשחיתות של הרש"פ. כנופיה זו אינה רוצה בשלום עם ישראל בדיוק כמו שאין היא מתעניינת בהקלת המצוקות הקשות של הפלסטינים. הדרך היחידה לשלום מחייבת לעקור את כנופיית הרצח הזו מעמדותיה הפוליטיות.
אין אנו יכולים להגיע לשלום לבד. אנו רוצים בשלום ומוכנים לפעול ופועלים למען השגתו ללא לאות, אבל העם הפלסטיני חייב גם הוא לעשות מעשה, להוקיע ולהקיא מתוכו את הכנופיה הזו כדי לממש את זכותו לחיים של כבוד וחופש. זו הדרך ואין בלתה. כל נסיון לעשות עסקאות עם הטרור דינו להיכשל ולקרוס. כל נסיון להידבר עם אנשי הטרור רק ייטע בליבם את התקווה שיוכלו לרמות אותנו שוב. אנחנו לא ניפול בפח הזה, שנועד להחליש אותנו ולהציל אותם. לא תהיינה פשרות עם הטרור ולא יהיה עימו מו"מ. העמדה הנחרצת והצודקת שלנו הולכת ונעשית מקובלת יותר ויותר בעולם. כיום הדרישה העולמית מופנית לא רק לישראל אלא לפלסטינים. הם אלה שנדרשים לערוך רפורמות משמעותיות שימנעו את המשך הטרור הרשמי והחצי רשמי נגדנו ושבמקביל ימנעו את המשך השחיתות ובזבוז הכסף שמיועד לרווחת האוכלוסיה הפלסטינית.
כדי שנוכל להתקדם בתהליך המדיני חייבת להיות רפורמה אמיתית, רפורמה שמשמעותה ארגון מחדש של המנגנונים הפלסטינים, שהיום מעורבים כולם בטרור וניהול מערכת הכספים בדרך שתמנע סיוע לטרור, לטרוריסטים, לשולחיהם ולנותנים להם חסות. אפילו בקרב הפלסטינים עצמם נשמעים קולות הולכים וגוברים נגד משטר הטרור. לנו אסור להיות מעורבים בתהליכים הפנימיים של החברה הפלסטינית, אבל מותר לנו, וחובה עלינו, להקשיב לכל הקולות, לחפש כל זיק של תקווה ולעודד כל ניצן של רוח אחרת. אין לנו מלחמה עם הציבור הפלסטיני, איננו רוצים ברעתם, איננו חפצים לשלוט בגורלם. אני ער גם לסבל שעובר על הפלסטינים. הנחיתי את צה"ל ואת זרועות הבטחון לעשות הכל כדי להקל על חיי אוכלוסיה פלסטינית שאינה מעורבת בטרור. שר החוץ שמעון פרס מתאם את הפעולות הללו מטעם הממשלה ולשם כך הוא גם בא במגעים עם מי שצריך מהצד הפלסטיני, כל עוד הוא אינו עוסק בטרור או מעורב בו. וכבר זכה שר החוץ שלנו לשבחים בנושא פעולה זו מצד נשיא ארה"ב.
זו הדרך והיא קשה, לפעמים קשה מאוד. עלינו לדעת, ולהגיד זאת ביושר לציבור, אין פתרונות פלא שיכולים לשנות את מצבנו באחת. פשוט אין. גם גדר ההפרדה שאנו בונים אותה עכשיו, וצריך לבנות אותה, והיא תיבנה במהירות האפשרית, גם הגדר הזאת אינה פתרון פלא שימנע את כל הפיגועים, כי האמת היא, מרה ככל שתהיה, שאין קיצורי דרך במאבק הזה ואסור להתפתות להם. כל מי שפיקד על מערכה, כל מי שהוביל אנשים, מכיר את הבדידות של מי שכל משא האחריות נופל על כתפיו. קל לתת עצות, גם קל להתפתות להן, קשה יותר להנהיג בדרך הנכונה ובשיקול דעת. בצורך הזה להנהיג בדרך הנכונה, אני נתקל מדי יום, וכאן אולי אביא דוגמה אחת שמאוד מטרידה אותי. כאן, כשאני בין חיילים, מפקד בין מפקדים, בבית, אני רוצה לומר משהו אישי על אחת הדילמות הללו, היא לא היחידה, אבל בחרתי כאן דווקא לדבר עליה. אחת הדילמות הקשות בסוגיית הנשיאה בנטל של תלמידי הישיבות.
גם אני כואב סוגיה זאת, אך בנושא כל כך רגיש, ובזמן כל כך רגיש, הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא פילוג בתוך העם. זו היתה החלטה קשה אבל הייתי חייב להפעיל שיקול דעת והסברתי זאת. אני מתכוון לעשות רפורמה בנושא חלוקת הנטל. אני נמצא בקשר עם רבנים בנושא זה ואני מקווה להביא לשינוי צודק ואמיתי ובהסכמה. צריך להגיע לפתרונות בהסכמה ולא בכפייה. חשוב שתדעו, לא שיניתי את דעתי העקרונית בנושא הצורך בחלוקת הנטל, אבל אחדות היום היא המפתח להשגת מטרותינו והיא חשובה לכולנו מאוד. הגנרל מונטגומרי, מבכירי המפקדים הבריטים במלחה"ע השנייה, אמר על כך פעם 'המדיניות היחידה בתפקידים בכירים היא מסירות עזה לחובה וחתירה בלתי נלאית להשגת המטרה, חרף הביקורת הנלחשת או הגלוייה'. אני את חובתי אמלא, הבטחתי להוביל את ישראל בדרך האחדות לבטחון ולשלום וכך אעשה. בדרך היחידה שיכולה על פי הכרתי להביא אותנו אל היעד ולפי החלטות הממשלה.
חניכי מחזור כ"ט של המכללה לבטחון לאומי, אתם יוצאים היום לדרך חדשה, דרך לא פשוטה, דרך של מנהיגות. בדרככם זו תגלו שלעתים הכלי החזק ביותר שלנו כעם הוא העמידה הנחושה על ערכינו, על אמונותינו, על זכויותינו. אם תחפשו מהיכן לשאוב את הכוח לאותה עמידה נחושה תוכלו למצוא אותה כפי שאני מוצא בציבור. אני רואה את העמידה הנחושה בעיני החיילים הצעירים שאני פוגש בשדה. אני רואה אותה בעיני לוחמי המילואים שנקראים מחיי השגרה ובאים למלא את חובתם. אני רואה את האמת הזאת בעיני אנשי כוחות הבטחון וההצלה, מתנדבי מד"א, זכ"א, מכבי האש והמשא"ז. אני רואה אותה בעיניו של כל מי שנחלץ לעזרה להציע יד תומכת ומילת עידוד ונחמה לסובלים.
ולכל אלה שמוצאים ברגעי הקושי והאימה את האומץ לקום ולעשות מעשה, לכל אלה שממשיכים ללכת בדרך הקשה והלא סלולה, מתוך בטחון שנצח ישראל לא ישקר, לכל אלה יש לי רק מילה אחת - תודה. תודה שאתם כאן, תודה שאתם מאמינים, תודה שאתם ממשיכים, אתכם ורק אתכם ננצח. ואנחנו ננצח'.