NFC דרום: דם, יזע והרבה דמעות
טמפה ביי היא הקבוצה היחידה מהבית הדרומי והמיוזע של ה-NFC שיכולה לחלום על הסופרבול. יתר הקבוצות ינסו להפתיע ולצרף לרזומה ניצחון פלייאוף נוסף, במקרה הטוב
טמפה ביי בקאנירס | ניו אורלינס סיינטס | אטלנטה פלקונס | קרלוניה פנת'רס |
סביב שולחן המשחקים החדש של הבית הדרומי ב-NFC יושבות ארבע מהמרות: טמפה ביי בקאנירס והיד החזקה (זאת שנראית כמנצחת הברורה), ניו אורלינס סיינטס ופרצוף הפוקר (זאת שמבטיחה יותר ממה שהיא מוכנה להודות), קרולינה פנת'רס ומגדל הקלפים (זאת שנראית על סף קריסה), ואטלנטה פלקונס והאמונה במזל (זאת שמשאירה לעצמה מקום לאופטימיות).
הבקאנירס, הסיינטס והפלקונס עברו במהלך הקיץ מהפכות ושינויים אינספור, כשדווקא הפנת'רס, הקבוצה החלשה בבית, נשארת בשלה.
התקפה: מינויו של גרודן הביאה לתחילת תגובת שרשרת שגרמה לשינוי של ממש בכל מערכי ההתקפה. אל מאבק הקווטרבקים בין בראד ג'ונסון ושון קינג הצטרף רוב ג'ונסון (בילס), כל השלושה רואים עדיין ברסיבר המצטיין קישון ג'ונסון אופציה ראשונה במסירה, אולם בצידו השני ניצבים עתה קינן מקארדל (ג'אגוארס) וג'ו ג'ורביצ'יוס (ג'איינטס).
גם קן דילגר (קולטס) משמש מטרה אפקטיבית למסירה מעמדת הטייט-אנד. הוא מצטרף לקו התקפה משופץ שכולל מעתה גם את קרי ג'נקינס (ג'טס) ורומן אובן (בראונס). עם זאת, השינוי הגדול והריסקי ביותר הוא הבחירה במייקל פיטמן (קרדינלס) להוביל את משחק הריצה לצידו של הפול-בק הבלתי נלאה, מייק אלסטוט.
הגנה: ההערכה לה זוכה עדיין דאנג'י ב'ריימונד ג'יימס סטדיום' באה לידי ביטוי באמון שמפגין המאמן החדש בהגנה שהקים קודמו. וורן סאפ, הדפנסיב-טאקל הכבד (פיזית) והקליל (מנטלית) ממשיך לעמוד במרכז קו ההגנה, כשלצידו אנתוני מקפארלנד הענק וסימאון רייס התזזיתי. דריק ברוקס הוותיק ממשיך לעשות עבודה מצוינת בעמדת הליינבקר, משימה קלה יחסית כשמאחוריו תמיכה של קורנרבקים כמו רונדה בארבר ובראיין קלי וסייפטי מנוסה, ג'ון לינץ'.
ג'וקר: וורן סאפ – מטובי שחקני ההגנה בליגה, שלפי השמועות ינוסה השנה גם בקו ההתקפה.
קלף מהשרוול: קישון ג'ונסון – אלון מזרחי של הבאקס: חוש מצוין לקליטת טאצ'דאון ולפצצות מילוליות.
רולטה: מייקל פיטמן – כוחני, אך לא יציב, על המגרש ומחוצה לו.
ערבוב החפיסה: המאמן – ההתלהבות של גרודן המכונה 'צ'אקי' (על שם הבובה הרוצחת הדומה לו כל כך), תשכיח את הגעגועים לדאנג'י.
מה בקופה: סופרבול, רק הפעם באמת.
התקפה: ריקי וויליאמס כבר לא פה והקווטרבק אארון ברוקס מרגיש פחות מחויב למשחק הריצה. עכשיו, כשדיוס מקאליסטר הרב-גוני ניצב בעמדת הראנינג-בק, אפשר לעשות הרבה יותר דברים כולל לרווח את המגרש. הטייט-אנד דייוויד סלואן (ליונס) והרסיבר ג'רום פאת'ון (קולטס) יוסיפו אופציות מסירה לברוקס שיישאר תמיד מפוקס על היעד הראשוני, הרסיבר המצוין ג'ו הורן. הרוקי דונטה סטולוורת' יפתח מבערים על המגרש ולתוך ההרכב. קו ההגנה התחזק משמעותית עם הצטרפותם של לא פחות משבעה שחקנים חדשים. קייל טרלי המחוספס נשאר וינסה להתאפק מלקרקף שחקני יריב מקסדותיהם.
הגנה: התשוקה של הסיינטס לסאקס גרמה לא פעם להזנחת ההגנה כנגד משחק הריצה. עזיבת ל'רוי באטלר לקאובויס וג'ו גו'נסון לפאקרס תצמק אולי את כמות הסאקס, אך הצטרפותו של גריידי ג'קסון לחברת ארוחת הצהריים ("לאנץ' באנץ'") של נורמן הנד ומרטין צ'ייס יוצרת חומה בצורה במשקל כולל של כמעט חצי טון. הדפנסיב-אנדים, דארן הווארד והרוקי צ'ארלס גרנט, והליינבקר צ'ארלי קלמונס ינסו לעמוד במכסת הסאקס הקודמת.
נקודת התורפה העיקרית נשארה בעמדת הקורנרבק השמאלי, שם לא נמצא מקביל אמין לפרד תומאס. החתמת דייל קרטר (וייקינגס) הוותיק היתה אמורה לפתור בעיה זאת, אך הוא הושעה שוב בגלל נטייתו לחומרים אסורים ועד לחזרתו, יהיה על מייקל הות'ורן להחליפו בהצלחה.
ג'וקר: סאמי נייט – אחד השחקנים הפחות מוערכים בליגה, מצליח להבריק ולהשפיע מעמדת הסייפטי האפורה.
קלף מהשרוול: אארון ברוקס – קווטרבק פיקח ובעיקר נייד עם יד אדירה ועתיד גדול.
רולטה: דיוס מקאליסטר – האם הספיק להבשיל תוך שנה בודדת לתחליף ארוך טווח לוויליאמס?
ערבוב החפיסה: קו ההתקפה - קנדיל ג'קוקס (צ'ארג'רס), ויקטור ריילי (צ'יפס) ואחרים ינסו ליישר את הקו שהתעקם עם רואף (צ'יפס) וכריס נאולי (ג'אגוארס).
מה בקופה: ניצחון פלייאוף נוסף להיסטוריה.
התקפה: צ'נדלר אינו הוותיק היחיד שעזב העונה וגם הראנינגב-בק הנערץ ג'מאל אנדרסון שוחרר בגלל אי יכולתו להחלים מפציעותיו. במקומו הגיעו לאטלנטה ווריק דאן החמקמק (בקאנירס) והרוקי הדורסני טי.ג'יי. דוקט. השניים יחלקו את הכדור עם מוריס סמית', בוב כריסטיאן וגם ויק שאוהב לשאת את הכדור. כשהוא לא יעשה כן, יהיה עליו למסור לרסיברים המנוסים שון ג'פרסון ו-ווילי ג'קסון (סיינטס).
הגנה: השמועות אומרות שריבס בחר ללכת על מערך הגנתי של שלושה שחקני קו הגנה וארבעה ליינבקרים – החלטה מתקבלת על הדעת כשלרשותך ליינבקרים נוקשים ומנוסים כמו קית' ברוקינג, סאם רוג'רס (צ'ארג'רס) וג'ון ת'יארי (פאקרס). בקו ההגנה לעומת זאת, נאלצים הפלקונס להסתפק בפטריק קארני ואד ג'ספר. הקו האחורי נשאר החלק החזק בהגנה עם הקורנרבקים, אשלי אמברוז וריי ביוקאנן, והסייפטיז קית' לייל וקיון קרפנטר (בילס).
ג'וקר: קית' ברוקינג – הוכיח עצמו מחדש בעונה שעברה כאחד המתקלים הטובים בליגה.
קלף מהשרוול: ווריק דאן – לא חסון מספיק, אבל מהיר מדי להגנות היריבות.
רולטה: מייקל ויק – על הפוטנציאל אי אפשר להתווכח, אך האם הוא מוכן למימוש כבר בשנתו השניה?
ערבוב החפיסה: עמדת הראנינג-בק - הלב נשבר עם שחרור אנדרסון, דאן ודוקט יאחו אותו.
מה בקופה: לבנות את ויק.
התקפה: פוקס מרגיש נוח כדי להמשיך עם כריס ווינקי כקווטרבק ויתכן כי מדובר בהחלטה טובה, אלמלא כל מי שווינקי יכול למסור להם בשקט הם הרסיבר מוחסין מוחמד והטייט-אנד המזדקן ווסלי וולס. גם הפקדת משחק הריצה בלאמאר סמית' (דולפינס) או ברוקי דשון פוסטר לא יחלץ את ההתקפה מהפלונטר, למרות ההגנה הטובה שמקנים להם טוד סטוצי וג'ף מיטשל.
הגנה: בכל הנוגע להגנה (תחום ההתמחות של פוקס) המצב יותר טוב. הרוקי המקומי ג'וליוס פפרס צפוי להשתלב מיד בעמדת הדפנסיב-אנד ולשתף פעולה עם שיין ברוטון (ג'טס) בקו ההגנה ועם מספר ליינבקרים ראויים מאחוריו - דן מורגן, האניבל נייביס ומרק פילדס (ראמס). פוקס יצטרך לפתור את החולשה בקו האחורי, שם למעט מייק מינטר הוותיק קשה לציין שחקן שישפר את המצב.
ג'וקר: טוד סטורברון – הפנ'תרס הציגו בשנה שעברה את הפאנטר הטוב בליגה, נכס נדרש בקבוצה עם הגנה חלשה כל כך.
קלף מהשרוול: סטיב סמית' – מחזיר הבעיטות הצעיר הפך לאופציה הסבירה יותר לצבירת נקודות.
רולטה: כריס ווינקי – כשרוני אך עדיין חסר ניסיון ובגיל 28 אין לו הרבה זמן להשתפר.
ערבוב החפיסה: בעמדת הקורנרבק – טרי קוזין (דולפינס) ודרון ג'נקינס (טייטאנס) אולי לא ישפרו בהרבה את הקו האחורי אבל יצעירו אותו משמעותית.
מה בקופה: לנצח יותר ממשחק בודד.