צו פינוי לדיירים מרחוב אלי כהן בגבעת אולגה

דיירי בלוק 639 ברחוב אלי כהן בשכונת גבעת אולגה נדרשו בראשית חודש אוגוסט לפנות את דירותיהם באופן מיידי. במכתב שקיבלו ממהנדס העיר בחדרה, בני ממקה, נאמר כי המבנה בו הם מתגוררים "מהווה סכנה למתגוררים בו ולסובבים אותו". במכתב ציין עוד ממקה, כי עליהם לבצע גידור ולאטום את המבנה כדי למנוע כניסה של אנשים. המהנדס אף הוסיף "כל סכנה שחס וחלילה תהיה, הינה באחריותכם המלאה".
המכתב מסתיים באיום, לפיו אי קיום הדרישות או קיומן שלא באופן הנדרש בהודעה זו מהווים עבירה, ו"העונש הצפוי בגינם הינו קנס יומי לכל יום בו לא מתקיימות הדרישות".
התושבים מתלוננים כי הם נתונים במצב בלתי אפשרי, שכן מצד אחד, הם חוששים להישאר במבנה שהוגדר על ידי העירייה כמבנה מסוכן, ומצד שני, אין להם לאן ללכת.

דירות שיכון קטנות

בלוק 639 מורכב מ 24 דירות שיכון קטנות (65 מ"ר בכל דירה). למבנה ארבע כניסות. בדירות מתגוררים אנשים קשיי יום, המוצאים בדוחק את פרנסתם. בבלוק שוכנות זו לצד זו משפחות של ישראלים ותיקים, עולים חדשים מאתיופיה ועולים ממדינות חבר העמים. כולם שותפים לאותה הצרה.
לפני כשנה שלח יו"ר ועד הפעולה בבלוק 639, סמי דאודי, מכתב למהנדס העיר, ובו התריע על מצבו החמור של המבנה. הבניין הוקם בתחילת שנות ה- 60, כדי לשכן את העולים החדשים שחיו במעברה. "במהלך כל השנים סבלנו מרטיבות ומקילוף התקרות, והקירות וכל השיפוצים שהדיירים השקיעו בדירותיהם כדי לפתור את הבעיה, לא הועילו", כתב דאודי. "בשנים האחרונות מצב הבלוק והדירות הידרדר מאוד, קורות הבטון שתומכות בבניין ומפרידות בין דירה לדירה החלו להתפורר, והברזלים גלויים וחלודים. התקרות בדירות מתפוררות, וקיימת סכנת התמוטטות. חלק מהדיירים מפחדים לישון בדירותיהם מחשש שהתקרה עומדת ליפול עליהם".
בסיום מכתבו ביקש דאודי ממהנדס העיר לשלוח בדחיפות בודק מומחה על מנת לבדוק את מצב הדירות, ואם הבלוק בכלל ראוי למגורים. במקביל ביקש למצוא פתרון הולם לדיירים.
דאודי גם שיגר מכתב בעניין לממונה על פניות הציבור בעירייה, יהודית אסולין.
לאחר כארבעה חודשים שלח ממקה מכתב לחברת "עמידר", שבבעלותה תשע מתוך 24 הדירות בבלוק, וביקש לשלוח בודק מומחה מטעם החברה לבדיקת מצב הדירות ולבצע את התיקונים הדרושים.
מהנדס אזור הצפון של חברת "עמידר", ארקדי פריימק, שלח מכתב תשובה לממקה, ובו כתב: "מצב המבנה מחייב ביצוע תיקונים נרחבים בשני שלבים: שלב א' – מניעת חדירות מי גשם לתוך המבנה דרך הגג ופירי צנרת. שלב ב' – חיזוק שלד המבנה, כולל קירות, קורות ותקרות. הינך מתבקש להוציא צו להסרת הסכנה לכל דיירי הבית עם דרישה באופן מיידי לטפל בבעיות המבנה".
עוד ציין פריימק במכתבו, כי "מכיוון שרוכשי הדירות אינם בעלי הון, ואין להם אפשרות לטפל במבנה, אמליץ לעיריית חדרה לבצע עבודות לצורך מניעת החמרת המצב ולחייב הדיירים בתשלום. חברת עמידר תשתתף בחלק היחסי של הוצאות הטיפול, כולל תכנון, פיקוח וביצוע על פי אישור מוקדם".
מכתב זה הוביל את ממקה להוציא לפני כחודש את המכתב, בוא הוא מודיע, כאמור, לדיירים כי המבנה בו הם מתגוררים מהווה סכנה, ולפיכך הם נדרשים לפנות את המקום לאלתר.

הוועד: חשש מאסון ורסאי הבא

המפגעים בבלוק נראים כפצצת זמן מתקתקת. התושבים חוששים מאסון ורסאי הבא. הכניסה הקדמית לבניין עלובה. סדק בתקרה מקדם את פני הבאים לכניסה הראשונה. עשבים שוטים גדלים בתפזורת, ופסולת בצדם. גם הכניסה האחורית אינה מחזה מלבב: החצר משמשת כמגרש גרוטאות למכוניות ששבקו חיים ולחפצים ישנים, ויונים מקננות בגג המבנה.
לטענת יו"ר ועד הבניין, סמי דאודי, כל הדירות בבלוק היו שייכות בעבר ל"עמידר". לאחרונה, לאחר שעבר חוק הדיור הציבורי, החלו הדיירים עצמם לרכוש את הדירות. כיום, כאמור, נותרו תשע דירות בידי "עמידר" ו 15 דירות הן בבעלות הדיירים.
סמי דאודי עצמו גר בבלוק 25 שנה. לפני שנה עלה בידו לרכוש את הבית ב 55 אלף דולר. "הבלוק הזה הוזנח הרבה מאוד שנים על ידי עמידר שהיתה חייבת לטפל בו. במשך השנים המצב הלך ונעשה רע. עמידר עשתה מאמצים בשנתיים האחרונות למכור את הדירות, ורובן נרכשו. אבל היום עמידר מתנערת מאחריות כלפי מצב התחזוקה של הבלוק. אני מסכים שכל אחד יכול לתקן את הדירה שלו, אבל לא על זה העניין. המבנה מסוכן למגורים. יש בו הרבה מפגעים, והבולט שבהם הוא חלחול מים מהגג. התקרה נופלת ביחד עם הטיח".
דאודי מנסה, ללא הצלחה, להבין לאן בדיוק יכולות 24 משפחות מעוטות יכולת ללכת. "אין לאנשים לאן להתפנות. התשובה של מהנדס העיר להתפנות לאלתר מעידה על חוסר אחריות. המהנדס רוצה 'כיסוי תחת' ולהסיר ממנו כל אחריות. עיריית חדרה חייבת למצוא פתרון בהקדם. אי אפשר לזרוק לכלבים 24 משפחות".
לאיזה טיפול אתה מצפה?
"אני מצפה מעיריית חדרה לדאוג לכל הדיירים לדיור חלופי בתנאים סבירים, עד לטיפול מהיר בכל הליקויים במבנה. חברת עמידר צריכה לטפל בבעיות התחזוקה, ובהקדם האפשרי".

חברת מועצה: העירייה מתנערת

מי שמלווה את התושבים ומנסה לעזור להם במצוקתם היא יו"ר סיעת "קדימה" חברת מועצת העיר, עו"ד אתי מימון.
התושבים פנו אליה לאחר שקיבלו מהעירייה את המכתב המודיע להם כי המבנה בו הם מתגוררים הינו מבנה מסוכן.
"לאחר שהתושבים פנו אלי, פניתי לראש העירייה והתקיימה בלשכתו פגישה עם מנהל המחוז מטעם משרד הבינוי והשיכון. הצטרפתי לפגישה והעליתי בפניו את הנושא. בסופו של דבר סוכם, כי תוקם ועדה שבה ייקחו חלק נציג של העירייה ונציג של משרד השיכון. הוועדה אמורה לספק תשובות עד ל1 באוקטובר השנה, ואני סקפטית לגבי מציאת פתרון הולם לבעיה, אך אין ברירה, אלא להמתין". מימון הוסיפה: "אני מצרה על כך שלקח לגורמים השונים בעירייה כל כך הרבה זמן לטפל בעניין. מאז שפנו התושבים לעירייה, לפני למעלה משנה, אף אחד לא נקט יוזמה וניסה לבדוק את הנושא.
"אני סבורה שהמכתב מטעם מהנדס העיר, המודיע לדיירים כי המבנה מסוכן ועליהם לפנות אותו לאלתר, נועד להסיר את האחריות מעיריית חדרה ולגלגל אותה חזרה לכיוון התושבים. זה אקט שמלמד על אי נכונות להתמודד עם הבעיה האמיתית. הייתי מצפה שלפני שמודיעים לדיירים שעליהם לפנות את המבנה בו הם מתגוררים, יחשבו על פתרון הולם.
"העירייה לא רק שלא עזרה, אלא הרעה את המצב הזה שהכניסה את הדיירים לפאניקה. מבחינה חוקית, עיריית חדרה אולי לא מחויבת לשפץ בתים בבעלות פרטית, אך ברמה הציבורית היא בהחלט אחראית לתושבים שלה, בייחוד כלפי אלה שמצבם הסוציו אקונומי נמוך".

העירייה: נשקול "פינוי בינוי"

דובר העירייה, רז זהבי, מסר בתגובה: "המבנה ברחוב אלי כהן הוקם בתחילת שנות ה- 60, ונמצא באחריות משרד השיכון ועמידר. אין ספק שמדובר בהזנחה של עשרות שנים, שבסופו של תהליך גררה הכרזה של מהנדס העיר על היותו של המבנה – מבנה מסוכן.
"למרות שידייה של העירייה כבולות בנושא, ואין היא יכולה למצוא פתרונות דיור לתושבי הבניין, נעשתה במהלך הקדנציה הנוכחית סדרת פעולות כדי לסייע לדיירים במצוקתם. בנוסף למינויה של ועדה ציבורית שאמורה לחפש פתרונות למצב, העלה ראש העירייה את הנושא בפניו של מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי, על מנת שהמינהל יגבש מודל לפרויקט 'פינוי בינוי' לרווחתם של דיירי הבניין.
"למרות הביורוקרטיה הכרוכה בהצעות הפתרון הניצבות על הפרק, העירייה נחושה להמשיך ולחפש דרכים לסייע לתושבים תוך שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ועם התושבים עצמם. יש לציין שבימים הקרובים אמור מהנדס העיר, בני ממקה, להיפגש עם הממונה על האכלוס במשרד השיכון במטרה למצוא פתרונות לבעיה".

"עמידר": הרוב בבעלות פרטית

דוברת "עמידר", רחל פרימור, מסרה בתגובה: "בבלוק 639 גרות תשע משפחות דיירות עמידר, מתוך 24 דירות הנמצאות בבעלות פרטית. על פי חוק המקרקעין – חוק בתים משותפים, חלה חובת התיקון של חלקי הרכוש המשותף על נציגות הבית. במקרה כזה, חברת עמידר תישא בהוצאות התיקון של דייריה. כמו כן, תדאג עמידר להעביר את משפחות דיירי החברה לדיור חלופי, עד אשר יסתיימו עבודות התיקון הנחוצות. מהנדס חברת עמידר באזור הצפון, ארקדי פריימק, הודיע בכתב למהנדס העיר על הצורך בהוצאת צו סכנה למבנה, דבר שיאפשר ביצוע תיקונים במקום".
פרימור ציינה, כי ברגע שהאנשים רכשו את הדירות, עמידר לא צריכה ואף לא יכולה להתערב.
דובר משרד השיכון, קובי בלייר, מסר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון רואה בעין סוציאלית את בעייתם של דיירי בלוק 639 בגבעת אולגה. במבנה יש 24 דירות, תשע מתוכן דירות עמידר. משרדנו הציע לדיירי עמידר דירות חילופיות לתקופת השיפוץ ליתר הדיירים, שמצבם הכלכלי אינו שפיר, יציע משרדנו סיוע בשכר דירה לתקופת שיפוץ הבניין".