מזכיר התנועה הקיבוצית: "אני חושש מתוהו ובוהו"

החלטת בג"ץ מהבוקר (יום ה') לבטל את ההסדרים לפיצוי החקלאים על הפשרת קרקעות, היא בעלת משמעות כלכלית אדירה, אבל לא רק. המאבק על הקרקעות הפך בשנים האחרונות לסמל למאבק העדתי, בין יוצאי עדות המזרח לבין הקיבוצים - מאבק על קרקעות, כסף, כוח - וגם כבוד.
בעקבות ההחלטה, קוראים במערכת הפוליטית להגיע בהקדם להסדר חדש. השר אלי ישי הציע להקים קרן לזוגות צעירים ותושבי הפריפריה מכספי הקרקעות החקלאיות המושבחות. הוא אמר כי "מדובר בעשרות מיליארדי שקלים שעל האוצר לחלק באופן צודק בין כולם". ישי בירך על החלטת בג"ץ ו"הראיה החברתית הכוללת שעמדה בבסיס ההחלטה".
יו"ר מולדת, ח"כ בני אלון, אמר כי יש לנצל את ההחלטה "כדי לעשות צדק חברתי עם עיירות הפיתוח". אלון מתכונן ליזום חקיקה בכנסת שתחלק מחדש את הגבולות הפנימיים של הרשויות, ותפצה עיירות פיתוח צפופות אוכלוסין ודלות קרקע, בקרקעות שיתקבלו ממועצות אזוריות דלות אוכלוסין ועתירות קרקע. לדברי אלון, "זאת הזדמנות לצדק חברתי ולמהפכה אגררית, כל זאת מבלי לפגוע בזכויות ההיסטוריות והמשפטיות של הקיבוצים".
שר החקלאות שלום שמחון יביא ביום ראשון הקרוב לממשלה הצעת פשרה בנושא קרקעות הקיבוצים, המבוססת על החלטות הוועדות הציבוריות שבחנו את הנושא - ועדת רונן וועדת מילגרום. "בעקבות החלטת בג"ץ יש להגיע להסדר היסטורי", אמר שמחון, "כל הצדדים, כולל הקשת הדמוקרטית המזרחית, מבינים היום שלא ניתן להשליך את החקלאים מאדמתם בלי פיצוי מסויים, אחרי שאיבדו את מקור פרנסתם לאחר שנים שהשקיעו בקרקע. פיצוי בגובה 20 אחוזים הוא הגיוני ויש לזכור שמתוכו יורדו מיסים והיטלים", דברי השר.
ח"כ אבשלום וילן (מרצ) מקיבוץ נגבה, לשעבר מזכיר הקיבוץ הארצי, לא נבהל מפסיקת בג"ץ וטוען כי כעת יוכל לקדם בחקיקה מסודרת את החוק שהציע בעבר לעיגון זכויות החקלאים בקרקע, יחד עם חברי הכנסת ישראל כץ, צבי הנדל וענת מאור.
"מעז יצא מתוק", אומר וילן, "כי נוכל להתחיל לטפל בחוק לעיגון זכויות החקלאים. גם בחוק שהצעתי ישנו סעיף המשאיר את הטיפול בנושא האחוזים שיקבלו החקלאים לשיפוטו של שופט עליון והשארנו מקום גם לוועדה ציבורית. אחרי ארבע שנים שבהן העסק היה תקוע, נוכל להתחיל לפעול. בכל מקום בעולם בו מעבדים קרקע 50 ו-60 שנה אתה משביח אותה, ואחרי כן אתה מקבל משהו. הוויכוח היום הוא על המשהו".
מזכיר התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל, אמר ל-ynet: "אין לנו בעיה עם החלטות בג"ץ. החשש הוא שהמערכת לא תדע לקבל את ההחלטות הנדרשות במהירות הנדרשת ואז יהיה תוהו ובוהו בהתיישבות ובמקרקעין. דרושה החלטה מהירה של הממשלה שתביא לפשרה בין הצדדים, על מנת שהמערכת תוכל להמשיך לתפקד. צריך לקבל את כל ההחלטות מחדש מהר. אנחנו בעד שינוי ההסדרים, אבל אני חושש שזה ייקח זמן רב מדי. הממשלה צריכה לקחת אחריות ולקבל החלטות מהירות".
ח"כ אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו) בירך על החלטת בג"ץ. ליברמן (שר התשתיות לשעבר) קרא למינהל מקרקעי ישראל ליישם את החלטות ועדת מילגרום, שדנה בנושא בעבר. ועדת מילגרום קבעה כי הקיבוצים יזכו לפיצוי בגובה 10% באזור המרכז, במקום 27%. באזורי עדיפות ב' יזכו לפיצוי של 20%, ואילו באזורי עדיפות ג' (אזורי פיתוח) יועלה הפיצוי לו יהיו זכאים ל-31%.

"ניצחון לשוחרי הסביבה"

החברה להגנת הטבע אמרה בתגובה, כי "ההחלטה היא ניצחון גדול לשוחרי הסביבה, וצעד חשוב לשימור השטחים הפתוחים בישראל". החברה ציינה כי
בית המשפט העליון קיבל גם את העתירה שהגישה החברה בנושא. העתירה עסקה בשמירה על השטחים הפתוחים ועל מדיניות התכנון הלאומית.
לדברי מנכ"ל החברה להגנת הטבע, מיקי ליפשיץ: "החלטת בית המשפט מחזקת את עמדת החברה להגנת הטבע בדבר חשיבות שימור השטחים הפתוחים והנוף למען הציבור כולו, וכן את מדיניות מוסדות התכנון בנושא".
מנכ"ל האגודה השיתופית החקלאית "גרנות", יצחק בדר, אמר: "המשמעות המעשית והמיידית של החלטת בית המשפט העליון היא שהכל נשאר תקוע, ובעינו נשאר המצב האבסורדי של העדר הכרעה והעדר יציבות של שוק המקרקעין בישראל. החלטת בג"ץ עם כל המילים היפות שבה, גוזרת את דינו של שוק הנדל"ן למשבר עמוק ומתמשך".