שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הצד האפל של עמוד האש

    "רוח קדים - כרוניקה מרוקאית" זו סידרה כואבת, מטלטלת ומקוממת. "חשוב מאוד שכל ההיסטוריות ייכתבו, לא רק היסטוריה אחת", אומר האיש שיצר אותה, דוד בן-שטרית. ראיון איתו הוא מונולוג של זעם על קיפוח עדתי מתמשך, ונבואה אפוקליפטית על מה שיקרה אם הדברים לא ישתנו

    בהקשר לסידרה "רוח קדים - כרוניקה מרוקאית" מסביר אורי שנער (נשיא "קשת") את משמעות המושג התנ"כי "רוח קדים", הלקוח מאחת הנבואות היותר זועמות בספר יחזקאל: "'הלא כגעת בה (מדובר על הגפן) רוח קדים תיבש יבש'. זה טקסט סימבולי. מדובר בגפן עסיסית, פורחת, מצוינת, מוכנה ליין טוב, שברגע שרוח הקדים נגעה בה - היא יבשה. זוהי סידרה כואבת, שפותחת פצע פעור של חיים תרבותיים עשירים מאוד. עד שהיינו מסוגלים לגעת בו, לקח לכולנו דור".
    "רוח קדים - כרוניקה מרוקאית' היא לא רק על המרוקאים או על המזרחים. היא על כולנו. בשביל שיהיה לנו פה עתיד משותף, חשוב מאוד שכל ההיסטוריות ייכתבו, לא רק היסטוריה אחת". דברי הקדמה אלה של דוד בן-שטרית, יוצר הסידרה התיעודית- היסטורית (יחד עם זוגתו, סיני בר-דוד), הם המוטו המלווה את שלושת פרקיה (הפרק השני יוקרן היום, יום ה', 22.00, ערוץ 2, והפרק האחרון ביום ב', 22.00).
    סידרה מטלטלת. כואבת. מקוממת. קורעת את הנשמה לגזרים. עוצרת נשימה ומצמיתה לכיסא. סאגה של ארבע שעות וחצי, הסורקת וסוקרת ביסודיות את סיפורה של יהדות מרוקו: העליות הגדולות בשנות ה-50, הסלקציות, הגזזת, המעברות, הקמת עיירות הפיתוח, מרד ואדי סאליב ב-1959, הפנתרים השחורים, הקמת ש"ס וכניסת אריה דרעי, מנהיג ש"ס, לכלא מעשיהו באוגוסט 2000.
    הסיפור ההיסטורי נשזר באמצעות פסיפס סיפוריהם האישיים של שישה גיבורים: אריה דרעי, שלמה בן-עמי, סמי שלום שטרית, ראובן אברג'יל (ממנהיגי הפנתרים השחורים), עזר ביטון (מושבניק מאביבים) ועובד אבוטבול (ממנהיגי המרד במבשרת ציון, שסירבו להתפנות מדירותיהם הציבוריות וביקשו מקלט מדיני ביריחו). רגע אחרי שהמסך יורד, שאלתי את בן שטרית אם "רוח קדים" היא ה-OUT של "עמוד האש" "לא", הוא משיב בחיוך מנצח, "'רוח קדים' היא ה-IN שלנו".
    בן-שטרית, 48, קטן, מזוקן וקפיצי, זועם ומקונן מרה על ההתעלמות של רוב אמצעי התקשורת מהסידרה. "שלמה בן עמי אמר לי: 'מה אתה רוצה, אלה בני דור המייסדים. הם רוצים שההיסטוריה שלהם תמשיך לשלוט. כל דבר אלטרנטיבי מטריד את שנתם, והם ייאבקו בו בכל הכוח. הם לא אוהבים שהמאבק המזרחי מגיע ל'קשת', לפריים טיים, הם לא אוהבים שמישהו זר נוגס בעוגה שלהם. הם מעדיפים שהמאבק המזרחי ימשיך להיות בלשכת הסעד, על לחם-עבודה. הם רוצים להמשיך את השליטה בקרקעות, בחינוך ובתרבות, שם השליטה היא טוטאלית'".

    מדוע בחרת לפתוח ולסגור את "רוח קדים" עם אריה דרעי?

    "פרשת דרעי היא פצע בלב האומה. הדיכוי מחדש של שנות ה-50. מדהים איך הוא חוזר על עצמו. בסוף הסידרה דרעי אומר: 'יהיה כאן פיצוץ בסוף'. המהפכה שלו זה 'שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד'. יש לי ויכוח אידיאולוגי קשה עם אריה, אבל יכול להיות שהמהפכה המזרחית עוברת דרך בית הכנסת".

    הקדשת את הסידרה לדוד בן-הרוש ז"ל, מנהיג מרד ואדי סאליב. מדוע?

    "כי הוא גיבור תרבות גדול שלנו, שנשכח מההיסטוריה הישראלית. הוא היה מנהיג המרד המזרחי הראשון, החשוב ביותר. הוא היה המנהיג המזרחי הראשון שאמר לא למפא"י, לא לממסד, לא לדיכוי של אבא חושי בחיפה. הוא אמר לבן גוריון את המשפט הכי חשוב: 'אנחנו בניו של מלך מרוקו, לא בניו של בן-גוריון'. שזה אומר, אנחנו לא בדיוק ציונים. הבאתם אותנו בשביל ליישב את השממה, ככוח עבודה זול. הבאתם אותנו גם כדי להילחם נגד הערבים. מה שמעניין אותי בסרטים שלי זה האדם המורד, שמנסה לשנות את גורלו. בן-הרוש הוגדר ע"י הממסד כקרימינל. אויב העם. רועה זונות. סכינאי. והפלא ופלא, הוא מרוקאי".

    למה כרוניקה מרוקאית ולא מזרחית?

    "דוד בן-הרוש היה מרוקאי. מנהיגי הפנתרים השחורים הם מרוקאים. אריה דרעי מרוקאי. ההנהגה הראשונה של הקשת המזרחית הדמוקרטית - סמי שלום שטרית וד"ר יוסי דהן - מרוקאים. המרוקאים הם הקבוצה הכי מרתקת, המראה של כל הטרגדיה המזרחית. הם עסוקים הכי הרבה במחאה, כי הכאב, הפצע והדיכוי הכי גדולים בארץ היו מנת חלקם של המרוקאים. המרוקאים הם גם הקבוצה הכי גדולה בישראל שעברה סלקציה. כל העניין הזה של הגזזת. אתה יודע כמה עשרות אלפי חולי סרטן מרוקאים יש מהגזזת הזאת? מישהו מדבר על זה? מישהו נאבק למענם?
    "ירון לונדון אמר לי: 'אנחנו ההיסטוריה המרכזית. אנחנו המיתוסים. אנחנו שילמנו את המחיר הכי כבד בשואה ובמלחמת העצמאות. ב-1948 היינו הרוב, 93 אחוז. רק שבעה אחוזים היו מזרחים. המזרחים לא תרמו כלום למיתוס הציוני ולהקמת המדינה'. אתה מצפה מהאנשים האלה, המכונים מערביים, שיהיו אוניברסליים ורב-תרבותיים. מסתבר שחלקם עדיין פלאחים אוקראינים. אתה יודע איך קוראים להם בפריז ובלונדון? 'הברברים של המזרח'. איזו תרבות הם הביאו לפה? יש פה ניוון תרבותי מדהים. אנחנו, המזרחים, והערבים הישראלים - האלטרנטיבה היחידה במרחב הזה. אנחנו התקווה היחידה לחברה אזרחית שפויה ודמוקרטית. האשכנזים עדיין בפאניקה. בפראנויה. בשלטון צבאי. תראה מי שולט בתרבות כאן: שר התרבות, גנרל (מתן וילנאי). האחראי על הקרן לסרטי איכות, יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר".

    "רוח קדים" היא דליפה גרעינית. פירצה בחומה?

    "נכון. וצריך להודות לאורי שנער, לאבי ניר (מנכ"ל 'קשת'), ליוהנה פרנר (מנהלת התוכניות לשעבר של 'קשת'), ול'קרן יהושע רבינוביץ' - פרויקט קולנוע' - קרן של גיורא עיני, יוסי אורן ונחמן אינגבר. שנער ופרנר מאמינים ברב-תרבותיות. הם אנשים אמיצים ומדהימים. ערוץ 2, באופן כללי, הוא ערוץ אשכנזי, אלא שהפעם לא היתה להם ברירה. הם לא יכולים להתעלם ממני. הם יודעים שה'ניו יורק טיימס' הכתיר אותי כאחד מעשרת הדוקומנטריסטים הגדולים בעולם. 'לה מונד' הגדיר אותי 'אחד מגדולי משוררי הקולנוע הפוליטי', ופה לא רוצים לכתוב על 'רוח קדים'. החברה הישראלית שסועה, עוברת דרמה גדולה, הכל הולך להתפוצץ לנו בפרצוף, והתקשורת מעדיפה להמשיך לחיות בתוך בועה מדהימה".

    האם הטלוויזיה המסחרית מטפלת ברעיון המזרחי משיקולי רייטינג?

    "אני, בוזגלו (חיים) ואחרים קיימים רק בגלל הטלוויזיה המסחרית. כשהיה רק הערוץ הראשון, הציבורי, קיבלתי במשך 20 שנה תשובה 'אין עניין לציבור' לכל הפרויקטים ששלחתי. איפה הפתיחות? איפה שיש תחרות אמיתית. בינתיים רק ב'קשת' ('בת ים ניו יורק', 'שמש', 'הדימונאים', 'רוח קדים'). מתחילים להיווצר ב'קשת' גיבורי תרבות מזרחיים, שלא קיימים באף טלוויזיה אחרת".

    חמש שנים מחייך הקדשת לסידרה. תחושת ייעוד? שליחות?

    "בעיקר ייעוד. זו היסטוריה שאני חייב לספר. שום דבר לא יעצור אותי, אלוהים לא יעצור אותי. 'רוח קדים' היא הצד האפל של 'עמוד האש', של הציונות, של השמאל הישראלי. 'רוח קדים' מפרקת את הציונות לגורמים. היא כתב אישום חזק מאוד נגד דור המייסדים, נגד הציונות, שעסוקה כל החיים שלה בדיכוי רוב האזרחים כאן. נגד האליטות. נגד השמאל. נגד ש"ס. לא נגד דרעי, שהוא קורבן. ש"ס התנגדה לעשרה חוקים חברתיים חשובים. כולל חוק הדיור הציבורי. 'רוח קדים' שוחטת הרבה פרות קדושות. זה גם סרט על האשכנזים, לא רק על הקורבן, גם על התליין".

    אתה חושב שהאשכנזים ינסחו כתב הגנה?

    "ההתנגדות לסידרה הזאת, ההתעלמות של כמה עיתונים ממנה, היא כתב הגנה. בוא נחכה עוד שבועיים. אני בטוח שיעופו הרבה ריקושטים. אנשים כמו חיים חפר יקומו באלפים... אבל זה טוב, זה יוציא אותם מהחורים, את כל הגזענים העלובים האלה. זו אחת המטרות שלי. אין לי כוח יותר לאנשים פחדנים עלובים ובינוניים. אני מאמין באנשים אמיצים, שמשלמים את המחיר. עד שאני לא אגמור את הפרויקט של כל היסטוריית הגזענות פה, לא אשתוק".

    מה המסקנות שלך מהסידרה?

    "שהיתה פה שואה רוחנית-תרבותית. הם לא רצו את המזרחים. הם רצו את יהדות מזרח אירופה. אבל מאחר שרוב היהדות הזאת נספה בשואה, הם הביאו, מחוסר ברירה, את יהודי המזרח. כדי להפוך לכמה מיליונים במאבק עם העולם הערבי. כדי ליישב את השממה, כחוטבי עצים ושואבי מים, כמאגר של חיילים. זה לא נעשה מתוך רצון אמיתי. זו היתה מדיניות מכוונת. במזיד. היתה מדיניות של סלקציה, של פיזור אוכלוסין, של סבל, של עוני. כשהפולנים הגיעו, שמו אותם שבועיים במעברה וגולדה מאיר ישר סידרה להם שיכון. המזרחים היו תקועים שם שלוש-ארבע שנים. מה אומר בן-עמי: 'מפא"י זה החטא - ש"ס זה עונשו'. מה אומר ראובן אברג'יל: 'לא רצינו לשנות סדרי עולם. סך הכל ביקשנו ביליארד למועדון שלנו. קצת חינוך, לא יותר. לא ביקשנו את כל העוגה, רק פירורים'. היום אני אומר שהמזרחים צריכים לאיים על כל העוגה, אחרת תהיה פה מלחמת אזרחים.
    "המסקנה היא שאין היסטוריה אחת. יש לנו היסטוריה של שקרים: של כור ההיתוך, של הציונות, של עם אחד, של האינטגרציה, של מיזוג גלויות. למזרחים ולאשכנזים אין היסטוריה משותפת. ועד שלא יסופרו כל ההיסטוריות בנפרד, ויבוא תיקון עוול רגשי-תרבותי לכולם, לא יהיה עתיד משותף. ואני אומר לאחי האשכנזים: אני אוהב אתכם, אין לי כוונה לפגוע בכם. אבל שחררו את פקק השליטה הטוטאלית מהתחת. תתחילו תהליך של שוויון הזדמנויות וצדק. אין בי שנאה. יש בי זעם, שהוא הכוח של החלש. ואני מעביר את לפיד הזעם לדור הבא".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים