שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פסטיבל עכו נפתח אמש

    עם אלפי אנשים שגדשו את סמטאות העיר העתיקה, חאן אל עומדאן שחזר לימיו הראשונים ומופע מולטי מדיה מרהיב

    פסטיבל עכו לתיאטרון אחר נפתח אמש תחת אבטחה כבדה. את סמטאות העיר העתיקה בה מתקיים הפסטיבל, החוגג השנה את שנתו ה-23, גדשו אלפי מבקרים, ולמעט המחסומים בכניסות לעיר, נדמה היה, גם אם למראית עין, כי בעכו לפחות חזרו החיים למסלולם.
    מופע הפתיחה של הפסטיבל, "רק היום", התקיים במבנה המרשים של חאן אל עומדאן. הבמאי סרז' ויקטור אקון החזיר את הקהל לימים בהם נבנה החאן במאה השמונה עשרה כאכסניה וכמקום מנוחה לסוחרים, ורחבת החאן במפלס התחתון הפכה לשוק ססגוני עם דוכני מתיקה, מוזיקה, ציפורים, מיצים טבעיים ומה לא. המופע מורכב מקטעי הנחיה רדודים ומ"הפתעות" בהן מופע של רקדנית בטן, שני אמני חבל מרשימים, אקרובטית וחבורת מוזיקאים שמנגנים מוזיקה מזרחית אוטנטית, והוא יוצג עוד פעמיים במהלך הפסטיבל. היו גם כמה נקודות אור, כמו מנקה רחובות עצבני שמסתובב בקהל, אישה שמנה ומלאת טרוניות ואביר שמנסה להתחיל עם הגברים בקהל. בתחילת האירוע הוענק לראשונה פרס יקיר הפסטיבל ליוזמו ומייסדו של הפסטיבל לתיאטרון אחר, השחקן והבמאי עודד קוטלר.

    יש תיאטרון אחר

    הפסטיבל השנה כולל 230 הפקות תיאטרוניות, ובתחרות הרשמית משתתפות 12 הצגות. השנה ניתן דגש על הפקות בינתחומיות, דוגמת "טיפת חלב" של האמנית הילה לולו לין. מדובר בחוויה חושית ומרגשת המומלצת בחום. האירוע המיצגי מתרחש באולמות הפוסטה התת קרקעיות, ועל מנת להגיע לחדרים בהם הוא מוצג צריכים לעבור במבוך תת קרקעי שכולל מעברים נמוכים. שם נפתח לפני הצופה עולמה העשיר של לולו לין שמורכב מאלמנטים ויזואלים על מסכי וידאו, שימוש מעניין בתאורה, בצבעים ובתלבושות עשירות דמיון.
    בכניסה לעולמה מוצגים ככרות לחם מרוקנות מתוכן ומסודרות זו על גבה של זו, ואיש מבוגר המסובב גלגל שיניים ענקי. רצפת החדר הראשון מלאה נוצות אדומות מדם, על מגדל גבוה בקצהו עומד גבר עטוי במסכה ובבגד גוף אדומים, מתוך שק שחור ענק הוא מעיף נוצות אדומות לרצפת האולם המלא בהן, והאפקט שנוצר בעזרת התאורה מהפנט וממכר. כל העובדים הטכניים במקום לבושים בבגדים סניטריים ירוקים, מה שמוסיף לתחושה שנכנסת לעולם תת קרקעי אפל. בחדר אחר עומדים גבר יפהפה ומתולתל שיער (אשרף פרח) ואישה אדמונית (רנה ורבין) בתוך מתחם לבן של מלח. כפות רגליהם שקועות במלח הגס וביניהם מפריד קיר. הם מדברים מבעד לקיר, מאשימים אחד השני, מגלגלים על כפות ידיהם חוט אדום שעובר בחור קטן בתוך הקיר. לאט, בשקט, במתיחות. ברקע, על מסך וידאו ענק, נראות מכוניות נוסעות במהירות. החיים נמשכים. משם אתה עובר לבר ענק שבו מוזגת ברמנית, הלבושה בפרווה וחושפת שדיים מסוגננים, חלב לכוסות שקופות המונחות מסודרות על הבר.
    את המוזיקה הנפלאה למיצג יצרה קרני פוסטל, ועל התנועה אחראי הרקדן והכוריאוגרף עמנואל גת. המופע כולו, שנמשך כשעה וחצי, מחזיר את חובבי פסטיבל עכו לתפקידו האמיתי של הפסטיבל - להגיש לקהל תיאטרון אחר, פורה, עשיר ומגרה למחשבה - הרוח החיה מאחורי העשיה התיאטרונית המיינסטרימית.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום דובי זכאי
    חאן אל עומדאן. חזר לשורשיו
    צילום דובי זכאי
    מתוך "טיפת חלב". יצירתה החדשה של הילה לולו לין
    לאתר ההטבות
    מומלצים