מחשב חדש: דיסק, סי.די רום וצורבים

הדיסק הקשיח המשתלם ביותר בשוק נכון לשעת כתיבת שורות אלה, הוא דיסק ה7200rpm בדגם ה120GB של IBM. הוא עולה 950 ש"ח, שהם רק קצת יותר מדולר אחד לכל GB. לשם השוואה, רוב הדיסקים בנפח 40GB, הנמכרים ביותר היום, עולים פי שניים לכל GB. אגב, בשיטת החישוב הזו, הדיסקים הקשיחים הכי פחות משתלמים הם דגמי ה20GB (שעולים כ3-3.5 דולר לכל GB). מצד שני, אפשר למצוא דיסקים כאלה במחירים של החל מ380 ש"ח.
מדוע שיטת חישוב כזו רלוונטית? כי בטווח הבינוני-ארוך הדיסק הגדול כבר לא יראה כל-כך גדול, ולכן קשה להגזים בעניין הזה. מכיוון שיחס המחיר/נפח יורד בדיסקים הגדולים, בדרך-כלל משתלם יותר לקנות דיסק גדול היום מאשר להוסיף דיסק שני מחר.
לכן, מי שיכול להשקיע יעשה נכון אם ישקיע את כספו בדיסק הענק של IBM. אבל מה עושה מי שרוצה לחסוך? קודם כל, כדאי להחליט איפה לא לחסוך. הדיסקים בעלי המהירות הסיבובית של 7200rpm יקרים ב5-15% מדגמי 5400rpm, אבל נותנים ביצועים גבוהים ב20-35%. הבדלי הביצועים בין דיסקים של יצרני שונים, אבל בעלי אותה מהירות סיבובית, לרוב קטנים הרבה יותר. בסופו של דבר, מדובר בסך-הכל בהשקעה של עוד 30-60 ש"ח. לכן, אין סיבה לקנות דיסק 5400.
גם כשמתפשרים בנפח, אפשר למזער נזקים אם קונים נכון. קודם כל, ההבדלים בין המחירים של דגמים זהים מיצרנים שונים יכולים להגיע ל15% ויותר. האמינות של דיסקים קשיחים אינה דומה היום למה שהיה פעם, ולא צריך להתעקש יותר מדי על יצרן מסויים. בכל מקרה, כדאי להקפיד על כך שתהיה אחריות לדיסק, כי תקלות קורות - גם בדיסקים של היצרנים הנחשבים ביותר.
תיאורטית, ככל שמטפסים בנפח יש גם שיפור בביצועים, משום שהצפיפות הגבוהה יותר של הנתונים על הצלחות המגנטיות אומרת זמן גישה קצר יותר. אבל יש שיטות נוספות להשיג ביצועים גבוהים, שלא תמיד מחייבות הוצאה הרבה יותר גדולה. דוגמא: דגם WD800JB של Western Digital, דיסק בנפח 80GB שמצוייד בCache מיוחד בנפח של 8MB. הוא עולה 680 ש"ח, כלומר 50-80 ש"ח יותר מדיסקים קשיחים אחרים באותו נפח וכ200 ש"ח פחות מדיסקים בנפח 100MB. גם זה דיסק מומלץ בהחלט.
ומה אם אתה ממש לחוץ בכסף? במקרה כזה אתה יכול לקנות דיסק 40GB כמו כולם. הוא יעלה לך 470-500 ש"ח. פחות מזה? חבל על הכסף.

תקליטורים וצורבים

אתה בוודאי לא חושב לקנות את המחשב החדש שלך בלי כונן CD-ROM. אבל בכלל לא בטוח שזה הכונן האופטי שאתה רוצה. תמורת 100 ש"ח נוספים תוכלו לקבל כונן DVD. הוסף עוד 100 ש"ח ותוכל כבר לקבל צורב. ואפשר לקבל את כל השלושה יחד, בכונן משולב שיעלה לך פחות מ600 ש"ח.
מספר גדל והולך של מחשבים חדשים נרכש עם שני כוננים אופטיים. למרות שגם צורבים וגם כונני DVD תומכים בפונקציה של כונן תקליטורים רגיל, רבים מעדיפים לקנות היום את המחשב החדש שלהם עם שני כוננים, מסיבות של נוחות (וכדי שיהיה נוח להעתיק). השילוב המקובל הוא כונן CD-ROM וצורב, ואפשר לקבל את הצמד הזה במחיר של פחות מ450 ש"ח.
רבים מחליפים את כונן הCD-ROM בDVD, וזהו השילוב המומלץ לדעתנו למי שרוצה ויכול להשקיע. ההוצאה מגיעה לכ600 ש"ח, אבל היא שווה את זה. מה גם, שאת חלק מהמוצרים אפשר לקבל עם מחשב חדש בגירסאות OEM שיעלו כ10% פחות. זה רק עניין של זמן עד שמפתחי התוכנות והמשחקים יעברו לDVD, בגלל האפשרות לחיסכון ובעיקר כדי להתגונן מפני פיראטיות. Visual Studio.net מופץ על DVD כבר היום.
למחשב קיים, שאינו מצוייד בכונן DVD ולא בצורב, האלטרנטיבה הפשוטה היא כונן משולב CDRW + DVD. השילוב הזה עולה כמעט אותו הדבר, ומציע כמעט אותו הדבר, אבל צורך IRQ אחד, DMA אחד, תושבת אחת, וכו'. זה משתלם במיוחד כשרוכשים מוצר איכותי, כמו דגם PX-401020-12 של Plextor. אם תקנו את הצורב הזול ביותר של החברה, וכונן DVD בנפרד, תשלמו יותר.
אם אתם רוצים לחסוך בכל מחיר, לכו על צורב בסיסי. תוכלו לוותר על כונן CD-ROM, ותוכלו לחכות בינתיים עם הDVD. היתרון שמקנה צורב למשימות גיבוי והעברת קבצים שווה בהחלט את ההשקעה, אפילו כשמנסים לחסוך.

כתבה זו הנה כתבה רביעית ואחרונה בסדרת כתבות המדריך לרכישת מחשב חדש.