עונת 03-02: גולדן סטייט ווריורס

השמועות אמרו כי מייק דאנליבי ג'וניור יעדיף לחזור לעונה נוספת במכללת דיוק מאשר להיבחר על ידי הגולדן סטייט ווריורס. למרות זאת, הווריורס בחרו בפורוורד המוכשר במקום השלישי בדראפט, והוא ינדוד מצפון קרוליינה שבחוף המזרחי, עד לאיזור המפרץ הערפילי בחוף המערבי. אם יממש את הציפיות הרבות ממנו, הוא עתיד לסלק מהחמישייה את מי שלא צריך את מדורי הרכילות כדי להצהיר בפומבי כי ברצונו לעזוב, דני פורטסון.
ההעדפה של דאנליבי ג'וניור על דרו גודן בדראפט, והקדימות שהוא יקבל כנראה על פני פורטסון, הריבאונדר המצטיין, מבטאת שינוי בהלך הרוח בקבוצה שניסתה להחזיר את עצמה למרכז עם שרירנים כמו אנטואן ג'יימיסון, אריק דמפייר, אדונל פויל, ג'ייסון ריצ'רדסון ופורטסון עצמו.
דאנליבי ג'וניור אינו שחקן אגרסיבי או מאיים במיוחד, אבל בנו החיוור של המאמן מייק דאנליבי סיניור, יוסיף הרבה איי.קיו. לקבוצה. גם בחירתם של טרוי מרפי בדראפט העונה שעברה וייז'י וולץ' הצ'כי בדראפט האחרון מבטאת את העדפת המוח על הכוח. אידיאולוגיה זו הצליחה בסקרמנטו השכנה, אולם עם סגל השחקנים הנוכחי, ספק אם תצליח גם באוקלנד.
אריק מאסלמן, עוד בן של מאמן עבר (ביל מאסלמן המנוח), הגיע לקבוצה כדי לנסות ולחבר בין כל המרכיבים ולהפוך את הווריורס לשוטפים ואטרקטיביים על המגרש. דאנליבי ג'וניור, שפרח כל כך בדיוק לצידו של ג'יי וויליאמס, לא יצליח להוביל את המהפך הזה בתקופה הקרובה. לא לבדו, בלי רכז טבעי (שאינו בנמצא ב'אוקלנד ארינה') או סנטר יעיל מתחת לסלים.
נכון שהוא יכול לסייע לג'יימיסון לשחזר את יכולתו המעולה מלפני שנתיים, לסייע בניהול המשחק ולהוסיף מימד של קליעה מבחוץ, אולם באינטנסיביות של ה-NBA, יתקשה דאנליבי ג'וניור לממש את הציפיות ממנו.
הוא רואה את גילברט ארנאס ובובי סורה בעמדת הרכז ומתגעגע לוויליאמס מדיוק, הוא רואה את דמפייר ופויל מתחת לסל ומתגעגע אפילו לקרלוס בוזר. רק המשך היכולת האינדיווידואלית המרשימה של ג'יימיסון וריצ'רדסון, ותרומה משמעותית של וולץ' ומרפי, יכולה לגרום לדאנליבי ג'וניור למצוא עצמו בתשתית הקבוצתית המתגבשת אליה נקלע ולצמוח ממנה ככוכב אמיתי. כך אולי תמנע בעתיד חרטה של דאנליבי ג'וניור, על כך שלא נשאר בכל זאת לשנת הסניור בקולג'.

שחקן מפתח: גילברט ארנאס

מוקי בליילוק יצא לגמלאות, לארי יוז שוחרר ומאסלמן יתקשה לבנות על וולץ' בסוללת הקלעים, שהוסבו לעמדת הרכז. ארנאס, שהפגין יכולת מבטיחה בחצי השני של העונה שעברה, נמוך מדי בשביל לעשות את הדרך חזרה לעמדת הקלע. אם הוא לא יצדיק העונה את הקרדיט שניתן לו בעמדת הרכז הפותח, הוא לא יצדיק הארכת חוזה בעתיד.

אבידה גדולה: לארי יוז

לארי יוז סבל מעונה חלשה אשתקד, בין השאר כי גם הוא נאלץ לקחת על עצמו את מלאכת ניהול המשחק, והוא הרי בכלל סקורר. ולמרות זאת יוז שחקן צעיר עם פוטנציאל עצום והוא ינסה לממש אותו בוושינגטון. באיזור המפרץ יתגעגו, ולו רק בגלל הפעילות הקהילתית הראויה לשבח שלו.

הסגל:

חמישיה מוערכת: אריק דמפייר (28, 2.11), אנטואן ג'יימיסון (26, 2.05), מייק דאנליבי ג'וניור (22, 2.06), ג'ייסון ריצ'רדסון (21, 1.98), גילברט ארנאס (20, 1.90).
על הספסל: טרוי מרפי (22, 2.10), אדונל פויל (27, 2.09), דני פורטסון (26, 2.04), כריס מילס (32, 2.02), ייז'י וולץ' (22, 2.02), אוסקר טורס (24, 1.97), בובי סורה (29, 1.95), דין אוליבר (24, 1.82).