עונת 03-02: לוס אנג'לס קליפרס

לוס אנג'לס קליפרס עמוסה בכשרונות צעירים. כבר שנים נראה שמתגבשת ב'סטייפלס סנטר' קבוצה ראויה, העשויה להתפתח לכדי יריבה עירונית לגיטימית לאלופה. לכאורה יש לקליפרס כמעט הכל: כוח, אתלטיות, גובה, שאפתנות ובעיקר נעורים. מה חסר כדי לעלות לפלייאוף? רכז בוגר שיחלק את הכדורים בין הכוכבים המתבגרים ובוס שיהיה מוכן לשלם לו כדי להגיע.
אנדרה מילר הגיע בטרייד מקליבלנד, ועכשיו רק נותר לראות אם דונלד שטרלינג, הבעלים הידוע לשמצה, יסכים לתת לו את הכסף הגדול לו הוא ראוי, בסוף השנה, אחרי שהוא יוביל את הקליפרס לפלייאוף.
מילר דרש לעזוב את קליבלנד בגלל אי נכונותה של הנהלת הקאבאלירס להעניק לו חוזה נדיב לטווח ארוך. הוא נטש את העיר האפרורית לטובת עיר הולדתו על חוף האוקיאנוס השקט, אליה הוא חוזר כמלך האסיסטים של הליגה וכאחד מרכזי העתיד היעילים של הליגה.
מילר התחנך כשחקן באוניברסיטת יוטה, קרוב לג'ון סטוקטון, והתפתח בדמותו כמנהל משחק שחושב מסירה לפני הכל. למילר החסון יש גם יכולת פיזיות שסטוקטון מעולם לא חלם עליהם. הנחיתה שלו בסביבתם של אלטון ברנד, למאר אודום, קורי מאגטי, קוונטין ריצ'רדסון ומייקל אולווקאנדי יכולה להרים את קבוצתו של אלווין ג'נטרי לגבהים מפתיעים השנה.
ובכל זאת, מלבד הנושא הכספי אליו ידרש שטרלינג בסוף העונה, על מילר מוטל הנטל הכבד להנהיג את הקבוצה בעונתו הראשונה והוא רק בן 26. פשוט מכיוון שגם בגילו הצעיר ושלושת שנותיו בליגה, הוא עדיין מבוגר ומנוסה יותר משני שלישים מסגל הקבוצה. נכון שהצטרפותו היא תוספת משמעותית של דקות משחק וניסיון לקבוצה שנפרדה מדאריוס מיילס בן ה-20 (נשלח לקליבלנד בתמורה למילר), אולם עדיין מדובר בקבוצה של ינוקות, אליהם הצטרפו הרוקיז מלווין אלי וכריס ווילקוקס.
אלי ובמיוחד ווילקוקס ינסו להשכיח את הזכרון הנעים והארעי של מיילס, עד שהם יהפכו בעצמם לכאלה בעוד שלוש-ארבע שנים, כששטרלינג יסרב לשלם להם את הכסף הגדול. אולווקאנדי, עדיין מהמבטיחים בסנטרי הליגה, זכה לאחרונה להארכת חוזהו תמורת שישה מיליון דולר, אך כפי שהורגלו בקליפרס, מדובר בחוזה לשנה אחת בלבד. כך זה בקבוצתו של שטרלינג שהפך את חוזי הרוקי הזולים לתשתית ניהול קבוצתו.
שנה אחר שנה, בוחרת הקבוצה שחקנים בתחילת הסיבוב הראשון של הדראפט והם משתכרים גרושים, עד שהם בורחים בתום החוזה. מצד אחד, תמיד יש תקווה שעם חומר שחקנים איכותי כל כך תגיע הפריצה. מצד שני, כל עוד לא יעשה מאמץ להשאיר אותם, ימשיכו הקליפרס לדשדש בבינוניות ולבחור שחקנים בתחילת הסיבוב הראשון.
אלטון ברנד המאסיבי ומילר המתוחכם יהפכו אולי לאחד מצוותי הגארד-פורוורד המובילים בליגה, אך אף אחד לא יתפלא אם הם יאלצו להיפרד כפרי אייג'נטס בסוף השנה. עד אז צפויה לשטרלינג וצוותו שביעות רצון כשיצפו בשניים מנצחים, כשלצידם ווילקוקס ומאגטי מעופפים וריצ'רדסון, קיון דולינג, אריק פיאטקובסקי, מרקו יאריץ' היוגוסלבי ואפילו הסנטר הסיני וואנג ז'יזי', מטווחים מבחוץ.

שחקן מפתח: אלג'ין ביילור

הג'נרל מנג'ר של הקליפרס וכוכב הלייקרס משנות השישים, אלג'ין ביילור, נקרע בין הנאמנות שלו לבוס הקמצן לבין ההזדהות שלו עם השחקנים והרצון שלו לנצח. הבאתו של מילר היא צעד מבריק שיביא את הקליפרס לפלייאוף, אולם בניגוד לשנים עברו, ביילור חייב למצוא את הדרך להביא לשם את הקבוצה, גם בשנים הבאות.

אבידה גדולה: דאריוס מיילס

מיילס אמנם לא התפתח עדיין לשחקן דומיננטי, אך אם הוא אי פעם יהיה כזה, זה יקרה בקליבלנד. בכל מקרה מדובר בילד פלא של ממש, נכס פרסומי שמסעיר את דמיון הצופים עם הטבעות ומבצעים אישיים על אנושיים. מבחינה מקצועית, מיילס יחסר פחות מעיזבתו של הרכז ג'ף מקיניס לפורטלנד, אולם בלי קשר להיבט המקצועי, הקאבאלירס הביאו אותו כדי לשפר את מצבת הצופים המדלדלת.

סגל הקבוצה

חמישיה מוערכת: מייקל אולווקאנדי (27, 2.13), אלטון ברנד (23, 2.04), למאר אודום (23, 2.08), קורי מאגטי (23, 2.01), אנדרה מילר (26, 1.88).
על הספסל: וואנג ז'יז'י (25, 2.14), צ'רוקי פארקס (30, 2.10), שון רוקס (33, 2.09), מלווין אלי (24, 2.09), כריס ווילקוקס (20, 2.08), טרמיין פואלקס (26, 2.03), מרקו יאריץ' (24, 2.01), אריק פיאטקובסקי (32, 2.00), קוונטין ריצ'רדסון (22, 1.98), קיון דולינג (22, 1.90).