עונת 03-02: סאן אנטוניו ספארס

ההברקה של צוות הסקאוטים של סאן אנטוניו ספארס מ-1999 עומדת לבוא לידי מימוש השנה בדמותו של עמנואל ג'ינובילי. הסווינגמן הארגנטיני, אז שחקן צעיר ברג'יו קלאבריה האיטלקית, הספיק בשלוש השנים האחרונות להוביל את קינדר בולוניה לאליפות איטליה ולזכיה בגביע היורוליג. העונה הוא מגיע ל-'SBC סנטר' החדש, שנכנס בתוקף העונה במקום ה'אלאמו-דום', כאיש הראשון שניצח את נבחרת הכוכבים האמריקנים באליפות העולם האחרונה.
ג'ינובילי, גארד-פורוורד חמקמק ורב-גוני, נטש את קבוצתו האיטלקית המתמוססת וינסה לעשות זאת על באמת בקבוצה הטקסנית, שמראה גם היא סימני התמוססות מדאיגים. ג'ינובילי מגיע לשנתיים לפחות וכמעט ולא יספיק להכיר את הסנטר דייויד רובינסון בשנת הפרישה שלו. מידת ההצלחה של הספארס העונה בפלייאוף, שלא כל כך האיר פניו לקבוצה לאחרונה, תקבע את אורך ההיכרות של מאנו עם טים דאנקן, MVP העונה שעברה והפאוור פורוורד הטוב בנמצא.
הפנים המאוכזבות והמותשות של דאנקן בתום ההפסד הרביעי בסדרת חצי גמר המערב מול הלייקרס, ביטאה היטב מה עובר לשחקן האדיר בראש. דאנקן הגיע לסאן אנטוניו בזכות הפציעה הקשה של רובינסון בעונת 97-96, שהורידה את הספארס לתהומות הליגה והובילו את הקבוצה לעמדה בה יכלו לבחור את דאנקן ראשון בדראפט. שנתיים לאחר מכן, שיתפו הרוקי המרשים ורובינסון הבריא פעולה וזכו באליפות. העונה, רובינסון שוב לא בריא וגם לא יהיה כזה יותר. דאנקן יודע שהוא צריך עזרה כדי לשחזר את ההישג מ-99'. חומר השחקנים הנוכחי לא משאיר לו יותר מדי מקום לאופטימיות בשנה האחרונה של חוזהו.
במקום לפנות לתחזוקת הקו הקדמי הרעוע של הקבוצה, בחרו המאמן גרג פופוביץ' והמנכ"ל החדש, אר.סי. בופורד לאוורר את שורות הגארדים שדווקא הראו סימני חיים בעונה שעברה. ג'ינובילי והרכזים הצעירים, ספידי קלאקסטון ואריק בארקלי, הצטרפו לטוני פארקר הצרפתי וסטיב סמית' ניצולי הקו האחורי מאשתקד, שאיבד השנה הרבה כוח אש עם הוויתור על אנטוניו דניאלס, צ'ארלס סמית' (עברו לפורטלנד) וטרי פורטר (פרש והפך לעוזר מאמן בסקרמנטו). קווין וויליס הקשיש לא טען באנרגיות נעורים את הקו הקדמי המזדקן גם כך עם רובינסון, דאנקן, דני פרי ומאליק רוז.
דאנקן טוב מספיק בשביל לסחוב את הקבוצה על גבו החסון עד לפלייאוף, וגם ההגנה תמשיך להיות אגרסיבית איתו ועם הסווינגמן האמין, ברוס בואן. אבל במעמדו, דאנקן רוצה יותר מרק להעפיל לפלייאוף, הוא רוצה לנקום את נקמתו בלוס אנג'לס לייקרס ולזכות שוב באליפות. כשהוא יוצא למלחמות עם סוללת גבוהים שהולכים ומזדקנים ורכזי משחק זריזים אך חסרי ניסיון, הוא יודע שגם ג'ינובילי לא יעזור וכנראה שאין ברירה. הכי טוב בשבילו לעזוב כפרי-אייג'נט בתום העונה לאורלנדו, מיאמי או אפילו שיקגו. כל מקום אחר עם עתיד וסיכוי לאליפות. ג'ינובילי עצמו יצטרך גם הוא להסתפק מזכרונותיו הנעימים מאירופה.

שחקן מפתח: טוני פארקר

הרכז הצרפתי-בלגי-אמריקני היה ההפתעה הנעימה של העונה שעברה בסאן אנטוניו. טוני פארקר הכמעט אלמוני יותר מהצדיק את בחירתו בסוף הסיבוב הראשון של הדראפט והפליא בניהול משחק מושכל וחוצפה חיובית, שהורידו הרבה מהלחץ על הגבוהים והגבירו את האפקטיביות של הקבוצה בהתקפה. השנה היצטרפו אליו קלאקסטון ובארקלי, שמשחקים באותו קצב, אך ביעילות פחותה. פארקר צריך להמשיך להתעלות על עצמו, להימנע מטעויות קריטיות כמו בפלייאוף האחרון ולהיות נכון לתפקד כקלע לצידו של קלאקסטון כרכז – הרכב שנראה יותר מאפשרי בעונה הקרובה.

אבידה גדולה: אנטוניו דניאלס

למרות ההצטרפות של גי'נובילי, ספק עם הארגנטיני יכול לפצות את הספארס על המרץ של אנטוניו דניאלס בקו האחורי והיכולת הנדירה שלו לספק מנה נדיבה של נקודות בפרק זמן קצר. דניאלס אמנם נטה לעיתים להשתולל על המגרש ללא הכרה או בקרה, אבל בלעדיו נשארת הקבוצה עם סטיב סמית', ג'ינובילי וסטיב קר העצורים מדי.

סגל הקבוצה:

חמישיה מוערכת: דייויד רובינסון (37, 2.15), טים דאנקן (26, 2.13), ברוס בואן (31, 2.01), סטיב סמית' (33, 2.04), טוני פארקר (20, 1.88).
על הספסל: קוין וויליס (40, 2.12), מיינק באטיר (27, 2.10), דני פרי (36, 2.08), סטיבן ג'קסון (24, 2.03), מאליק רוז (28, 2.02), עמנואל ג'ינובילי (25, 1.98), סטיב קר (37, 1.89), קרייג קלאקסטון (24, 1.80).