דיוקנו של המודיעיני המצוי לפי נתונים סטטיסטים

שש שנים חלפו מאז נכנס תושב מודיעין הראשון לביתו, באמצע הדרך בין תל אביב לירושלים, במקום שיותר מכל דבר אחר, נראה כמו אתר חפירות גדול. מאז, אוכלסו מעל עשרת אלפים יחידות דיור בעיר, בתי הספר צמחו כפטריות אחר הגשם, והדשא צמח (כמעט) בכל העמקים והגינות.
כמעט שנה לאחר שמודיעין קיבלה מעמד של עיר ואם בישראל, שרטט מינהל התכנון וההנדסה בעיריית מודיעין, בהסתמך על נתוני משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, את דיוקנו של 'המודיעיני המצוי': מאין הוא בא ולאן הוא הולך, במה הוא עובד ומה שכרו, כמה ילדים יש לו, מה גילו, כמה חדרים יש לו בבית והיכן הוא מבלה, אם בכלל.

סימן שאתה צעיר

תושב מודיעין הממוצע הוא בן 25, צעיר מאד, לכל הדעות. לדברי סגן ראש עיריית מודיעין, ירון רן, תושב מודיעין רק הולך ונעשה צעיר יותר: "בשנת 99' עמד הגיל הממוצע על 36, והיום הגיל הממוצע הוא 25".
הגיל 25 נחשב ממוצע צעיר מאד בהשוואה לערים אחרות, עד כדי כך, שהעיר מודיעין ממוקמת בראש רשימת הערים הצעירות בארץ (למעט ערים חרדיות). ועוד נתון מעניין: 78 אחוז מתושבי העיר הם בני 40 ומטה (אלו שעברו את רף ה-40, וה-50 הם בדרך כלל הסבים והסבתות שעברו לגור ליד הילדים והנכדים), כך שאפשר להכריז ככלל, שאם אתה תושב מודיעין, סימן שאתה צעיר.

ג'וב טוב הכל טוב

כ-60 אחוז מתושביה הבוגרים של מודיעין, הם בעלי השכלה אקדמאית, רום בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים. כמחצית מכוח העבודה בעיר, הם בעלי מקצועות חופשיים, השאר עוסקים במתן שירות וייצור, וכ-8 אחוזים מובטלים. רובם המכריע של תושבי העיר אינם מועסקים בעיר עצמה, ונאלצים לנסוע מדי יום לתל אביב ולערי המרכז (כמחצית מהעובדים). המחצית השנייה של כוח העבודה עולה לירושלים ולסביבתה. מעטים הם התושבים ששפר מזלם לעבוד בתוך העיר מודיעין או בסביבתה הקרובה.
הקושי בתעסוקה קרובה נחשב לאחד הנושאים שעליו מצרים תושבי מודיעין. נחמה לוין, תושבת מודיעין: "כשהגענו בהתחלה, הבנתי שאמשיך לעבוד בתל אביב, אבל חשבתי שאחרי שנה, שנתיים, הטירוף של הפקקים והנסיעות ייגמר, שלפחות אחד מאיתנו, בעלי או אני, נעבוד קרוב לבית. אבל אין כאן אופציה כזאת. אני לא אומרת שנעזוב את העיר בגלל זה, למרות ששקלנו את זה, אבל אנחנו נשחקים, ורק מקווים שהעסקים כאן ימריאו והאופציות יגדלו. כשבאנו לכאן ציפינו לעיר של ממש, לא לעיר של שינה".
בסוף החודש, יגע מהנסיעות, חוזר תושב מודיעין ממוצע הבית, עם תלוש משכורת של 9,700 שקל (הכנסה משפחתית ברוטו), ומתייצב בדירוג מקום התשיעי בארץ. (ההכנסה המשפחתית הממוצעת בישראל היא 7,300 שקל).

גינה לי חביבה

תושב מודיעין הממוצע מתגורר בדירת ארבעה חדרים ששטחה מתפרס על 100 מ"ר. עם זאת, הוא תמיד שואף לשפר את איכות הדיור, ולראיה, ביריד הדירות מהתקיימים בחגים, ישנה נוכחות נכבדת של תושבי מודיעין המעוניינים לשדרג את דירתם ולעבור לצמודי קרקע. מרבית התושבים רכזו את דירותיהם בעיר, במחירים נמוכים יחסית למחירי איזור גוש דן. לתושב מודיעין הממוצע יש דירה חדשה יותר וגדולה יותר, משיש לתושב גוש דן הממוצע, למרות ששכרו אינו גבוה יותר.
למשפחתו של תושב מודיעין יש בממוצע 1.38 מכוניות.

אין תחרות, הלקוח מפסיד

התושב הממוצע במודיעין עורך את הקניות היומיומיות בתוך העיר. כשרשימת המכולת שלו כוללת לחם וחלב, הוא יקפוץ לסופר הקרוב וישוב תוך מספר דקות. אלא שכשרשימת הקניות מתארכת וכוללת גם בגדים, הנעלה, ציוד לבית הספר, טכסטיל לבית, שטיחים או רהיטים, מזנק תושב מודיעין הממוצע באחת אל מכוניתו ושם פעמיו אל עיר מגוריו הקודמת.
אפשר כמובן לטעון, שבעיר מודיעין אין חנויות ריהוט, למשל, אבל למה להיטפל לקטנות?
גם אם מדובר רק בסט סדינים או בנעליים לילד, תושבי מודיעין עוזבים את הבית לטובת עיר גדולה ומוכרת, ומעדיפים להשאיר פינה חמה בלב ובכיס לטובת העיר בה התגוררו קודם לכן. לאחרונה, אולי בשל המצב הכלכלי ועליית המחירים, מודים תושבים רבים כי גם עבור קניית מזון הם נוסעים אל מחוץ לעיר, כדי להשיג מחירים סבירים יותר. גלי וטמן, תושבת מודיעין שהגיע מירושלים: "אנחנו קונים מעט מאד במודיעין. רק אוכל וקניות דחופות. בגדים לילדים אנחנו קונים רק בירושלים".

- למה לא במודיעין?

"כי אין מבחר, שלא לדבר על המחירים. כשאין תחרות, הלקוח מפסיד. אין כאן אף חנות מוכרת כמו 'קסטרו' או 'הוניגמן', אז אני מעדיפה תמיד את קניות מלחה".
יוסי הר-זהב, שהגיע למודיעין מפתח תקווה: "אני לא קונה בסופר במודיעין, אני נוסע לשילת בשביל פירות וירקות, ועושה קניות מרוכזות בג'מבו, בגלל המחירים".

ילדים זה שמחה

תושב מודיעין הממוצע עושה כל שניתן כדי להצדיק את תואר עירו, 'עיר הילדים'. די בסיבוב קצר בגנים הציבוריים כדי לגלות בכל אחר צהרים עשרות ילדים על המגלשות והנדנדות. כל פעילות לילדים, בין אם זו הצגה או שירה בציבור, ממלאת אולמות תוך דקות ספורות.
מספר נתונים יבשים מבהירים עד כמה התואר 'עיר הילדים' הוא אנדרסטייטמנט: כרבע מסך התושבים בעיר, הם מתחת לגיל 9, כלומר יש כ-9,000 ילדים בני תשע ופחות. לדברי סגן ראש העירייה, ירון רן, מאז איכלוס העיר ב-1996 נולדו בעיר מעל 5,000 תינוקות המהווים כ-15 אחוז מאוכלוסיית העיר. תושב מודיעין הממוצע הוא נשוי, יליד הארץ, יהודי (אחוז היהודים בעיר - 100 אחוז). למשפחה הממוצעת במודיעין יש 1.42 ילדים (אבא, אמא, ילד והריון).
הנתון נשמע נמוך, אך מתברר כהגיוני, אם נזכרים שהתושב הממוצע בן 25 בלבד, וכל עתידו המשפחתי עדיין לפניו. כשאותו תושב ממוצע מגיע לגיל שלושים, מספר ילדים שלו מתקרב ל- 3 בממוצע. בהתאם לקצב הילודה, בתי הספר והגנים מתרבים ומתמלאים, וכיום מערכת החינוך בעיר מכילה יותר מעשרת אלפים תלמידים: תשעה בתי ספר ממלכתיים, 57 גני ילדים, 9 מעונות יום, שני בתי ספר על-יסודיים, אולפנא וישיבה.

לאן אפשר לצאת?

הנקודה הכואבת ביותר אצל תושב מודיעין הממוצע היא: כל קשר בינו ובין בילוי בעירו הוא מקרי בהחלט. הביקורת המרכזית של תושבי מודיעין לגבי עירם נוגעת לפעם שנוצר בין קידום הפיתוח של איזורי המגורים לבין המחסור במוסדות תרבות ובמקומות בילוי. בכל פעם שתושב מודיעין רוצה לצאת לבילוי, הוא חוזר לרכבו העייף (שנסע לעבודה וחזר, שיצא לקניות ושב), ויוצא שוב לתל אביב.
אורטל לביא (21): "נו, מה? לאט אפשר לצאת כאן? לקולנוע? לבית קפה? כל יציאה כרוכה נסיעה אל מחוץ לעיר. כמה אפשר להסתובב במרכז המסחרי אחד?".
אל אורטל מצטרפים בני הנוער, וגם המבוגרים יותר, שחפצים בערב של בילוי, במרחק סביר מהבית. למרות שישנם מספר מקומות אפשריים לסעוד (בעיקר בשילת), המחסור בקולנוע, בית תרבות, בתי נוער - נחשבים לכישלון הבולט ביותר של העיר. "משעמם פה", מסכים עידן מירין, (17), "ברגע שההורים נותנים את האוטו, אנחנו יוצאים".
מאיר אדוני, בעל מסעדת 'כתית' באזור: "המסעדה שלנו מתמלאת הודות לנסיבות. כשאנשים מגלים אותנו, הם מרגישים כאילו נפלנו להם מהשמיים, ומי שנהג עד היום להרחיק עד הרצליה, יכול להישאר באזור".
אולי כדי לפצות על החסך, מפתח המודיעיני המצוי מודעות חברתית גבוהה, ומגלה פעלתנות רבה בקהילה, בעמותות שונות ובהתנדבות.