שלמה שרף / גרנט שידר פחד

הביקורות הקשות על ההופעה במלטה עשו עוול מסויים לנבחרת. לא שאין מקום לביקורת, להיפך, אבל אסור לשכוח לרגע שבסך הכל הנבחרת ניצחה. המאמן חייב לומר את האמת - הנבחרת לא משחקת טוב. חובה לדעת את האמת הזו, כי אחרת אולי השחקנים יחשבו שהם טובים - והם לא.
מה שצריך לזכור מהמשחק הזה הוא אך ורק את הניצחון. גם את איל ברקוביץ', שכרגיל נתן את הכל ובלט בנבחרת, ראיתי בהופעות הרבה יותר משכנעות. לכן אהבתי יותר את סיכום המשחק של משה סיני, אחרי ניצחון האולימפית ביום שישי, שאמר כי זה היה המשחק החלש ביותר בתקופתו. דברים אמיתיים חובה לומר, בלי לחפות.
אין לי ספק שבתוך תוכו אברהם גרנט יודע שהמזל הגדול של הנבחרת הוא שגברי לוי עשה מהלך מבריק כשהצליח להביא לדחיית המשחק מול קפריסין. ביכולת שהנבחרת גילתה במלטה, היא לא היתה מנצחת את קפריסין.
ועכשיו לביקורת עצמה: 1. מטרתם של משחקי הכנה היא לבחון את היכולת של השחקנים. אם עמרי אפק התגלה בהם כבשורה הרעננה של הנבחרת, למה הוא לא שותף?
2. לא יתכן להביא מחו"ל שחקנים כמו אבי תקוה ואילן בכר, ולבזות אותם ואת מועדוניהם. המאמן לא ידע באיזה כושר הם? עדיף היה לא להביא כלל את תקוה ובכר, לחסוך כסף להתאחדות ולשמור על כבודם המקצועי של השניים.
3. נכון שלא תמיד החילוף מצליח, אבל לא מקובל שביכולת כל כך חלשה של הנבחרת החילוף הראשון ייעשה בדקה ה-70, כנהוג אצל גרנט.
4. האם לא היה מקום להציב את יוסי בניון מאחורי החלוץ פיני בלילי, שהצטיין, במקום אחד הקשרים האחוריים שלא היו חיונים מול מלטה?
5. וואליד באדיר לא הורגש ובכל זאת שיחק 90 דקות, בזמן שיוסי אבוקסיס, הנמצא בכושר מעולה, יושב בחוץ. אבוקסיס היה תורם הרבה יותר.
להרכיב נבחרת זו משימה קשה. עם זאת, גרנט היה צריך לגלות הרבה יותר אומץ מקצועי ולשחק בהרכב התקפי יותר, עם שני שחקנים בחוד. גם כשאתה מחליף חלוץ בחלוץ, אתה משדר פחד.